כרטיסי אשראי בישראל – הבדלי גרסאות

מ
הגהה
מ (הגהה)
ב[[ישראל]] מתקיימת הבחנה בין '''[[כרטיס אשראי|כרטיסי אשראי]]''' מקומיים שניתן להשתמש בהם רק בתחומי המדינה, לבין כרטיסים בינלאומיים שבהם ניתן לעשות שימוש במדינות נוספות. כל שלוש חברות האשראי הישראליות מנפיקות ו[[סליקה|סולקות]] כיום כרטיסים מקומיים ובינלאומיים תחת המותגים [[ויזה (כרטיס אשראי)|VISA]] ו[[מאסטרקארד]]. החל מ-15 במאי 2012 המותג המקומי "ישראכרט" שאותו מנפיקה ישראכרט באופן בלעדי, נפתח ל[[סליקה]] גם על ידי [[כרטיסי אשראי לישראל]] (כאל) ו[[לאומי קארד]]. ישראכרט עדיין סולקת באופן בלעדי את כרטיסי [[JCB]] של[[יפן|היפניים]] המשמשים בעיקר תיירים ומעניקה שירותי סליקה ל[[פועלים אקספרס]] עבור המותג [[אמריקן אקספרס]] (שהחל מ-2012 מוצע ללקוחות בנק הפועלים גם במתכונת של כרטיס מקומי). במקביל, מנפיקהסולקת כאל סולקת גם כרטיסי [[דיינרס|דיינרס קלאב]] וכרטיסי Discover אמריקאיים, שניהם באופן בלעדי.
 
החל מסוף שנת 2019 ולאורך שנת 2020 יותר חברות אשראי מאפשרות לשלם עם האשראי ללא צורך בכרטיס, אלא באמצעות [[יישומון]] המותקן על הטלפון הנייד. השינוי הוא כחלק ממגמה טכנולוגית שרוצה לצמצם שימוש בנייר (לאחר תשלום עם נייד מתקבלת [[קבלה (הנהלת חשבונות)|קבלה]] [[וירטואליות|וירטואלית]] במכשיר הנייד ולא קבלה מודפסת) נוסף על מתן מענה למי שיש ברשותו כרטיס אשראי אך לא מעוניין לשאת אותו או לגעת בו, כחלק מההנחיות לשמירה על [[היגיינה]] ואי העברת חפצים מיד ליד להגנה מפני [[מגפת הקורונה בישראל|נגיף הקורונה]].
 
== היסטוריה ==
כרטיסי אשראי הוצעו לתושבי ישראל לראשונה בשנות השבעים על ידי חברת [[דיינרס|דיינרס קלאב]] ישראל]], ברישיון מדיינרס קלאב העולמית. כיום בישראל ישנן שלוש חברות המנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי:
* '''[[ישראכרט]]''' - בבעלות [[בנק הפועלים]]; הוקמה ב-[[1975]]. ישראכרט מעניקה שירותי תפעול גם לחברה האחות, פועלים אקספרס (בעבר פועלים אמריקן אקספרס), שמשווקת את המותג בארץ מאז 1995.
* '''[[כרטיסי אשראי לישראל|כאל (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ)]]''' - בבעלות [[בנק דיסקונט]] ו[[הבנק הבינלאומי]]; הוקמה ב-[[1978]]. כאל רכשה את דיינרס קלאב ישראל ב-1992, שהוקמה בשנות השישים על ידי בנק דיסקונט. בשנת 2015, קנתה כאל את 49% הנותרים בדיינרס הישראלית והפכה לבעלת כלל החברה{{הערה|גיא בן סימון, [http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/418924 נסגרה העסקה: כאל רוכשת את מלוא הבעלות על דיינרס תמורת 130 מיליון שקל], [[Bizportal]], 29 בנובמבר 2015}}.
 
מסיבות היסטוריות, בהן בעלות הבנקים על חברות אשראי, מרבית הכרטיסים בישראל הם בנקאיים: כלומר מוצעים על ידי הבנק ללקוחותיו בצמוד לחשבון בנק מסוים ממנו מתבצע החיוב. במדינות אחרות, נפוצים יותר כרטיסים חוץ-בנקאיים, המונפקים על ידי חברות שאינן קשורות לבנקים שבהם הלקוח מנהל את חשבונותיו. חיוב הלקוח נעשה באמצעות [[הרשאה לחיוב|הרשאה לחיוב חשבון עו"ש]] או [[המחאה]]. בישראל, ישראכרט הייתה היחידה שאיפשרה בעבר תשלום באמצעות המחאה עבור כרטיס אשראי, אולם אפשרות זו אינה זמינה יותר.
 
