הבדלים בין גרסאות בדף "יחסי ישראל–מרוקו"

←‏היסטוריה: הרחבה קלה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
(←‏היסטוריה: הרחבה קלה)
בשנת [[1961]] בעקבות אסון טביעת ספינת [[אגוז (ספינה)|אגוז]] וחילופי השלטון בין המלך [[מוחמד החמישי]] לבנו [[חסן השני]], נערך [[משא ומתן]] חשאי בין ישראל למרוקו והושגה הסכמה שאפשרה את יציאת היהודים מהמדינה. כחלק מההסכם ישראל התחייבה לשלם לממשלת מרוקו סכום של 250 דולר עבור כל יהודי שממשלת מרוקו תאשר את יציאתו מהמדינה, ובנוסף ישראל התחייבה לסייע למרוקו לשדרג את מנגנוני הביטחון הפנימיים שלה.{{הערה|[http://www.news24.com/xArchive/Archive/Israel-paid-250-per-Jew-from-Morocco-20010625 'Israel paid $250 per Jew from Morocco'], France24, 2001-06-25.|כיוון=שמאל}} בעקבות הסרת המגבלות על עזיבת מרוקו, רוב רובם של בני הקהילה היהודית במדינה עלו לישראל או היגרו ל[[אירופה]] לאורך השנים הבאות.
 
ב-1963 נרקמו יחסים בין אנשי שירותשירותי הביטחון של שתי המדינות, אותם הובילו [[דוד שומרון]] ו[[יעקב כרוז]] מהצד הישראלי מוחמדומוחמד אופקיר ראש שירות הביטחון המרוקאי. הקשרים הובילו לפגישה בין כרוז יחד עם ראש המוסד וראש אמ"ן [[מאיר עמית]] למלך חסן השני ולאחר מכן לפגישה נוספת של כרוז עם המלך, בה גובשה עסקת מכירת נשק למרוקו וכן לסיוע חקלאי שניתן על ידי היועצים [[לובה אליאב]] ואפרים שילה.
 
ישראל ומרוקו המשיכו לנהל יחסים חשאיים מאותה תקופה, ואלה באו לידי ביטוי גם ב[[פרשת בן ברכה]]. ב-[[29 באוקטובר]] [[1965]] נחטף ונרצח [[אל-מהדי בן ברכה]], פעיל פוליטי אופוזיציוני מרוקאי ומתנגד לבית המלוכה. על פי גילויים שהתפרסמו לאחר מכן, פגעו ב[[יחסי ישראל–צרפת]] ועוררו סערה פוליטית בישראל, [[המוסד]] הישראלי היה זה שסיפק לשירותי הביטחון המרוקאיים את המידע על מקום הימצאו של בן-ברכה. היחסים הביטחוניים ההדוקים בין שתי המדינות נמשכו גם בתקופתו של המלך [[מוחמד השישי]].{{הערה|{{mako|שמעון איפרגן, אליסה שודייב|תשע התעלומות של מוחמד השישי|fad46c06f5cf671026|men-weekend|13 בינואר 2021}}}}
 
מרוקו לקחה חלק במאמצי התיווך בין [[ישראל]] ל[[מצרים]] לאורך השנים, וכן בתיווך בין ישראל ל[[פלסטינים]]. כחלק ממאמצי תיווך אלה מרוקו הייתה מהמדינות הערביות הראשונות שאפשרו למנהיגים ישראלים לבקר בהן. במהלך כהונתו כשר הפגיש חסן [[מלך מרוקו]] את דיין, עם ד"ר [[חסן תוהאמי]], שליחו ויועצו האישי של [[נשיא מצרים]] [[אנואר סאדאת]] ב-1977. פגישה זו הייתה בבחינת פריצת דרך מדינית, שהובילה למגעים ישירים בין ישראל ומצרים, ששיאם בביקורו ההיסטורי של סאדאת במדינת ישראל. בספטמבר 1977, מעט לפני [[ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל|ביקור סאדאת בכנסת ישראל]], נפגש שליחו, סגן ראש הממשלה חסן תוהאמי, עם שר החוץ הישראלי [[משה דיין]] במרוקו. בדצמבר נפגשו השניים שוב, בארמון המלך ב[[מרקש]], בהשתתפות [[חסן השני, מלך מרוקו|המלך חסן השני]]. ב-[[22 ביולי]] [[1986]] [[ראש ממשלת ישראל]] [[שמעון פרס]] ערך ביקור במרוקו ונפגש עם המלך חסן השני בעיירת הנופש [[איפראן]]. בשנת [[1995]] בעקבות [[הסכם אוסלו]] כוננו [[יחסים דיפלומטיים|יחסים דיפלומטים]] בין המדינות. באותה השנה, אירחה את ועידת הפסגה הכלכלית ב[[קזבלנקה]] אשר דיוניה עסקו במיוחד בכינון פרויקטים ושיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לשכנותיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/blogs/mitvim/BLOG-1.9281065|כותרת=התפנית עם מדינות ערב התרחשה ב-1993, לא ב-2020 - מכון מיתווים|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-12}}</ref> בשנת [[2000]], בעקבות אירועי [[האינתיפאדה השנייה]], ניתקה מרוקו את יחסיה הרשמיים עם ישראל, אך מעבר תיירים עדיין התאפשר.<ref>{{ynet|עינת לוי|במרוקו לא פוחדים מהמילה "ישראל"|5317423|28 ביולי 2018}}</ref> ב-10 בדצמבר 2020 הודיע [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על השבת היחסים. בנוסף, הוחלט על הקמת משרדי אינטרסים דיפלומטיים ב[[תל אביב-יפו]] וב[[רבאט]], וכי בעתיד יאושרו טיסות ישירות בין המדינות. בתמורה, [[ארצות הברית]] הכירה בשליטת מרוקו ב[[סהרה המערבית]]<ref name=":02">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3404318|כותרת=טראמפ: מרוקו הסכימה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-10|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-10}}</ref>.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-columns/2020_q4/Article-067f42b791e4671027.htm|כותרת=N12 - מרוקו הלכה כברת דרך ארוכה - אבל לא עד הסוף|אתר=N12|תאריך=2020-12-10|תאריך_וידוא=2020-12-11}}</ref>