קרלו אלברטו ויטרבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המשך עריכה
המשך עריכה, הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, החלפות ()
שורה 5:
ויטרבו יליד [[פירנצה]], למד ב[[אוניברסיטת פירנצה]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] היה קצין ביחידת פרשים, שירת ב-[[1917]] ב[[המערכה בבלקן במלחמת העולם הראשונה|חזית האלבנית]].
 
את פעילותו הציונית החל בהשפעת הרב [[שמואל צבי מרגליות]] ו- Alfonso Pacifici (שייסד יחד עם [[דנטה לאטס]] את השבועון "Israel"), השתתף במספר [[הקונגרס הציוני|קונגרסים ציוניים]], היה פעיל במיזמים ציוניים שונים{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ktuvim/1927/06/22/01/article/15?&srpos=138&dliv=none&e=-------he-20--121--img-txIN%7ctxTI-%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8%d7%91%d7%95ויטרבו-------------1 תרבות יהודית באיטליה], ד"ר ישראל קרניאלי, [[כתובים (כתב עת)]],
באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]], 22 ביוני 1927}}{{הערה|{{דואר היום||כנסיית מתלמדים יהודים|19250503|15}}}}{{הערה|{{דואר היום|ע. בלומנטל|המתלמדים היהודים באיטליה|19260504|10}}}}, נבחר לתפקיד נשיא הפדרציה הציונית האיטלקית ב-[[1921]] וכיהן בתפקיד זה גם ב-[[1931]]{{הערה|{{דואר היום||צירי איטליה בכנסיה הציונית|19310605|12}}}}, [[1933]], [[1935]].
 
נישא לנלה עוזיאלי. בנם ג'וזפה נולד ב-[[1927]].
 
