בית אסטה – הבדלי גרסאות

ולף היה [[דוכס]] [[קרינתיה]] ומאנשיו של [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], שהעניק לו ב-[[1070]] את השליטה ב[[דוכסות בוואריה]]. אולם זמן קצר לאחר מכן, בעת [[מאבק האינווסטיטורה]], החליף ולף נאמנות והחל את תמיכתה המסורתית של השושלת ב[[מדינת האפיפיור]]. אף כי הקיסר הדיח אותו מכהונתו כדוכס בוואריה, הרי שאצילים מקומיים, בתמיכת האפיפיור [[גרגוריוס השביעי]], הצליחו לשמור על עצמאות הדוכסות בראשות בית ולף. צורת הביטוי האיטלקי של השם, "גואלף" (בכתיבים שונים: Guelph, Guelf, Guelfo), הפכה לשם ה[[מפלגה]] [[ימי הביניים|הימי-ביניימית]] שתמכה באפיפיורות ובעצמאות הנסיכויות ו[[עיר-מדינה|עדיערי המדינה]] האיטלקיות כנגד [[האימפריה הרומית הקדושה]] - [[גואלפים וגיבלינים|מפלגת הגואלפים]] (גם אם בית ולף עצמו נטה לחילופי נאמנויות תכופים). ב-[[1138]] ירש [[היינריך העשירי, דוכס בוואריה]] גם את [[דוכסות סקסוניה]]. בשנת [[1180]] נשפט בנו, [[היינריך הארי, דוכס סקסוניה ובוואריה]] שלא בפניו על ידי [[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר פרידריך ברברוסה]] ודוכסויות בוואריה וסקסוניה נשללו מבית ולף. בנו הבכור של היינריך, [[אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו]], היה ל[[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ו[[מלך גרמניה]] עד שהודח ב-[[1215]], הוא היה היחיד מבני בית ולף שכיהן במשרה זו.