חירות שלילית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ גניבה ⭠ גנבה (באמצעות WP:JWB)
קידוד קישורים, תיקון כיווניות להערת שוליים
שורה 17:
במאמר השני של כתבי [[הפדרליסט]], [[ג'ון ג'יי]] כתב: "אין דבר ודאי יותר מן הצורך בממשל, אך באותה מידה אין להכחיש, שללא קשר לזמן ולצורה שבה הוא מתמסד, האנשים חייבים לוותר עבורו על חלק מזכויותיהם הטבעיות כדי להקנות לו את הכוח הנדרש". כוונתו של ג'יי הייתה נהירה לנו יותר אם היינו משתמשים במושג החירות השלילית במקום המילים "זכויות טבעיות", משום שג'יי רצה לטעון כאן שכוחו או סמכותו של [[ממשל]] לגיטימי שאוב בחלקו מנכונותנו להסכים למגבלות על חירותנו השלילית.
 
בחוברת "'''השכל הישר'''" הבחין [[תומאס פיין]] בין ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ל[[ממשל]] כמעט בדיוק באותם קווים, המבדילים בין החירות השלילית לחירות החיובית: "החברה נוצרת על ידי רצונותינו והממשל על ידי רשעותנו; הראשונה מקדמת את אושרנו באופן חיובי באמצעות האיחוד בין רגשי החיבה שלנו, השני באופן שלילי באמצעות ריסון מידותינו המגונות".
 
[[תומאס ג'פרסון]] אמר ש"החירות החוקית היא פעילות חסרת-מכשולים בהתאם לרצוננו בגבולות המשורטטים מסביבנו על ידי הזכויות השוות של הזולת".
 
שורה 24:
 
==ביקורת==
מבקרים טוענים שההבחנה בין זכויות חיוביות ושליליות, או בין חרות שלילית לחיובית, היא דיכוטומיה מוטעית.
חלק מהמבקרים, כמו [[רוברט נוזיק]], מצביעים על הנושא של אכיפה כדי לטעון שאין זה לוגי לכלול בקטגוריה של זכויות שליליות, זכויות שמוגדרות כך באופן מסורתי, כמו הזכות לרכוש או הזכות לחירות מפני אלימות.
 
בעוד שהזכות לרכוש וחירות מפני אלימות דורשת שפרטים ימנעו מהונאה גנבה או אלימות, ניתן למנוע ביצוע של פעולות אלה רק על ידי פעילויות "חיוביות" מצד הפרטים, המדינה או מוסד אחר. פרטים יכולים להגן על הזכות לרכוש על ידי הרתעה של ניסיונות גנבה, המדינה חייבת לספק אמצעים עבור כוח משטרתי, או אפילו צבא שבתורם צריכים להיות ממומנים על ידי מיסוי. לכן, נטען, אף על פי שזכויות אלה נחשבות לשליליות על ידי ליברטריאנים וליברלים קלאסיים, הן למעשה 'חיוביות' או 'כלכליות' בטבען בדיוק כמו זכויות 'חיוביות' כמו הזכות לחינוך
{{הערה|1=Nozick, Robert (1975). Anarchy, state, and Utopia. Oxford : Blackwell. {{ISBN|0-631-15680-1}}}}.
 
מבקרים אחרים הולכים רחוק יותר וטוענים שניתן להציג כל זכות כחיובית או שלילית כתלות בשפה שבוחרים להגדיר אותה. לדוגמה, הזכות לחופש מפני רעב נחשבת 'חיובית' על בסיס זה שמשמעותה היא שאדם רעב חייב לקבל מזון על ידי הפעולות החיוביות של אחרים, אבל מצד שני, כמו ש ג'יימס פ. סטברה (James P. Sterba) טוען, ניתן לתאר אותה כזכות של האדם הגווע ברעב שלא יעצרו אותו כאשר הוא לוקח את המזון העודף של אחרים. הוא כותב{{הערה|1=Sterba, J.P., "From Liberty to Welfare" in Ethics: The Big Questions. Malden, MA : Blackwell, 1998. (page 238)
|כיוון=שמאל}}:
}}:
 
{{ציטוט|תוכן=מה שעומד על כף המאזניים הוא החופש של העני שלא יפריעו לו כאשר הוא לוקח מהרכוש העודף של העשיר את מה שדרוש לו כדי לספק את צרכיו הבסיסיים. מיותר להגיד, שליברטריאנים ירצו להכחיש שלעניים קיימת הזכות הזאת. אבל איך הם יכולים להצדיק הכחשה כזו? כפי שהחירות הזאת של העני הוגדרה, היא אינה זכות חיובית לקבל דבר מה, אלא זכות שלילית לאי התערבות}}
שורה 39:
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://hashiloach.org.il/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9Cחילול-%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AAחירות/ "הדילמה של שלילת חירות בשם החירות"], אלון שלו, [[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]], [https://hashiloach.org.il/issues/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97השילוח-13/ גיליון 13], פורסם בתאריך 06.03.2019.
 
==הערות שוליים==