מחקר מאקרוסייסמי – הבדלי גרסאות

'''מחקר מאקרוסייסמי''' הוא מחקר אודות [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] המשתמש ב[[נתונים]] שאינם נמדדים במכשירים<ref>מחקר מיקרוסייסמי הוא מחקר הנשען על נתונים מדידים ממכשירים בלבד.</ref>. מדובר בנתונים שמתקבלים כתוצאה מניתוח עדויות בכתב ובע"פ, צילומים וכיוצא באלה. אלה מתארים אפקטים של [[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] על אובייקטים, אנשים, בניינים, ועל ה[[טבע]]. בדרך כלל, השימוש בשיטות מחקר מאקרוסייסמיים הוא לשחזור רעידות אדמה היסטוריות, שהתרחשו לפני עידן המכשירני, כלומר בתקופות שעדיין לא היה קיים הסייסמוגרףה[[סייסמוגרף]], שהומצא בסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]]. או אז, קיימת מתודולוגיה מסוימת שכוללת ניתוח תעודות היסטוריות המתארות את שהתרחש ברעידת האדמה הנחקרת, והופכת את הנתונים המאקרוסייסמיים שהינם איכותניים, לנתונים כמותיים אודות המאפיינים של [[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] הנחקרת. עם זאת, עדיין משתמשים בשיטות מחקר מאקרוסייסמיות גם לחקר רעידות אדמה עכשוויות. זאת על ידי חלוקת שאלונים בקרב האוכלוסייה באמצעות האינטרנט, סקרי שטח ועוד. מניתוח הנתונים במחקר המאקרוסייסמי ניתן להסיק אודות משתנים כמותיים של רעידות אדמה היסטוריות כגון: הגודל (מגניטודה), האפיצנטר, עומק המוקד, אורך השבר שפעל ברעידת האדמה ועוד<ref>Checic, I., Musson, R., 2004. Macroseismic Surveys in Theory and Practice. Natural Hazards 31, pp. 39-41</ref>. המשתנה העיקרי המשמש את המחקר המאקרוסייסמי הוא [[עוצמה סייסמית|העוצמה הסייסמית]].