משבר תקופת הברונזה המאוחרת – הבדלי גרסאות

המתנות המתועדות במכתבים היו רק חלק זעיר מנפח הסחר הבינלאומי בים וביבשה, שיצר רשת גלובלית על פני כל הסהר הפורה והאגן המזרחי של הים התיכון עד הים האגאי, ואף ממזרח וממערב להם. עדויות לסחר הימי נמצאו ב[[חפירה ארכאולוגית#סוגי חפירות אחרות|חפירות תת-ימיות]] של ספינות טבועות, מהן מפורסמת [[ספינה טרופה מאולו-בורון|הספינה הטבועה שנחפרה מול אולו-בורון]] בחוף הדרומי של טורקיה. טביעת הספינה תוארכה במספר שיטות תיארוך שונות ל-1300 לפנה"ס לערך. אורך הספינה היה כ-15 מטר והיא הייתה מסוגלת לשאת כ-20 טון של מטען. המטען שהתגלה בחפירה היה בעיקר 10 טונות מטילי [[נחושת]]; טונה אחת של [[בדיל]] (היחס בין כמויות הנחושת והבדיל הוא בקירוב היחס הדרוש לייצור ארד); [[זכוכית]] גולמית; עץ [[הבנה]]; [[שנהב]] [[פילים]] ו[[היפופוטם|היפופוטמים]]; [[ענבר]]; [[זהב]]; ביצי [[יען]]; שרף [[אלה ארצישראלית]] בקערות כנעניות; פרי מסוגים שונים: בלוטים, שקדים, תאנים, זיתים ורימונים; וכן כלים, כלי-נשק ותכשיטים מוגמרים, ביניהם [[חרפושית]] עם שמה של [[נפרטיטי]] אשת אחנתון, שסייעה בתיארוך הטביעה. מגוון הסחורות מעיד על מקורותיהן הרבים ועל מגוון הישובים וערי-הנמל שהספינה עגנה בהם: הנחושת מקורה בקפריסין, הזכוכית ממסופוטמיה, ההבנה, הזהב והשנהב ממצרים, השרף מכנען, וכלי הנשק מיוון. הבדיל, כמו גם [[לפיס לזולי]] בצורות שונות, הגיעו במקורם ממרחק של אלפי קילומטרים, מאזור [[בדח'שאן]] שב[[אפגניסטן]] של היום דרך מסופוטמיה{{הערה|קליין 2015, עמ' 73-80}}.

 

 

== עדויות לחורבן ==