ברייתא דתחומין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנת השמיטה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Rehov Mosaic Replica-01.jpg|שמאל|ממוזער|300px|פסיפס [[כתובת רחוב]] מ[[תקופת התלמוד]], בו מצוטטת הברייתא - מוצג ב[[מוזיאון ישראל]].]]
'''ברייתא דתחומין''' (הברייתא של התחומים) היא [[ברייתא]] הנזכרת במקורות [[חז"ל]], המגדירהאשר מגדירה את גבולותגבולותיה ה[[הלכה|הלכתיים]] של [[ארץ ישראל]] לפי תחום [[שיבת ציון|עולי בבל]], ואת דיני היישובים ה[[היהודים|יהודיים]] באזורי הספר של הארץ, לעניין חיוב ב[[מצוות התלויות בארץ]].
 
הברייתא נזכרתמובאת ב[[תוספתא]] ({{הערה|[[מסכת שביעית|שביעית]] פ"ד, ה"ה, [[מסכת דמאי|דמאי]] פ"א, ה"ד).}}, ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ו|א}}, {{ירושלמי|דמאי|ב|א}}.}} וב[[מדרש]] [[ספרי|ספרי דברים]]. כמו כן, נוסח הברייתא במלואו נמצא כתובמופיע ב[[פסיפס]] [[כתובת רחוב]] שבשנתגלה ב[[עמק בית שאן]], המתוארך ללשלהי [[תקופת התלמוד]], עם מספר תוספות.
 
===מבנה הברייתא וזמנה===
חלקה הראשון של הברייתא עוסק בתיאור גבולות הארץ המצומצמת, המכונה "תחום עולי בבל", וחלקה השני עוסק בחיובן במצוות התלויות בארץ של עיירות [[יהודים|יהודיות]] בארבעה תחומים בארץ שבהם התגוררה באותה עת גם אוכלוסייה נכרית. לפי ההלכה שנקבעה, עיירות יהודיות הכלולות בתחום עולי בבל חייבות כברירת מחדל בקיום מצוות אלה ("אסורות" כלשון הברייתא), אלא אם נפטרו במפורש מקיום המצוות ("מותרות" כלשון הברייתא). זאת, בעוד שעיירות יהודיות שנמצאות מחוץ לתחום עולי בבל פטורות כברירת מחדל מקיום המצוות, אלא אם חויבו בכך במפורש. הברייתא אינה מתייחסת לתחומי [[הגליל]] ו[[נחלת שבט יהודה|יהודה]], שכן אזורים אלו היוו מרכזו של היישוב היהודי בארץ ישראל לאורך תקופת המשנה והתלמוד, ומכאן שחויבו במלוא המצוות התלויות בארץ.
 
באופן פרטני, מונה הברייתא ארבע ערים בארץ שנפטרו ממצוות התלויות בארץ בידי [[רבי יהודה הנשיא]] עצמו, בשל האוכלוסייה הנוכרית הגדולה שהתקיימה בהן באותה עת: {{ציטוטון|רבי התיר בית שאן רבי התיר קיסרין רבי התיר בית גוברין רבי התיר כפר צמח}}{{הערה|{{ירושלמי|דמאי|ב|א}}.}}. בתיאור תחום [[קיסריה]] נזכרת גם העיירה [[כפר סבא]].
 
ההצעות לתארוך הברייתא נעות בין התקופה [[החשמונאים|החשמונאית]] ל[[תקופת המשנה|תקופת התנאים]], ונראה לאור הפירוט הרב של הברייתא לגבי יישוביםהיישובים הנמצאים בתפר שבין ב[[הגליל|גליל]] העליון ותחום העיר צור, כי החכמים שניסחו אותה ישבו בגליל.
 
== תוכן הכתובת ==
שורה 36:
ב'''תחום [[סוסיתא (אתר ארכאולוגי)|סוסיתא]]''' (דרום הגולן) נמנות עיירות יהודיות אסורות, ובהן "כפר יחריב" (כיום [[כפר חרוב|ח' כפר חרב]]), "צמח" (כיום ח' סמח'), "חספיה" (כיום [[חיספין|ח' ח'ספין]]), "נוב" (כיום [[נוב|ח' נאב]]), "עינוש" (כיום [[עינוש|עין עואניש]]) ו"עיון" (כיום [[עיון (עיר תלמודית)|ח' עיון]], מעל [[חמת גדר]]).
 
ב'''תחום [[נווה (עיר בסוריה)|נווה]]''' (אזור העיר [[נווה (עיר בסוריה)|נווא]] שבבשן הסורי) נמנות עיירות יהודיות שהן "בספק", ובהן "זיזיון" (כיום העיירה הסורית [[זיזיון|זיזון]]) ו"גשמי" (כיום העיירה הסורית [[גשמי|ג'אסם]]).
 
ב'''תחום [[סבסטיה|סבסטי]]''' (צפון השומרון) נמנות עיירות יהודיות מותרות (כלומר שנפטרו ממצוות התלויות בארץ, בשל מגורי ה[[שומרונים]] באזור), ובהן "פנטקמוותה" (כיום הכפר [[פנדקומיה]]), "שילתה" (כיום הכפר [[סילת א-ד'אהר]]), "ציר" (כיום הכפר [[ציר (יישוב תלמודי)|ציר]]), "שפירין" (כיום [[שפירין|ח' ספירין]]), "עננין" (כיום הכפר [[עאנין]]), "כפר כסדיה" (כיום [[כפר כסדיה|ח' כשדה]]), "איקבין" (כיום הכפר [[איקבין|עקאבה]]), "כפר יהודית" (כיום [[כפר יהודית|ח' יהודא]]), "יצת" (כיום הכפר [[יצת|יאציד]], נזכרת גם ב[[חרסי שומרון]]), "דותן" (כיום [[תל דותן|תל דות'אן]]), "מזחרו" (כיום [[מזחרו|ח' מחרון]], ליד תל דותן) ו"בלעם עלייתה" (כיום [[יבלעם|ח' בלעמה]], היא יבלעם ה[[תקופת המקרא|מקראית]]).