הבדלים בין גרסאות בדף "מהפכת אוקטובר"

נוספו 2,270 בתים ,  לפני 3 חודשים
הוספתי שם פופולרי נוסף לערך.
(הגהה סוציאליסטים במקום סוצילסטים)
(הוספתי שם פופולרי נוסף לערך.)
[[קובץ:Kustodiev The Bolshevik.jpg|ממוזער|שמאל|250px|"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, [[1920]]]]
'''מהפכת אוקטובר''' (ב[[רוסית]]: '''Октябрьская революция'''), הידועה גם כ'''מהפכה הבולשביקית''', וכמהפכה של שמחה, היא [[מהפכה]] שהתחוללה ב[[רוסיה]] בין 24 ל-[[25 באוקטובר]] [[1917]] (על פי [[הלוח היוליאני]] שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; [[7 בנובמבר]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]] הנוכחי). במהפכה זו הפילו ה[[בולשביקים]] בראשות [[ולדימיר איליץ' לנין]] את ממשלת [[אלכסנדר קרנסקי]]. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון [[קומוניסטי]] ב[[ברית המועצות]], שהתקיים עד [[1991]].
 
מהפכת אוקטובר הייתה השלב השני ב[[המהפכה הרוסית 1917|מהפכה הרוסית של 1917]]. קדמה לה [[מהפכת פברואר]], שבה עבר השלטון מידי הצאר, [[ניקולאי השני]] מ[[בית רומנוב]], אל [[גאורגי לבוב]] שעמד בראש [[המפלגה הדמוקרטית החוקתית|הליברלים]]. כך הגיע לקיצו [[שליטי רוסיה#צארים רוסיים משושלות רוריק וגודונוב|שלטון הצארים]] בן חמש מאות השנים. ביולי 1917 עבר השלטון מלבוב ל[[אלכסנדר קרנסקי]]. שנה אחר כך, ב-[[17 ביולי]] [[1918]], [[רצח משפחת הצאר|הוצאו להורג הצאר ומשפחתו]], כולל חמשת ילדיו שהיו בין הגילים 13 עד 22.
 
[[7 בנובמבר]] מצוין כ"'''יום המהפכה הבולשביקית'''", שהיה [[חג לאומי]] ב[[ברית המועצות]], ונערך בו מצעד [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] ב[[הכיכר האדומה|כיכר האדומה]] שב[[מוסקבה]]. החג נחגג גם בערי הבירה של [[הגוש הקומוניסטי]], ועדיין נחגג ב[[בלארוס]], ב[[קירגיזסטן]] וב[[טרנסניסטריה]], וכן על ידי מפלגות קומוניסטיות ברחבי העולם.התלמידים התייחסו ברצינות רבה ללימודים. כותב מורה אחר: "בתקופה שלפני המלחמה מעולם לא היינו עדים ללמדנות כזו, שהוכיחו התלמידים בכיתות האסורות. הם רצו ללמוד בשנה מכסה של שנתיים או שלוש. הם ביקשו מהמורים לתת להם עבודה רבה יותר."
 
יריבים ותיקים מקרב הזרמים היהודיים התלכדו עתה כדי לעסוק בלימודים. היהודים המסורתיים, הציוניים, והסוציאליסטיים, שהיריבות ביניהם הייתה חריפה לפני המלחמה, התאחדו עתה כדי לנסות להשיג בכל זאת אישור ללמוד. הצלחתם הייתה חלקית. הותר להם לקיים בתי ספר, אך הוטלו מגבלות על מספרם ועל תוכן הלימוד. ספרי לימוד היו נדירים מאוד.
 
בתי הספר החוקיים והמחתרתיים בגטו יצרו פינות של חום ומסירות בגטו, והעניקו לילדים מחסה, טיפול רפואי, מזון וביטחון רגשי. בתי הספר הקימו חומות נגד הכיעור והסבל של הגטו, ונהפכו לאיים שח שימחה ויצירתיות בתוך המציאות הקודרת. הם סייעו לקיים ולהמשיך את התרבות, ומתוך כך לחזק ולעודד את יהודי הגטו כולם. המראה והצליל של הילדים בהופעות ובהצגות שהעניקו, בלבוש נקי ובשירה משותפת, חיממו את לב האוכלוסייה של הגטו. היה זה במידה מסוימת ניצחון יהודי על הנאצים.
 
'''שאלות'''
 
1.   מה ניתן ללמוד מכרטיסייה זו על יחס היהודים ללימודים? מה היו הסיבות ליחס זה?
 
2.   באלו דרכים ניסו היהודים לקיים לימודים, לנוכח האיסור הנאצי?
 
3.   מדוע לדעתך, גבר רצונם של הילדים בשואה ללמוד?
 
4.   "היה זה במובן מסוים נצחון על הנאצים." למה הכוונה במשפט זה?
 
==היסטוריה==
עריכה אחת