=== הרפורמה בשוק כרטיסי האשראי===
====הרקע לרפורמה====
בניגוד למצב ברוב מדינות העולם בהם מספר חברות מספקת שירותי סליקה דוגמת [[מאסטרקארד]], [[ויזה (חברה)|תאגיד ויזה]], [[אמריקן אקספרס]], ו[[דיינרס קלאב אינטרנשיונל]]. ויש הפרדה בין השירות של הבנק הסולק את התשלום לבעל העסק (באנגלית: "Acquiring bank" או "acquirer" {{אנ|Acquiring bank}}) לבנק המנפיק או חברת האשראי המנפיקה את הכרטיסים ללקוחות (באנגלית: "Card-issuing bank" או "card issuer"). בישראל הוקמה חברה אחת בבעלות משותפת של הבנקים הגדולים, חברת '''[[שירותי בנק אוטומטיים]]''' (שב"א), שהקימה את תשתית הסליקהסליקה יחידה בישראל. תשתית אחת לכל הבנקים ושלוש חברות כרטיסי האשראי (שהיו כולם בבעלות מלאה של הבנקים). בנוסף חברות כרטיסי האשראי תיפקדו גם כמנפיק וגם כסולק מול בתי העסק. בתי העסק היו צריכים לחתום על הסכם סליקה גם עם חברת "כרטיסי אשראי לישראל" וגם עם "ישראכרט". "אלפא קארד" שנכנסה לשוק ב-1996 תפקדה תחילה רק כמנפיק.
 
הממונה על [[הגבלים עסקיים]] העניק לשב"א פטור מהסדר כובל בשנת 2002{{הערה|{{הארץ|עמית שרביט|שטרום אישר פטור מהסדר כובל לבנקים שמחזיקים בשבא ובמסב|1.803909|21 ביוני 2002}}}}, והפטור חודש מדי כמה שנים{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|הבנקים יבקשו להאריך את מונופול הסליקה של שב"א|1000645903|16 במאי 2011}}}}{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|רשות ההגבלים בוחנת המונופול של שב"א, המפעילה שירותי בנק אוטומטיים|1000743475|23 באפריל 2012}}}}. מצב זה הביא לכך שלא הייתה תחרות משמעותית בישראל בתחום כרטיסי האשראי, [[חסם כניסה לשוק|חסם הכניסה לשוק]] היה גבוה ולא נכנסו לתחום ספקים חדשים. ולבנקים לא היה תמריץ לשפר את השירות או להציע שירותים חדשים{{הערה|{{TheMarker|סיון איזסקו|הבנקים חוסמים את התחרות בכרטיסי האשראי - וגורמים לייקור הריביות ללקוחות|1.2429569|10 בספטמבר 2014}}}}. כך לדוגמה הבנקים לא הפעילו את כרטיסי הכספומט שהנפיקו גם כ[[כרטיס חיוב מיידי]] לתשלום ישירות בבתי עסק, בגלל שהעדיפו שהלקוחות ישתמשו בכרטיסי אשראי מהם נגבתנגבית עמלה גם מהלקוח וגם מבית העסק{{הערה|{{הארץ|אורה קורן|משרד הכלכלה: שימוש בכרטיס דביט יוזיל עמלות לעסקים ב-60%|1.2196888|22 בדצמבר 2013}}}}.
 
==== יישום הרפורמה (ועדת לוקר) ====
הממונה על [[הגבלים עסקיים]] העניק לשב"א פטור מהסדר כובל בשנת 2002{{הערה|{{הארץ|עמית שרביט|שטרום אישר פטור מהסדר כובל לבנקים שמחזיקים בשבא ובמסב|1.803909|21 ביוני 2002}}}}, והפטור חודש מדי כמה שנים{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|הבנקים יבקשו להאריך את מונופול הסליקה של שב"א|1000645903|16 במאי 2011}}}}{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|רשות ההגבלים בוחנת המונופול של שב"א, המפעילה שירותי בנק אוטומטיים|1000743475|23 באפריל 2012}}}}. מצב זה הביא לכך שלא הייתה תחרות משמעותית בישראל בתחום כרטיסי האשראי, [[חסם כניסה לשוק|חסם הכניסה לשוק]] היה גבוה ולא נכנסו לתחום ספקים חדשים. ולבנקים לא היה תמריץ לשפר את השירות או להציע שירותים חדשים{{הערה|{{TheMarker|סיון איזסקו|הבנקים חוסמים את התחרות בכרטיסי האשראי - וגורמים לייקור הריביות ללקוחות|1.2429569|10 בספטמבר 2014}}}}. כך לדוגמה הבנקים לא הפעילו את כרטיסי הכספומט שהנפיקו גם כ[[כרטיס חיוב מיידי]] לתשלום ישירות בבתי עסק, בגלל שהעדיפו שהלקוחות ישתמשו בכרטיסי אשראי מהם נגבת עמלה גם מהלקוח וגם מבית העסק{{הערה|{{הארץ|אורה קורן|משרד הכלכלה: שימוש בכרטיס דביט יוזיל עמלות לעסקים ב-60%|1.2196888|22 בדצמבר 2013}}}}.
לאחר שנים רבות של חוסר תחרות בתחום, יישמה מדינת ישראל רפורמה. השינוי הראשון יושם בעקבות מסקנות "הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי", בראשות [[הראל לוקר]], שהמליצה במרץ 2014, לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס חיוב מידי ללא עמלות{{הערה|{{גלובס|אדריאן פילוט|ועדת לוקר ממליצה: בנקים ינפיקו כרטיס חיוב מידי ללא עמלות|1000925669|19 במרץ 2014}}}}. ביוני 2016 הודיעה [[הפיקוח על הבנקים]] שהבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיסי חיוב מיידי מסוף 2016{{הערה|{{גלובס|עירית אבישר|הבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיס דביט רק מסוף 2016|1001049050|30 ביוני 2015}}}}.
====יישום הרפורמה====
לאחר שנים רבות של חוסר תחרות בתחום, יישמה מדינת ישראל רפורמה. השינוי הראשון יושם בעקבות מסקנות "הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי", בראשות [[הראל לוקר]], שהמליצה במרץ 2014, לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס חיוב מידי ללא עמלות{{הערה|{{גלובס|אדריאן פילוט|ועדת לוקר ממליצה: בנקים ינפיקו כרטיס חיוב מידי ללא עמלות|1000925669|19 במרץ 2014}}}}. ביוני 2016 הודיעה [[הפיקוח על הבנקים]] שהבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיסי חיוב מיידי מסוף 2016{{הערה|{{גלובס|עירית אבישר|הבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיס דביט רק מסוף 2016|1001049050|30 ביוני 2015}}}}.
 
=== ועדת שטרום ===
ביוני 2015 הוקמה "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" - שכונתה [[ועדת שטרום]], ביוזמת שר האוצר [[משה כחלון]]. מטרת הוועדה הייתה לבחון דרכים לקידום התחרות באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, ובכלל זה את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים{{הערה|{{הארץ|סיון איזסקו|כחלון ופלוג סיכמו: תוקם ועדה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים|1.2628118|4 במאי 2015}}}}. בקבות ועדת שטרום, חויבו שלושה הבנקים הגדולים בישראל לצמצם את אחזקותיהם בחברת שירותי בנק אוטומטיים לשיעור של 10%{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת כחלון להגברת התחרות בשוק הבנקאות|1.3152808|14 בדצמבר 2016}}}}.
 
 
==== העברת תשלום מאוחרת ====
מקום המדינה, הסדר האשראי בין הסולקות ובין העסקים היה כזה בו שילמו חברות האשראי לעסקים את התשלומים שנסלקו בחודש העוקב (בשונה ממדינות מפותחות אחרות, כדוגמת ארצות הברית ומדינות אירופה), מה שיצר קשיים [[תזרים מזומנים|קשיים תזרימיים]] לעסקים קטנים רבים{{הערה|{{TheMarker|סיון איזסקו|חברות כרטיסי האשראי יחויבו להעביר את התשלום לבתי עסק על בסיס יומי|1.2196887|23 בדצמבר 2013}}}}{{הערה|{{TheMarker|עדי דברת-מזריץ|"עסקים שלא יידעו איך להתנהל - ייפלו"|1.5787080|4 בפברואר 2018}}}}. עד שבאפריל 2018 דרשה [[הרשות להגבלים עסקיים]] מעבר לתשלום יומי לעסקים בתשלום בכרטיס אשראי עדהחל לשנתמיולי 2021{{הערה|{{TheMarker|גיא ארז|רשות ההגבלים העסקיים הודיעה על מעבר לסליקת אשראי יומית בתוך 3 שנים|1.6029942|25 באפריל 2018}}}}{{הערה|{{גלובס|עירית אבישר|שוק כרטיסי האשראי יעבור לסליקה יומית בעוד 3 שנים|1001233075|25 באפריל 2018}}}}.
 
=== תקן EMV בישראל ===
במשך שנים רבות לא יושם בישראל תקן [[EMV]] אשר שימש ברחבי העולם לאבטחת כרטיסי אשראי וחיוב. למרות שהתקן הוכיח את עצמו בהורדת שיעור ההונאות{{מקור}}, הבנקים וחברות האשראי לא ראו כדאיות ביישומו. התקן דורש מהלקוח להקיש את הקוד הסודי שלו במסוף התשלום (במקום לחתום על הקבלה, אשר לא היה מול מה להשוות אותה, וממילא ויתרו על המנהג ברוב בתי העסק). התקן החל לפעול באירופה כבר ב-2006. בעקבות הוראת בנק ישראל, השימוש בתקן בישראל יתחילהחל בנובמבר 2020{{הערה|{{TheMarker|TheMarker|הסוף לגיהוצים: המשק יאמץ את תקן EMV לכרטיסי אשראי עד נובמבר 2020|1.8191081|27 בנובמבר 2019}}}}. חברת שירותישב"א בנק אוטומטייםהייתה אחראית על הטמעת הטכנולוגיה בישראל.
 
==אופן הקצאת האשראי בכרטיסי אשראי ישראלים==
 
== חברות כרטיסי אשראי בישראל ==
שלוש חברות סליקת כרטיסי האשראי בישראל הן: לאומי קארד, ישראכרט וויזה כאל, כאשר שתי הראשונות נשלטותנשלטו היסטורית על ידי [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] בהתאמה, והאחרונה בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (72%) ו[[הבנק הבינלאומי]]. (28%)
 
=== מקס איט פיננסים (לשעבר: לאומי קארד) ===