בבל – הבדלי גרסאות

שפת העיר הייתה [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] של [[אכדית]], ([[שפות שמיות|שפה שמית]]), ובה נקראה העיר בַּאבִּילִי. הפירוש שנתנו תושבי העיר לשמה של העיר הוא "בַּאב־אִלִי", "[[שער (מבנה)|שער]] ה[[אלהים|אל]]". החוקרים אינם בטוחים שזהו אמנם המקור לשם העיר, וייתכן שמדובר ב[[אטימולוגיה עממית]] שמטרתה הייתה לפאר את העיר. ידועה גרסה של השם בשפה ה[[שומרית]] (שאינה שפה שמית) - "קַאדִינְגִירה", שגם משמעותה "שער האל".<br> על פי ה[[תנ"ך]] משמעות השם בעברית היא בלבול השפה, בסיפור [[מגדל בבל]]: {{ציטוטון|עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ '''בָּבֶל''' כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ.}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יא|ט}}}} חוקר המקרא [[יאיר זקוביץ]] גורס כי מדרש השם המקראי מהווה פולמוס סמוי לתפישה לפיה בבבל ניצב שער השמים. לשיטתו, בבראשית כ"ח ממצב הסופר המקראי את בית אל כשער השמים. הדבר ניכר הן בשימוש במילים המפורשות, אך גם בקווי דמיון וניגודים בין סיפור חלום יעקב והצבת האבן לסיפור מגדל בבל שהתבסס על הלבנים. זקוביץ מוסיף כי בכך לא תמו נדודיו של שער השמים, ובספר שמואל ב' הכותב המקראי מספר את סיפור גורן ארונה תוך הפניה לכתוב בבראשית כ"ח, כמבקש לזהות את בית אל עם ירושלים דווקא, ככל הנראה כדי להסיג את הזיקה בין שער השמים לממלכת ישראל הצפונית. חיזוק לסברה זו נמצא בפרקי דרבי אליעזר לה.