שמואל כץ (חבר הכנסת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג)
מ הסרת תווים בלתי נראים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 41:
 
==ביוגרפיה==
כץ נולד ב-[[1914]] ב[[יוהנסבורג]] שב[[דרום אפריקה]], בנם של לובה ואלכסנדר זיסקינד כץ. בנעוריו, ב-[[1930]], הצטרף לתנועת [[בית"ר]]. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, למד ב[[אוניברסיטת ויטווטרסרנד]] (Witwatersrand) בעירו. שימש כראש [[הצ"ח]] (הסתדרות ציונית חדשה) ב[[דרוםבדרום אפריקה]].
 
ב-[[1936]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]], והצטרף ל[[אצ"ל]]. בשנת [[1939]] נישא לדוריס קפלן. באותה שנה נקרא להגיע ל[[לונדון]] על ידי ז'בוטינסקי כדי לעסוק שם בענייני [[תעמולה|הסברה]]. הוא עמד בראש העיתון "ג'ואיש סטנדרד", וכתב לעיתון "[[דיילי אקספרס]]". ב-[[1946]] חזר ארצה, הצטרף למפקדת הארגון, ועסק בהסברה ובקשר עם גורמי חוץ. למעשה תיפקד על תקן דובר הארגון, הוא גם כתב רבים מכרוזי הארגון שיצאו באנגלית. ב-[[1948]] סייע בהבאת האונייה "[[אלטלנה]]" ארצה. ביולי 1948 נשלח כץ על ידי מנחם בגין לירושלים, בה התקיימו עדיין המחתרות, כממונה מטעם המפקדה על כוחות האצ"ל בעיר על מנת להגביר את התיאום עם ה"הגנה" ולהרגיע את המתיחות בין ה"הגנה" לאצ"ל. שמואל כץ היה זה שהודיע על פירוקו של האצ"ל חודשיים אחר כך ב[[מסיבת עיתונאים]] במלון 'עדן' בירושלים{{הערה|הספר "מערכות הארגון הצבאי הלאומי" מאת דוד ניב, כרך ו': במלחמה גלויה – 1948-1947, "יום האש", 1966, מאת שמואל כץ, הוצאת כנרת זמורה ביתן}}.
 
כץ נמנה עם מקימי [[תנועת החרות]] והיה חבר ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]]. כפרלמנטר היה חבר ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] וב[[ועדת חוקה, חוק ומשפט|וועדת חוקה, חוק ומשפט]].
ב-[[1951]] עזב את עיסוקיו ה[[פוליטי|פוליטיים]]ים, וייסד וניהל את הוצאת הספרים "קרני". כמו כן פרסם פרסומים רבים בעיתונות בארץ ובעולם, וכתב ספרים. ב-[[1967]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הצטרף ל[[התנועה למען ארץ ישראל השלמה|תנועה למען ארץ ישראל השלמה]], וכתב בביטאון התנועה. ב-[[1977]] נקרא על ידי [[מנחם בגין]] להיות יועץ ראש הממשלה להסברה. שנה מאוחר יותר, ב-[[1978]], פרש מתפקיד זה עקב חילוקי דעות עם בגין, בעיקר עקב כוונותיו המדיניות החדשות של בגין, שהיוו לדעת שמואל כץ סטייה עקרונית מהדרך הנכונה שאותה ביקשו להנחיל עם ניצחון התנועה. ב-[[1979]] פרש מתנועת החירות.{{הערה|{{מעריב|אברהם תירוש|שמואל כץ פרש מחרות|1979/07/10|00400}}.}}.
 
במאי [[2001]] קיבל אות הוקרה למפעל חיים מטעם ה[[מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי]].
 
ספרו המפורסם ביותר הוא "אדמת מריבה". בספר היסטוריה זה מפרט שמואל כץ באופן עלילתי את השורשים של [[הסכסוך הישראלי-ערבי]], את המציאות כפי שהוא הבינה אל מול הגרסאות השונות שהפיצו ומפיצים גורמים ערביים. שמואל כץ ביקש באמצעות הספר לתאר את תודעת הקשר המופלא והזיקה הלאומית העברית לארץ ישראל. הספר נלמד היום בבתי-ספר ברחבי העולם. הספר קיבל שבחים רבים ממנחם בגין עצמו ומאנשים בכל קצוות הקשת הפוליטית. [[ישעיהו בן-פורת]] אמר כי הספר צריך להיות חומר לקריאת חובה בבתי הספר התיכוניים. [[משה שמיר]] כתב כי הספר חותר באופן מבריק אל שורשי הבעיות וכי נמצאים בו פרקים מלאי השראה על הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל.
 
