תקנות שעת חירום – הבדלי גרסאות

הסרת קישורים עודפים
(←‏ייחודן של תקנות שעת חירום: היכולת לחוקק תקנות לשעת חירום קיימת בכל דמוקרטיה. לא הכלי מסוכן, אלא השימוש בו.)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
(הסרת קישורים עודפים)
 
==מטרת התקנות==
היכולת להתקין תקנות שעת חירום התבססה קודם הקמת המדינה על [[תקנות ההגנה (שעת חירום)]], 1945, שנועדו לתת בידה של ממשלת המנדט כלי למלחמה במחתרות העבריות. לאחר קום המדינה הוקנתה לממשלת ישראל יכולת דומה באמצעות [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], ועם חקיקתו של [[חוק יסוד: הממשלה]] נקבעה בו הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום.
 
ההכרזה של [[מועצת העם]] על מצב חירום ב[[ישראל|מדינת ישראל]] ניתנה זמן קצר לאחר הקמת המדינה.
 
השימוש העיקרי של תקנות שעת חירום הוא בזמן [[מלחמה]] כוללת, למצבים בהם נדרשת הפעלת סמכות שאינה קיימת בחקיקה של [[הכנסת]] וכאשר מצב החירום אינו מאפשר להמתין עד להשלמת [[חקיקה בישראל|תהליך החקיקה]]. בפועל, כחלק מהיערכות המדינה ל[[מצב חירום (ישראל)]], נכתבות "תקנות מגירה" אשר נחתמות בשעת חירום בהתאם לצורך על ידי השר הרלוונטי. תוקפן של תקנות שעת חירום מוגבל לשלושה חודשים לכל היותר, אם תוקפן לא מוארך על ידי חוק רגיל של הכנסת.
במהלך השנים הפך השימוש בתקנות לשעת חירום לנדיר יותר ויותר. בעוד שהשימוש בהן היה נפוץ בראשית ימי המדינה, הוא היה לנדיר ביותר החל מסוף שנות השמונים.{{מקור}}
 
שימוש נרחב בתקנות היה דווקא לצורך כלכלי, במסגרת [[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985|תוכנית הייצוב הכלכלית]] בין [[1985]] ל-[[1987]]. שימוש נוסף בתקנות המבוצע עד היום הוא הוצאת צווי ריתוק לעובדים [[שביתה|שובתים]] בשירות הציבורי. כך, למשל, הותקנו בסוף 1989, בעת [[שביתה]] שנערכה ב[[הקריה למחקר גרעיני – נגב|קריה למחקר גרעיני – נגב]], תקנות שעת חירום שאיפשרו למנהל הקריה לחייב עובדים מסוימים להתייצב לעבודתם.{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=7fuSSLN80g+rV5pnb4MkoYaeOapbzxIJKEKrUKsge7M|שם=תקנות שעת חירום (שירות עבודה חיוני בקריה למחקר גרעיני – נגב)|שנה=התש"ן-1989|מספר=5231|פורסם ב=1 בדצמבר 1989|עמוד=102}}}} ובשנים [[2010]] ו-2017 הותקנו תקנות שעת חירום שנועדו למנוע שביתה ב[[הוועדה לאנרגיה אטומית|וועדה לאנרגיה אטומית]] ובמתקניה.{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/38597346-B9EB-4C85-8E46-7D9019992562/18978/6871.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התש"ע-2010], ובשנת 2017 [http://www.glima.info/bylaws/7850.pdf תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית), התשע"ז-2017]}}
 
לאחר [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]] בשנת 2020 התקינה הממשלה [[תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה|קבצים רבים של תקנות שעת חירום]]{{הערה|1=[https://www.nevo.co.il/general/CoronaUpdates.aspx תקנות, צווים, החלטות, הוראות והודעות הקורונה], באתר "[[נבו הוצאה לאור]]"}} במטרה לצמצם את הפעילות במדינה כדי למנוע את התפשטות המגפה.
במרץ 2020 הותקנו תקנות שעת חירום, המתירות [[איכון סלולרי]], ללא צו בית משפט, של חולים ב[[מחלת נגיף קורונה 2019]], של מי ששהה בקרבת חולה ושל מי שנדרש לשהות ב[[בידוד בית]], כל זאת לשם מאבק ב[[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]].{{הערה|1={{ynet|איתמר אייכנר, יואב זיתון וטל שחף|אושרו תקנות המעקב הסלולרי. שב"כ: "שימוש חריג, הרגישות ברורה"|5696417|17 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhPlsXprqX1A6ELjaUbElx/k|שם=תקנות שעת חירום (נתוני מיקום)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8390|פורסם ב=16 במרץ 2020|עמוד=772}}}}{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=fDNnDE289cJEb56Yn3ZIhOoOUCF3vJcEbIW4nIvlHuE|שם=תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש)|שנה=התש"ף-2020|מספר=8393|פורסם ב=17 במרץ 2020|עמוד=782}}}}
 
נגד התקנות הוגשו עתירות ל[[בג"ץ]], בטענה שהן מהוות פגיעה קשה ב[[זכויות האדם]]. בדיון הראשוני בעתירות ציין בג"ץ שהן מעלות את השאלות העקרוניות הבאות:{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=20021090.V09|סוג=בג"ץ|עותר=עו"ד שחר בן מאיר ואחרים|משיב=ראש הממשלה ואחרים|ניתן ב=19 במרץ 2020}}}}
{{ציטוט|שורות=כן|תוכן=
(א) האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, נוגעת גם למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות?