הבדלים בין גרסאות בדף "קרלו אלברטו ויטרבו"

המשך עריכה, הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, החלפות ()
(המשך עריכה)
(המשך עריכה, הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, החלפות ())
ויטרבו יליד [[פירנצה]], למד ב[[אוניברסיטת פירנצה]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] היה קצין ביחידת פרשים, שירת ב-[[1917]] ב[[המערכה בבלקן במלחמת העולם הראשונה|חזית האלבנית]].
 
את פעילותו הציונית החל בהשפעת הרב [[שמואל צבי מרגליות]] ו- Alfonso Pacifici (שייסד יחד עם [[דנטה לאטס]] את השבועון "Israel"), השתתף במספר [[הקונגרס הציוני|קונגרסים ציוניים]], היה פעיל במיזמים ציוניים שונים{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ktuvim/1927/06/22/01/article/15?&srpos=138&dliv=none&e=-------he-20--121--img-txIN%7ctxTI-%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8%d7%91%d7%95ויטרבו-------------1 תרבות יהודית באיטליה], ד"ר ישראל קרניאלי, [[כתובים (כתב עת)]],
באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]], 22 ביוני 1927}}{{הערה|{{דואר היום||כנסיית מתלמדים יהודים|19250503|15}}}}{{הערה|{{דואר היום|ע. בלומנטל|המתלמדים היהודים באיטליה|19260504|10}}}}, נבחר לתפקיד נשיא הפדרציה הציונית האיטלקית ב-[[1921]] וכיהן בתפקיד זה גם ב-[[1931]]{{הערה|{{דואר היום||צירי איטליה בכנסיה הציונית|19310605|12}}}}, [[1933]], [[1935]].
 
נישא לנלה עוזיאלי. בנם ג'וזפה נולד ב-[[1927]].
 
לאחר [[כיבוש אתיופיה]] ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|מלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה]] נשלח ב-[[1936]] לאתיופיה למסע מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של איטליה]] ובהסכמת הממשלה האיטלקית, ליצירת קשר עם הקהילות היהודיות במדינה{{הערה|{{דבר||תזכיר על מצב הפלשים|19371021|38}}}}{{הערה|{{העולם||בתפוצות/הקהילות בחבש|19360916|11}}}}. הוא סייר במדינה מלווה ב[[תאמרת עמנואל]], משכיל יהודי אתיופי, ותיעד בדוחות {{הערה|Annuario di Studi Ebraici, 2 (1937), 125ff}} ובאלפי צילומים את אורח החיים המסורתי של בני ה[[פלאשמורה]] בפרט, ואת אתיופיה תחת הכיבוש האיטלקי בכלל. ויטרבו המשיך במשך שנים רבות לפרסם מחקרים אודות קהילת יהודי אתיופיה, ושמר על קשרים עם חבריה. בזכות הקשר הממושך פנה ב-[[1967]] [[יונה בוגלה]], מחנך ואיש ציבור מיהודי אתיופיה, לבקש את עזרתו של ויטרבו בתמיכה בחינוך היהודי באתיופיה{{הערה|{{מעריב||הפלשים קוראים לעזרה, חוששים מהשפעה מסיונרית|19670226|24}}}}. באותה שנה תקבלוהתקבלו בעזרת ויטרבו שנים מבני הקהילה לישיבה הרבנית ב[[טורינו]]{{הערה|{{מעריב|אליהו ארביב|חובה עלינו להציל את הפלשים|19740825|146}}}}.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], עקב פעילותו הציונית והתנגדותו ל[[איטליה הפאשיסטית|משטר הפשיסטי]], נעצר ב-[[11 ביוני]] [[1940]], תחילה נשלח לכלא Regina Coeli ברומא, לאחר מכן נאסר במשך כשנה במחנה המאסר P.G. 53 לאסירי מלחמה ב-Sforzacosta/Urbisaglia בסמוך לעיירה [[מצ'רטה]]. חלק ממכתביו מתקופת המאסר איגד בנו גוז'פה ויטרבו לספר Il giorno di ritorno che verrà ("כשיגיע יום שובי") שיצא ב-[[2015]] בהוצאת ASKA{{הערה|[https://iictelaviv.esteri.it/iic_telaviv/he/gli_eventi/calendario/il-giorno-di-ritorno-che-verra.html "כשיגיע יום שובי"], באתר המכון האיטלקי לתרבות בישראל}}.
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נאסר ב-[[1940]] למשך כשנה במחנה המאסר ב-Sforzacosta בעיירה [[מצ'רטה]]. ב-[[1943]] לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה]], בתקופה של שנה וחצי בה הייתה איטליה לשדה קרב בין הגרמנים ובין בעלות הברית, ולשדה קרב במלחמת אזרחים בין איטלקים משתפי פעולה עם הגרמנים ובין תנועה פרטיזנית עממית, חי ב[[רומא]] בשם בדוי. עם שחרורה של רומא בדצמבר [[1944]] חזר לפרסם את השבועון "Israel" בעריכתו, וערך אותו עשרות שנים{{הערה|{{הצופה|יהודה דומיניץ|יהודים ויהדות באיטליה|19490211|24}}}}. המשיך בפעילות ציונית מקומית ובינלאומית{{הערה|{{חרות||לא למדו מאומה...|19520528|50}}}}{{הערה|{{לחייל||חגיגת ב' בנובמבר ברומא|19441103|12}}}}{{הערה|{{על המשמר||קיבוצי הכשרה וסניפים ציוניים באיטליה|19450110|24}}}}{{הערה|{{דבר||בכינוס הציוני העולמי בלונדון|19450808|1}}}}{{הערה|{{דבר||פגישת נציגי הפדרציות הציוניות באירופה|19480801|27}}}}{{הערה|{{מעריב||12 חלוצים יבואו מאיטליה|19530719|23}}}}{{הערה|{{חרות||בועידת החינוך היהודי בפאריס|19501126|45}}}}, נבחר לחבר מועצת איגוד הקהילות היהודיות{{הערה|{{דבר||יהדות איטליה - למדינה יהודית|19460331|10}}}}{{הערה|{{על המשמר||ועידת יהודי איטליה|19541229|81}}}} ולנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה{{הערה|{{לחייל||לנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה|19450119|21}}}}{{הערה|{{חרות||נציגי היהדות מ‭12-‬ ארצות ישתתפו בעצרת הרצל בבאזל|19600513|33}}}}{{הערה|{{הצופה||⁨אירועי יום העצמאות באיטליה |19630507|15}}}} והיה חבר בנשיאות [[קרן היסוד]]{{הערה|{{חרות||קריאה ליהדות העולם להגביר תרומתה למגבית החרום של קרן היסוד|19560420|91}}}}. ב-[[1956]] אף הגיע לקונגרס הציוני העולמי בירושלים והתקבל על ידי הנשיא [[יצחק בן-צבי]]{{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|19560506|100}}}}.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נאסר ב-[[1940]] למשך כשנה במחנה המאסר ב-Sforzacosta בעיירה [[מצ'רטה]]. ב-[[1943]] לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה]], בתקופה של שנה וחצי בה הייתה איטליה לשדה קרב בין הגרמנים ובין בעלות הברית, ולשדה קרב במלחמת אזרחים בין איטלקים משתפי פעולה עם הגרמנים ובין תנועה פרטיזנית עממית, חי ב[[רומא]] בשם בדוי. עם שחרורה של רומא בדצמבר [[1944]] חזר לפרסם את השבועון "Israel" בעריכתו, וערך אותו עשרות שנים{{הערה|{{הצופה|יהודה דומיניץ|יהודים ויהדות באיטליה|19490211|24}}}}. המשיך בפעילות ציונית מקומית ובינלאומית{{הערה|{{חרות||לא למדו מאומה...|19520528|50}}}}{{הערה|{{לחייל||חגיגת ב' בנובמבר ברומא|19441103|12}}}}{{הערה|{{על המשמר||קיבוצי הכשרה וסניפים ציוניים באיטליה|19450110|24}}}}{{הערה|{{דבר||בכינוס הציוני העולמי בלונדון|19450808|1}}}}{{הערה|{{דבר||פגישת נציגי הפדרציות הציוניות באירופה|19480801|27}}}}{{הערה|{{מעריב||12 חלוצים יבואו מאיטליה|19530719|23}}}}{{הערה|{{חרות||בועידת החינוך היהודי בפאריס|19501126|45}}}}, נבחר לחבר מועצת איגוד הקהילות היהודיות{{הערה|{{דבר||יהדות איטליה - למדינה יהודית|19460331|10}}}}{{הערה|{{על המשמר||ועידת יהודי איטליה|19541229|81}}}} ולנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה{{הערה|{{לחייל||לנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה|19450119|21}}}}{{הערה|{{חרות||נציגי היהדות מ‭12מ-12 ארצות ישתתפו בעצרת הרצל בבאזל|19600513|33}}}}{{הערה|{{הצופה||⁨אירועי יום העצמאות באיטליה |19630507|15}}}} והיה חבר בנשיאות [[קרן היסוד]]{{הערה|{{חרות||קריאה ליהדות העולם להגביר תרומתה למגבית החרום של קרן היסוד|19560420|91}}}}. ב-[[1956]] אף הגיע לקונגרס הציוני העולמי בירושלים והתקבל על ידי הנשיא [[יצחק בן-צבי]]{{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|19560506|100}}}}.
 
פרסם מספר ספרי [[בלשנות]] [[עברית]] ולימד עברית באוניברסיטה ברומא{{הערה|{{דבר||קורס לעברית נפתח השבוע|19510214|54}}}}.
 
== מורשתו ==
דוחותיו וצילומיו מסיורו באתיופיה מהווים מקור חשוב לחקר אתיופיה ויהודיה ב[[שנות השלושים של המאה ה-20]]. אוסף הצילומים שמור ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני המרכזי]].
 
== צילומים ממסעו באתיופיה ==
<gallery>
אזאזו (AZHAZHO) ביתו של ירמיהוGHETTIE 18 ינואר 1937 (במסעו חזרה של קרלו אלברטו ו-PHV-1684520.png|בכפר אזאזו סמוך ל[[גונדר]] (לפי תיאור הצילום - כפרו של [[גטה ירמיהו]]), ינואר 1937
גונדר אוהל הממשל 19 ינואר 1937 (במסעו חזרה של קרלו אלברטו ויטרבו מאדיס אבבה לאיט-PHV-1684528.png|אוהל הממשל בגונדר, 19.1.1937
</gallery>
* [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/witerbu.aspx אוסף ויטרבו], באתר [[הארכיון הציוני המרכזי]]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}