נפטר ב-[[9 במאי]] [[2008]] ב[[תל אביב]].
 
== משפחתו ==
שורה 58 ⟵ 56:
 
==פרסומיו==
* '''יום האש''', תל אביב: קרני, תשכ"ו. (פוליטיקה רוויזיוניסטית) (הופיע בתרגום לאנגלית ולגרמנית)
* [[אליעזר ליבנה]], שמואל כץ, "ארץ ישראל וגבולותיה: שאלות ותשובות", תל אביב: התנועה למען ארץ ישראל השלמה, (הקד’ תשכ"ח). (חוברת)
* '''אדמת מריבה: מציאות ודמיון בארץ ישראל''', תל אביב: קרני, תשל"ג 1972.{{הערה|ביקורות: {{דבר|אריה ל. אבנרי|המאבק על הזכות|1973/01/14|00519}}; {{מעריב|משה שמיר|לשמוע על האתמול ולחשוב על המחר|1973/01/05|03701}}, {{מעריב||המשך|1973/01/05|03804}}.}}. (הסכסוך הישראלי-ערבי) (ראה אור במהדורות נוספות) (הופיע בתרגום לאנגלית ולצרפתית)
* "הניסוי על ה"סכסוך" מסייע לתעמולה הערבית"; הקדמה מאת [[משה שמיר]], תל אביב: התנועה למען ארץ-ישראל השלמה, תשל"ו 1975.
* '''לא עוז ולא הדר''', תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], תשמ"א 1981.
* '''ז’בו: ביוגרפיה של זאב ז’בוטינסקי''', 2 כרכים, תל אביב: דביר, 1993. (הופיע בתרגום לאנגלית)
* '''הרשת: ההגדה לבית אהרנסון'''; תרגום - ברוך קורות, תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תש"ס 2000. (הופיע בתרגום לאנגלית)
 
<div class="mw-content-ltr">
* Samuel Katz, ''Days of Fire'', London: W.H. Allen, 1968. (תרגום של ספרו "יום האש")
** New, updated edition, with an introduction by Menachem Begin, Toronto – New York: Bantam Books, 1977.
* Samuel Katz, ''Battleground: Fact and Fantasy in Palestine'', London, New York: W. H. Allen, 1973. ("אדמת מריבה")
** New, updated edition: New York – Jerusalem: Steimatzky,‎ ‪ 1985.
* Samuel Katz, ''Israël face au mythe de la Palestine''; Traduit de l’anglais par M.C. Leroux et Malka Wiszniak, Paris: Albatros, 1976. ("אדמת מריבה", תרגום מאנגלית לצרפתית)
* Samuel Katz, ''Tage des Feuers: das Geheimnis der Irgun''; Herausgegeben und eingeleitet von Harald Vocke; aus dem Englischen von Johanna Woltmann-Zeitler, Königstein/Ts.: Athenäum, 1981. ("יום האש", תרגום מאנגלית לגרמנית)
* Shmuel Katz, ''The Hollow Peace'', Jerusalem: Dvir & the Jerusalem Post, 1981.
* Shmuel Katz‎Katz, ''Battletruth: The world and Israel'', Tel-Aviv: Dvir, 1983‎1983.
* Shmuel Katz, ''Lone Wolf: A Biography of Vladimir (Zeev) Jabotinsky'', 2 vols., New York: Barricade Books, 1996. (ביוגרפיה של ז'בוטינסקי)
* Shmuel Katz, ''The Aaronsohn Saga'', Jerusalem: Gefen, 2007 5758. ("ההגדה לבית אהרנסון")
</div>
 
שורה 86 ⟵ 84:
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* [http://www.shmuelkatz.com/ אתר אינטרנט לזכרו]
* {{קישורי ח"כ|464|שמואל כץ|פתוחה=ותיק}}
שורה 92 ⟵ 89:
* {{סימניה סופר|97618|שמואל כץ}}
* [http://www.eretzyisroel.org/~samuel קטעים מהספר "אדמת מריבה"] {{אנגלית}}
* {{nrg|אריק בנדר|נפטר ח"כ לשעבר שמואל כץ|731/389|9 במאי 2008}}
* {{הארץ|אורי דרומי|תלמידו הנאמן ביותר של ז'בוטינסקי|1.1325113|18 במאי 2008}}
* {{הארץ|גילי איזיקוביץ|משולש האהבה הסודי של האצ"ל|1.2167562|17 בנובמבר 2013}}