יחיאל לימור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
החלפה (מחוצה לה), הסרה (ז"ל)
שורה 39:
תחומי המחקר העיקריים של לימור הם תולדות התקשורת ב[[ארץ ישראל]] ובישראל, מפת התקשורת בישראל, [[אתיקה עיתונאית]], היבטים מוסדיים של [[תקשורת המונים|תקשורת ההמונים]] וכן יחסי ציבור. בשנים האחרונות מתמקד לימור במחקר על בולים כאמצעי תקשורת המונים. מאמר שלו, שנכתב עם עמיתו פרופ' [[אילן תמיר]] ופורסם בכתב העת Communication Theory, אף מציע לראות בבולים אמצעי תקשורת המונים, הן בגלל תפוצתם הנרחבת הן בגלל המסרים שהם נושאים עליהם.
 
לימור פרסם עשרות מאמרים אקדמיים וכן פרקים רבים בספרים, בישראל ובחו"לומחוצה לה. על ספרו הראשון, המתווכים: אמצעי התקשורת בישראל 1948–1990, שנכתב עם פרופ' [[דן כספי]], נאמר כי ספר זה "נהפך לקלאסיקה ביום הופעתו". במסגרת פעילותו האקדמית הדריך לימור סטודנטים רבים בעבודות הגמר שלהם לתואר שני וכן בעבודות הדוקטור. עם הסטודנטים שהודרכו על ידו בעבודת הדוקטור שלהם, שהוגשו באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת פאריס 8, נמנים: ד"ר רבקה נריה-בן-שחר, ד"ר עמוס נבו, ד"ר אסנת רוט-כהן, ד"ר גדי שבת וד"ר דורית צימנד-שיינר.
 
==חיים אישיים==
יחיאל לימור נשוי להיסטוריונית פרופסור [[אורה לימור]] מ[[האוניברסיטה הפתוחה]]. בנם הוא העיתונאי [[יואב לימור]] ולהם בת נוספת, גליה חוקרת [[קיימות]] וסביבה. הוא מתגורר ב[[תל אביב]]. אחיו, ד"ר ניסן לימור ז"ל (2017-1944), היה חוקר המגזר השלישי והשכלה גבוהה בישראל, ושימש מנכ”ל [[בית הנשיא]] וכן מנכ”ל [[המועצה להשכלה גבוהה]] והוועדה לתכנון ולתקצוב. יש לו שני אחים למחצה פרופסור [[רפי מן]] הוא היסטוריון וחוקר תקשורת, ואחיו [[איזי מן]] הוא עורך תוכניות ושדר ב[[קול ישראל]]. יש לו שני אחים נוספים.
 
==ספריו==