פרדריק גרוניך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקן שם לבתי המשפט המחוזיים בישראל (תג)
שורה 30:
התקופה שבה עזב גרוניך את ישראל ושב לארצות הברית הייתה תקופת שיא המתח בין בן-גוריון ומפלגתו [[מפא"י]] לבין [[מפ"ם]], שרוב מפקדי הפלמ"ח נמנו עם שורותיה. שתי המפלגות היו חלוקות באותה עת, שהייתה שיאה של [[המלחמה הקרה]], גם בשאלה האם על מדינת ישראל להזדהות עם [[הגוש המערבי]] כעמדת מפא"י, או עם הגוש הסובייטי כעמדת מפ"ם. לתוך מחלוקת זו השתרבב גם שמו של פרדריק גרוניך.
 
הקו של הזדהות עם המערב היה גם בניגוד מוחלט לדעת [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מפלגה היסטורית)|מק"י - המפלגה הקומוניסטית הישראלית]]. הפולמוס הפומבי הראשון היה עם מק"י והוא התנהל באפריל [[1951]] בין כותלי [[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב-יפו|תלבתל אביב]]. ראשיתה של הפרשה התרחשה ב-[[13 באוקטובר]] 1949, כאשר דוד בן-גוריון נאם בעצרת של תנועת "[[הנוער העובד]]" שהתקיימה באצטדיון בצפון תל אביב בפני קהל של כשבעת אלפים וחמש מאות בני נוער. בנאומו התרכז בן-גוריון בשני האירועים המכריעים, [[השואה]] ותקומת [[מדינת ישראל]]. בנאומו בחר לשלב התקפה חריפה על המפלגה הקומוניסטית והזכיר את חטאי העבר שלה, כלשונו "שיתוף פעולה עם פורעים ערבים" בימי [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] ואת מתן ברכתם של מי שכינה "רבולוציונרים יהודים" אשר בעת שהתחוללו ה[[פוגרום|פוגרומים]] שנערכו בשנים [[1881]] ו-[[1882]] ביהודי [[האימפריה הרוסית]], שכונו בשם [[הסופות בנגב]], "נתנו את ברכתם לפרעות אלו, באומרם שזהו מרד האיכרים, ודמנו הוא שמן-משחה לגלגלי הרבולוציה".{{הערה|שם=פסק הדין}}
 
למחרת הנאום הגיב ה[[עיתון]] "[[קול העם]]", ביטאונה של מק"י, ב[[מאמר מערכת]] חריף. בין השאר נכתבו במאמר הדברים הבאים: