משבר תקופת הברונזה המאוחרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←בכנען: תל אפק ומקור |
H. sapiens (שיחה | תרומות) |
||
שורה 73:
בתקופת הברונזה המאוחרת היתה כנען, ובכלל זה האזור שכיום שייך ל[[לבנון]], תחת שליטת האימפריה המצרית. מלכי ערי המדינה הכנעניות העלו מס לשלטון המצרי, וביקשו את תמיכתו במאבקים שביניהן, כמתואר בפירוט ב[[מכתבי אל-עמארנה]]. באתר [[תל אפק (אנטיפטריס)|תל אפק]], החולש על המעבר של [[דרך הים]], נחשף [[תל אפק (אנטיפטריס)#תקופת הברונזה המאוחרת|בית המושל המצרי]] שבו נמצא ארכיון מסמכים דיפלומטיים, בכללם מכתב כתוב באכדית מפקיד מאוגרית משנת 1230 לפנה"ס לערך. שרידי שריפה וראשי חץ רומזים שהבניין חרב במהלך קרב, ככל הנראה בראשית המאה ה-12 לפנה"ס, אך זהות המחריבים אינה ידועה{{הערה|Beck, P., & Kochavi, M. (1985). A dated assemblage of the late 13th century BCE from the Egyptian residency at Aphek. Tel Aviv, 12(1), 29-42.}}.
מספר אתרים ארכאולוגיים בכנען חרבו בתקופת המשבר, ביניהם [[תל עכו]], [[העיר העתיקה של בית שאן|בית שאן]], [[תל מגידו|מגידו]], [[תל לכיש|לכיש]], [[תל חצור|חצור]], [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]], [[תל אשדוד|אשדוד]], [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]], ותל [[דיר עלא]] בעבר הירדן{{הערה|קנאפ ומאנינג 2016, עמ' 130}}. כמו בשאר אתרים בלבנט, גם באתרי כנען לא ברור בדרך-כלל מהו התאריך המדוייק של החורבן ומי היו המחריבים. כמה מן החורבנות יוחסו ל[[התנחלות השבטים]] של בני-ישראל בראשות [[יהושע בן-נון]] המתואר במקרא, ואולם מסע הכיבושים של יהושע שנוי כיום במחלוקת בין הארכאולוגים, גם משום שדווקא את שני החורבנות הבולטים ביותר בסיפור המקראי, ביריחו ובעי, לא ניתן לקשר לאתרים במאה ה-12 לפנה"ס. שכבות החורבן בלכיש ובמגידו מתוארכות כיום ל-1130 לפנה"ס לערך, למעלה ממאה שנה לאחר חורבן חצור ב-1250 לפנה"ס לערך, ולפיכך לא אירעו במהלך שנות חייו של אדם אחד. באשדוד, בעקרון ובאשקלון, וכן ב[[גת (עיר פלשתית)|גת]], השכבות שלאחר תקופת המשבר משוייכות להתיישבות הפלשתים. בית שאן, עכו ותל דיר-עלא היו לפני המשבר מרכזים של השלטון המצרי בכנען{{הערה|קנאפ ומאנינג 2016, עמ' 130-131}}.
== עדות התעודות הכתובות ==
| |||