לאחר [[כיבוש אתיופיה]] ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|מלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה]] נשלח ב-[[1936]] לאתיופיה למסע מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של איטליה]] ובהסכמת הממשלה האיטלקית, ליצירת קשר עם הקהילות היהודיות במדינה{{הערה|{{דבר||תזכיר על מצב הפלשים|19371021|38}}}}{{הערה|{{העולם||בתפוצות/הקהילות בחבש|19360916|11}}}}. הוא סייר במדינה מלווה ב[[תאמרת עמנואל]], משכיל יהודי אתיופי, ותיעד בדוחות {{הערה|Annuario di Studi Ebraici, 2 (1937), 125ff}} ובאלפי צילומים את אורח החיים המסורתי של בני ה[[פלאשמורה]] בפרט, ואת אתיופיה תחת הכיבוש האיטלקי בכלל. ויטרבו המשיך במשך שנים רבות לפרסם מחקרים אודות קהילת יהודי אתיופיה, ושמר על קשרים עם חבריה. בזכות הקשר הממושך פנה ב-[[1967]] [[יונה בוגלה]], מחנך ואיש ציבור מיהודי אתיופיה, לבקש את עזרתו של ויטרבו בתמיכה בחינוך היהודי באתיופיה{{הערה|{{מעריב||הפלשים קוראים לעזרה, חוששים מהשפעה מסיונרית|19670226|24}}}}. באותה שנה תקבלוהתקבלו בעזרת ויטרבו שנים מבני הקהילה לישיבה הרבנית ב[[טורינו]]{{הערה|{{מעריב|אליהו ארביב|חובה עלינו להציל את הפלשים|19740825|146}}}}.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], עקב פעילותו הציונית והתנגדותו ל[[איטליה הפאשיסטית|משטר הפשיסטי]], נעצר ב-[[11 ביוני]] [[1940]], תחילה נשלח לכלא Regina Coeli ברומא, לאחר מכן נאסר במשך כשנה במחנה המאסר P.G. 53 לאסירי מלחמה ב-Sforzacosta/Urbisaglia בסמוך לעיירה [[מצ'רטה]]. חלק ממכתביו מתקופת המאסר איגד בנו גוז'פה ויטרבו לספר Il giorno di ritorno che verrà ("כשיגיע יום שובי") שיצא ב-[[2015]] בהוצאת ASKA{{הערה|[https://iictelaviv.esteri.it/iic_telaviv/he/gli_eventi/calendario/il-giorno-di-ritorno-che-verra.html "כשיגיע יום שובי"], באתר המכון האיטלקי לתרבות בישראל}}.
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נאסר ב-[[1940]] למשך כשנה במחנה המאסר ב-Sforzacosta בעיירה [[מצ'רטה]]. ב-[[1943]] לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה]], בתקופה של שנה וחצי בה הייתה איטליה לשדה קרב בין הגרמנים ובין בעלות הברית, ולשדה קרב במלחמת אזרחים בין איטלקים משתפי פעולה עם הגרמנים ובין תנועה פרטיזנית עממית, חי ב[[רומא]] בשם בדוי. עם שחרורה של רומא בדצמבר [[1944]] חזר לפרסם את השבועון "Israel" בעריכתו, וערך אותו עשרות שנים{{הערה|{{הצופה|יהודה דומיניץ|יהודים ויהדות באיטליה|19490211|24}}}}. המשיך בפעילות ציונית מקומית ובינלאומית{{הערה|{{חרות||לא למדו מאומה...|19520528|50}}}}{{הערה|{{לחייל||חגיגת ב' בנובמבר ברומא|19441103|12}}}}{{הערה|{{על המשמר||קיבוצי הכשרה וסניפים ציוניים באיטליה|19450110|24}}}}{{הערה|{{דבר||בכינוס הציוני העולמי בלונדון|19450808|1}}}}{{הערה|{{דבר||פגישת נציגי הפדרציות הציוניות באירופה|19480801|27}}}}{{הערה|{{מעריב||12 חלוצים יבואו מאיטליה|19530719|23}}}}{{הערה|{{חרות||בועידת החינוך היהודי בפאריס|19501126|45}}}}, נבחר לחבר מועצת איגוד הקהילות היהודיות{{הערה|{{דבר||יהדות איטליה - למדינה יהודית|19460331|10}}}}{{הערה|{{על המשמר||ועידת יהודי איטליה|19541229|81}}}} ולנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה{{הערה|{{לחייל||לנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה|19450119|21}}}}{{הערה|{{חרות||נציגי היהדות מ‭12-‬ ארצות ישתתפו בעצרת הרצל בבאזל|19600513|33}}}}{{הערה|{{הצופה||⁨אירועי יום העצמאות באיטליה |19630507|15}}}} והיה חבר בנשיאות [[קרן היסוד]]{{הערה|{{חרות||קריאה ליהדות העולם להגביר תרומתה למגבית החרום של קרן היסוד|19560420|91}}}}. ב-[[1956]] אף הגיע לקונגרס הציוני העולמי בירושלים והתקבל על ידי הנשיא [[יצחק בן-צבי]]{{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|19560506|100}}}}.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נאסר ב-[[1940]] למשך כשנה במחנה המאסר ב-Sforzacosta בעיירה [[מצ'רטה]]. ב-[[1943]] לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה]], בתקופה של שנה וחצי בה הייתה איטליה לשדה קרב בין הגרמנים ובין בעלות הברית, ולשדה קרב במלחמת אזרחים בין איטלקים משתפי פעולה עם הגרמנים ובין תנועה פרטיזנית עממית, חי ב[[רומא]] בשם בדוי. עם שחרורה של רומא בדצמבר [[1944]] חזר לפרסם את השבועון "Israel" בעריכתו, וערך אותו עשרות שנים{{הערה|{{הצופה|יהודה דומיניץ|יהודים ויהדות באיטליה|19490211|24}}}}. המשיך בפעילות ציונית מקומית ובינלאומית{{הערה|{{חרות||לא למדו מאומה...|19520528|50}}}}{{הערה|{{לחייל||חגיגת ב' בנובמבר ברומא|19441103|12}}}}{{הערה|{{על המשמר||קיבוצי הכשרה וסניפים ציוניים באיטליה|19450110|24}}}}{{הערה|{{דבר||בכינוס הציוני העולמי בלונדון|19450808|1}}}}{{הערה|{{דבר||פגישת נציגי הפדרציות הציוניות באירופה|19480801|27}}}}{{הערה|{{מעריב||12 חלוצים יבואו מאיטליה|19530719|23}}}}{{הערה|{{חרות||בועידת החינוך היהודי בפאריס|19501126|45}}}}, נבחר לחבר מועצת איגוד הקהילות היהודיות{{הערה|{{דבר||יהדות איטליה - למדינה יהודית|19460331|10}}}}{{הערה|{{על המשמר||ועידת יהודי איטליה|19541229|81}}}} ולנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה{{הערה|{{לחייל||לנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה|19450119|21}}}}{{הערה|{{חרות||נציגי היהדות מ‭12מ-12 ארצות ישתתפו בעצרת הרצל בבאזל|19600513|33}}}}{{הערה|{{הצופה||⁨אירועי יום העצמאות באיטליה |19630507|15}}}} והיה חבר בנשיאות [[קרן היסוד]]{{הערה|{{חרות||קריאה ליהדות העולם להגביר תרומתה למגבית החרום של קרן היסוד|19560420|91}}}}. ב-[[1956]] אף הגיע לקונגרס הציוני העולמי בירושלים והתקבל על ידי הנשיא [[יצחק בן-צבי]]{{הערה|{{דבר||אנשים ומוסדות|19560506|100}}}}.
 
פרסם מספר ספרי [[בלשנות]] [[עברית]] ולימד עברית באוניברסיטה ברומא{{הערה|{{דבר||קורס לעברית נפתח השבוע|19510214|54}}}}.
שורה 19 ⟵ 21:
 
== מורשתו ==
דוחותיו וצילומיו מסיורו באתיופיה מהווים מקור חשוב לחקר אתיופיה ויהודיה ב[[שנות השלושים של המאה ה-20]]. אוסף הצילומים שמור ב[[הארכיון הציוני המרכזי|ארכיון הציוני המרכזי]].
 
== צילומים ממסעו באתיופיה ==
<gallery>
אזאזו (AZHAZHO) ביתו של ירמיהוGHETTIE 18 ינואר 1937 (במסעו חזרה של קרלו אלברטו ו-PHV-1684520.png|בכפר אזאזו סמוך ל[[גונדר]] (לפי תיאור הצילום - כפרו של [[גטה ירמיהו]]), ינואר 1937
גונדר אוהל הממשל 19 ינואר 1937 (במסעו חזרה של קרלו אלברטו ויטרבו מאדיס אבבה לאיט-PHV-1684528.png|אוהל הממשל בגונדר, 19.1.1937
</gallery>
שורה 32 ⟵ 34:
* [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/witerbu.aspx אוסף ויטרבו], באתר [[הארכיון הציוני המרכזי]]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}