עובדיה יוסף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Nngnna (שיחה | תרומות)
מ ←‏רב ראשי לישראל: קישורים פנימיים
שורה 68:
 
=== רב ראשי לישראל ===
ב[[ז' בחשוון]] [[ה'תשל"ג]] ([[1972]]) נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי לישראל]] ול[[הראשון לציון|ראשון לציון]], במקומו של הרב [[יצחק נסים]] ברוב של 81 לעומת 68 קולות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12699&st=&pgnum=30 'הפרדס', כסלו ה'תשל"ג, עמוד 28]}}. התמודדותו של הרב יוסף ספגה ביקורת על שהתמודד נגד רב ראשי מכהן, ובתגובה תמך בו בפומבי הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. מערכת הבחירות הייתה מתוחה, כאשר ברקע עמדה פרשת [[פסק דין האח והאחות]], וכן יחסים מתוחים בין הרב יוסף לרב נסים. המתח בין שני הרבנים החל עוד בשנות ה-40, כשהרב יוסף יצא בגלוי נגד פסקי [[יוסף חיים מבגדאד|הבן איש חי]]{{הערה|בנימין לאו, '''ממרן עד מרן''' מתאר זאת כך: "הדימוי הקרוב ביותר לטיב היחסים בין שני אישים אלו הוא יחסי שאול ודוד: תערובת של קרבה גדולה עם קנאה שמביאה לשנאה".}}. לצדו של הרב יוסף נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי, הרב [[שלמה גורן]]. יחסי שני הרבנים הראשיים היו מעורערים. [[מועצת הרבנות הראשית]] נשלטה בידי הרב גורן ולתקופת זמן מה אף החליט הרב יוסף שבשל כך אין טעם שיגיע לדיוניה כלל. בשנות פעילותו כרב ראשי פעל הרב יוסף במספר עניינים הלכתיים וחברתיים בעלי תהודה ומשמעות לאומית: בין השאר, התרת [[נישואין]] עם [[קראים]], לאחר שלמדו את יסודות התורה שבעל פה, וקיבלו על עצמם שמירת מצוות{{הערה|יביע אומר חלק ח, אבן העזר סימן י"ב; מכתב שפורסם אצל: מיכאל קורינאלדי, המעמד האישי של הקראים, ירושלים תשמ"ד, עמוד 139; הובא גם אצל: בני לאו, 'על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה', בתוך: מרדכי בר-און (עורך), אתגר הריבונות, ירושלים 1999, עמוד 226.}}; קבע כי [[ביתא ישראל]] הם יהודים לכל דבר, פסיקה היסטורית שהובילה להחלת [[חוק השבות]] על יהודי אתיופיה; והתיר את כל [[עגונה|עגונות]] נעדרי [[צה"ל]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]], בבית דין בראשותו שבו ישב עם [[הרב הראשי לצה"ל]], [[מרדכי פירון]], ועם סגנו, הרב [[גד נבון]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|הקרב שאחרי שביתת הנשק ביום כיפור|1.2313286|5 במאי 2014}}.}}.
 
בשנים [[ה'תשל"ז]]–[[ה'תשנ"ד]] הוציא 6 כרכים בשם [[יחוה דעת]], המבוססים על שיעורי הלכה שנתן במסגרת "[[המדור להווי ומסורת יהודית (קול ישראל)#קבלת שבת|פינת הלכה]]" ב[[קול ישראל]], מראשית כהונתו כרבה של תל אביב ועד סוף כהונתו כרב הראשי לישראל. ספר זה נחשב לספר הלכה פופולרי, מאחר שהתשובות נכתבות בקיצור וללא פלפולים, זאת בניגוד לשקלא וטריא הלמדני המאפיין את [[יביע אומר]]{{הערה|שמות שניים מספריו החשובים של הרב יוסף לקוחים מתהילים, יט', ג': "יום ליום '''יביע אומר''' ולילה ללילה '''יחוה דעת'''".}}.