הבדלים בין גרסאות בדף "אבהות"

הוסרו 365 בתים ,  לפני חודש
הטמעת התבניות תבנית:תנ"ך, ן- תבנית:בבלי (ניסוי)
מ (הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג))
(הטמעת התבניות תבנית:תנ"ך, ן- תבנית:בבלי (ניסוי))
מלבד הסיפורים הרבים המתעסקים באופן ישיר באב ובן, התנ"ך רווי במשלים וביטויים סמליים המשתמשים במוטיב יחסי האב והבן.
 
השימוש הנפוץ היותר לדימוי יחסי אב ובנו הוא היחס בין [[עם ישראל|ישראל]] המתוארים כבנים ל[[ה']], כמו בפסוק "בנים אתם לה' אלוהיכם"{{הערה|[[s:{{תנ"ך|דברים |יד א|דברים יד א]]}}}}, הדימוי הזה משמש רבות בעיקר בשביל להדגיש את יחסי הקרבה הגדולים בין ישראל לאביהם שבשמיים, יחסים שלא תלויים בדברים נוספים, ואת המרות שמצפה ה' לקבל מעם ישראל, בדומה ליחסים של האב ובנו.
 
=== באגדה ===
"מעשה באחד שעשה [[צוואה|דייתיקי]], ואמר: לא יהא בני יורש אותי עד שיֵעַשֶה שוטה!, הלך ר' יוסי בר' יהודה לשאול (לפשר) המעשה לר' יהושע בן קרחה, והציצו מבחוץ וראו אותו מרקע על ידיו ועל רגליו וגמי נתון לתוך פיו והוא נמשך אחר בנו. כיון שראו אותו הטמינו (החביאו) את עצמן, נכנסו אצלו שאלו אותו המעשה, התחיל משחק אמר להם: חייכם, שמעשה הזה ששאלתם עכשו הגיעני! אמרו לו: מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה."{{הערה|ילקוט שמעוני, תהלים צב.}}
 
עוד אמרו חז"ל כי {{ציטוטון|בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו}}{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה1|{{בבלי|סנהדרין|קה|ב}}}}. והדריכו רבות על חשיבות ההשקעה ודרך חינוך הילדים, תוך הדגשה של שמירה על גבולות מחד{{הערה|[[S:שמות רבה א|שמות רבה א]]: "חושך שבטו שונא בנו" - ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות-רעה ושונאהו...}}, יחד עם זהירות מפני פחד גדול מדי מאידך{{הערה|[[S:{{בבלי|גיטין |ו |ב|תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ו:]]}} - אמר רב חסדא: לעולם אל יטיל אדם אימה יתרה בתוך ביתו... וכן בגיטין ו ב, מסכת שמחות פרק ב.}}, התנהלות שסיכמו במשפט: {{ציטוטון|ר' שמעון בן אלעזר אומר:.. תינוק... תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.|{{תלמוד בבלי|סוטה|מו}}}}. חז"ל גם ציינו שיש להימנע מלתת יחס מועדף מובחן לאחד הילדים{{הערה|[[S:{{בבלי|שבת |י ב|שבת י ב]]}}}}.
 
==== דברי חז"ל על כִּיבּוד הורים ====
חז"ל העמידו בתור תשתית היחסים בין הילד לאביו את מצוות [[כיבוד הורים]] ו[[מורא אב ואם|יראתם]], ואף השוו את כבודם לכבוד ה[[שכינה]]{{הערה|[[S:{{בבלי|קידושין |ל ב|קידושין ל ב]]}}}}, ואמרו שגם במחיר של צער גדול, השפלה ואובדן ממוני, אין לבן זכות לפגוע בהוריו, לפחות כפי שעשה הגוי האשקלוני [[דמא בן נתינה]]{{הערה|[[S:{{בבלי|קידושין |לא א|קידושין לא א]]}}}}, ומסופר על ר' זעירא שלאחר ששמע כמה קשה מצוות כיבוד אב ואם בירך על כך שהוא פטור ממנה{{הערה|[[S:{{בבלי|קידושין |לא ב|קידושין לא ב]]}}}}.
 
=== בהלכה ===
==== קביעת אבהות ====
{{הפניה לערך מורחב|קביעת הורות}}
על פי ההלכה, האב הביולוגי הוא אביו של הילד, גם אם הילד נולד בעקבות קיום [[יחסי אישות (הלכה)|יחסים]] [[איסור והיתר|אסורים]] הלכתית{{הערה|[[ספרי דברים]] סימן רט"ו}}. ואם מדובר בזוג נשוי - ההנחה היא שבעלה של האשה הוא אביו של הילד, גם אם מסיבות שונות התעורר ספק{{הערה|[[S:{{בבלי|חולין |יא ב|תלמוד בבלי, מסכת חולין דף יא ב]]}} מפני שרוב בעילות אחר הבעל.}}.
 
במקרים של הוכחת אבהות בילד של [[רווק|פנויה]], יש מחלוקת האם גבר שטוען שהוא האב והאם מסכימה היא הוכחה גמורה{{הערה|שיטת הרשב"א והרא"ש ב[[S:בית שמואל על אבן העזר קנו#סעיף ט|בית שמואל על אבן העזר סימן קנו, סעיף ט]]}} או שמשאירה את העניין בספק{{הערה|[[S:רמב"ם הלכות יבום וחליצה ג ד|רמב"ם הלכות יבום וחליצה ג ד]], [[S:שולחן ערוך אבן העזר קנו ט|שולחן ערוך אבן העזר קנו ט]].}}.
 
==== ייחוס ====
הייחוס של ילדי המשפחה נקבע על פי האב, כמו שכתוב: "למשפחתם לבית אבתם"{{הערה|[[S:{{תנ"ך|במדבר |א ב|ספר במדבר א' ב']]}}}}, מה שאומר שאם האב הוא [[כהן]] או [[לוי (יהדות)|לוי]] גם ילדיו יהיו כהנים או לויים בהתאמה{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|[[S:משנה קידושין ג יב|משנה מסכת קידושין, פרק ג משנה יב]]}}. גם ביחס לצאצאי ה[[עמון|עמונים]] הולכים אחר האב{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:1|[[S:{{בבלי|יבמות |עח ב|תלמוד בבלי, יבמות עח ב]]}}}}, וכן ביחס לצאצאי [[שבעת העממים]]{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:1}}.
 
גם בשאלות שקשורות להגדרת קרבה משפחתית, משפחת האב נחשבת למשפחתו, ולכן [[ירושה (משפט עברי)|יורשים]] אותו רק קרובים ממשפחת האב{{הערה|[[S:{{בבלי|בבא בתרא |קט ב|בבא בתרא קט ב]]}}}}, וגם במצוות [[גאולת עבד עברי]] בה על דודו של הנמכר לעבדות לקנות אותו - המצווה מוטלת על הקרובים מצד האב{{הערה|[[S:{{בבלי|יבמות |נד ב|יבמות נד ב]]}}}}.
 
בשאלת יהדותו של הילד הולכים אחר האם, וביחס לפגמים בייחוס הולכים אחר הפגום משני הצדדים{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0}}.
[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] מפרט מהן מצוות הבן על האב: {{ציטוטון|האב חייב בבנו [[ברית מילה|למולו]] ו[[פדיון הבן|לפדותו]] ו[[לימוד תורה|ללמדו תורה]] ולהשיאו אשה וללמדו [[אומנות]] ויש אומרים – אף [[שחייה|להשיטו במים]]}}{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה3|{{בבלי|קידושין|כט|א}}}}.
 
מלבד המצוות הללו, שחיובם הוא [[מן התורה]], מ[[דרבנן]] על האב גם להאכיל את ילדיו עד שיגדלו{{הערה|[[S:{{בבלי|כתובות |מט ב|כתובות מט ב]]}}, [[S:שולחן ערוך אבן העזר עא א|שולחן ערוך אבן העזר עא א]].}}, ל[[חינוך (הלכה)|חנך]] את בניו כך שיקיימו את המצוות וימנעו מן האיסורים מוקדם ככל שהם יכולים{{הערה|[[S:{{בבלי|סוכה |מב א|סוכה מב א]]}}}} ולתת את כל צורכי בתו עד וכדי שתנשא{{הערה|[[S:{{בבלי|כתובות |נב ב|כתובות נב ב]]}}}}.
 
===== מצוות האב על הבן =====
מצוות האב על הבן הן "[[כבד את אביך ואת אמך]]" ו"[[איש אמו ואביו תיראו]]", על הבן מוטל איסור מיוחד ל[[איסור הכאת הורים|הכות את הוריו]] או ל[[איסור קללת אב ואם|קללם]]. ובאופן תאורטי, בן שמורד באביו ואמו עובר באיסור [[בן סורר ומורה]].
 
האב זכאי במציאתו של בנו כל זמן שהבן אוכל משל האב משום איבה - כי הוא מפרנס את בנו{{הערה|[[S:{{בבלי|בבא מציעא |יב א|בבא מציעא יב א]]}}, ולשמואל הסיבה היא מפני שהבן מגביה בשביל שאביו יזכה, אך אין הלכה כמותו.}}. ויכול ל[[נזיר (יהדות)|הזיר]] את בנו ב[[נזירות]]{{הערה|[[S:{{בבלי|נזיר |כח ב|נזיר כח ב]]}}}}.
 
אב [[גוי]] יכול למכור את בניו ובנותיו לעבדות{{הערה|[[S:רמב"ם הלכות עבדים ט ב|רמב"ם, הלכות עבדים פרק ט, הלכה ב]].}}.
* אם נתגרשה בעודה נערה, אביה מקבל את [[גט]]ה.
* אם קבלה בירושה נכסים מאבי אמהּ, אין אביה אוכל את פירותיהם.
כן זכאי האב למכור את בתו ל[[אמה עברייה]]{{הערה|[[S:{{תנ"ך|שמות |כא ז|ספר שמות, פרק כ"א, ז']]}}.}}, אך רק אם לא נשאר לו כסף בכלל{{הערה|[[S:תוספתא ערכין ה|תוספתא ערכין פרק ה]], [[S:רמב"ם הלכות עבדים ד ב|רמב"ם הלכות עבדים ד, ב]].}}.
 
==== דינים מיוחדים מתוך יחסו של האב לילדיו ====
ההלכה מניחה כי לאב יש יחס אוהב ומיוחד לילדיו, ויש להבין את המניעים והכוונות שלו במעשיו כלפיהם מתוך הפרספקטיבה הזו. מתוך כך נגזרות נגזרות שונות רבות, לדוגמה, אנחנו מניחים כי לכן הוא לא יפגע בהם לרעה, ואם האב [[בא במחתרת]] אין להרוג אותו, כי לא סביר שהוא יבוא להרוג{{הערה|[[S:{{בבלי|סנהדרין |עב א|סנהדרין עב א]]}}}}. וכי כי הוא יאפשר להם לאכול מהקרקע שלו - ואין באכילתם ממנה חזקה לבעלות עליה{{הערה|[[S:{{בבלי|בבא בתרא |מב א|בבא בתרא מב א]]}}}}.
 
==== אבהות בבעלי חיים ====