סמיכת זקנים – הבדלי גרסאות

חלק מהחוקרים למדו מתשובת רב [[צמח בן פלטוי]], [[גאונים|גאון]] [[פומבדיתא]] בסוף המאה התשיעית, שבזמנו עוד דנו דיני קנסות וחבלות בארץ ישראל{{הערה|"ואם טען אותו נחבל ואומר שלחוהו עמי, לזה שחבל בי, לארץ ישראל שדנין דיני קנסות וחבלות, משלחין אותו לארץ ישראל;" - מתוך "חמדה גנוזה" קכ', הובאה [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hatkufa/mishpat2-4.htm כאן].}}; אך לדעת אחרים הלשון בתשובה מתייחסת לדין התלמוד, ולא למציאות שנהגה בזמנו{{הערה|אביגדור אופטוביצר, מחקרים בספרות הגאונים, עמ' 122-97; והביא שם תשובות מהן משתמע שאף בארץ ישראל לא דנו דיני קנסות בזמן הגאונים. כן כתב גם הרב מנחם מנדל כשר, סוד העיבור, עמ' 98.}}. כמו כן, ב[[מגילת אחימעץ]] מסופר על חכם בשם רבי אהרן שירד מארץ ישראל לחוץ לארץ ודן שם מספר דיני נפשות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur=560001&page=3#a|הכותב=|כותרת=מגילת אחימעץ|אתר=מפעל המילון ההיסטורי|תאריך=}}}}, אך יש המפקפקים בעדות זו{{הערה|ראו [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39156&st=&pgnum=16 כאן]. יש להעיר שעל פי ההלכה ניתן לדון דיני נפשות בחו"ל רק כאשר יש סנהדרין היושבת ב[[לשכת הגזית]].}}.

 

 

[[הראשונים]] כתבו שבזמנם אין דיינים סמוכים אף בארץ ישראל{{הערה|[[תוספות]] קידושין דף סב עמוד ב: "השתא ליכא מומחין, שהרי אין סמוכין"; פירוש המשנה לרמב"ם סנהדרין פרק א משנה ג: "סמיכת הזקנים הוא מינוי הדיינין... והקב"ה יעד שישובו"; תשובות רבינו [[אברהם בן הרמב"ם]] עמ' 21: "בזמן הסמיכה שנפסקה מכמה שנים"; השגות הרמב"ן לספר המצוות, עשה קנג: "ודבר גלוי הוא שהיום מכמה שנים בטלו סמוכין בארץ ישראל"; רא"ש בבא קמא פרק א סימן כ: "והאידנא דאין סמוכין בארץ ישראל"; ועוד. וראו גם ב[[שלמה לוריא|ים של שלמה]], בבא קמא, פרק א סימן מג: "מאחר שהרי"ף לא כתב רק (=אלא) מנהג שתי ישיבות... ולא הזכיר מה שילך עמו לדין בארץ ישראל, משמע דבזמן הגאונים כבר בטלה דין מומחין אפילו בארץ ישראל".}}.