התנגדות לחיסונים – הבדלי גרסאות

כיום ההחלטה ההורית שלא לחסן את ילדיהם, או לחסנם בדרך שונה מהמקובל נובעת מתפיסת עולם אידאולוגית. ההתנגדות מבוססת על עמדות, ערכים ואמונות אישיות של ההורים. במחקר שנערך על חיסון HPV נמצא כי גם כאשר נשלל רכיב כלכלי (החיסון ניתן בחינם), הורים מבוססים יותר נטו לחסן יותר את ילדם. דבר המראה כי ההחלטה לא לחסן לא נובעת בהכרח משיקולים כלכליים אלא מתוך תפיסת עולמם ומערכת האמונות שלהם.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Shapiro, G. K., Holding, A., Perez, S., Amsel, R., & Rosberger, Z.|שם=Validation of the vaccine conspiracy beliefs scale|כתב עת=Papillomavirus Research|כרך=2|עמ=167-172|שנת הוצאה=2016}}}}

 

 

מידע אליו ההורים חשופים ניתן למצוא בעיקר דרך אמצעי תקשורת ההמוניים והוא כולל מידע רב השולל ביצוע חיסונים. מידע זה מבוסס בחלקו על שמועות, חוויות אישיות ומסרים המעוררים רגשות. תפיסת העולם הכוללת מגוון סיבות הבונות אחת את השנייה ומשולבות זו בזו; (1) סיבות דתיות - התנגדות לחיסון כיוון שאינו טבעי, מוסרי או לא תואם את רצון האל. (2) סיבות פילוסופיות ואידאולוגיות הכוללות "חזרה לטבע" וכוללות אמונה ברפואה משלימה, שיטות ריפוי טבעיות והתחסנות טבעית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lyren, A., & Leonard, E.|שם=Vaccine refusal: issues for the primary care physician.|כתב עת=Clinical pediatrics|כרך=45(5)|עמ=399-404|שנת הוצאה=2006}}}} התייחסות ל"הורות הטובה", לפיה ההורה עורך תהליך קבלת החלטות מושכל, תוך חיפוש מידע. התייחסות לילד כמקור להעצמה אישית ויכולת לקבל את האחריות על נפשו וגופו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Evans, M., Stoddart, H., Condon, L., Freeman, E., Grizzell, M., & Mullen, R.|שם=Parents' perspectives on the MMR immunisation: a focus group study.|כתב עת=Br J Gen Pract|כרך=51(472)|עמ=904-910|שנת הוצאה=2001}}}} (3) סיבות מוסריות הנובעות מההתנגדות לניסויים בבעלי חיים וניצול משאבים ואוכלוסיות חלשות. (4) "[[חסינות העדר]]" - קונפליקט בין טובת הפרט לטובת הכלל. (5) חוסר אמון במערכת הרפואית הממסדית שמקורו בחוסר בהסברים על חיסונים ותפיסת המידע הרפואי הזמין כחסר ולא אמין{{הערה|שם=הערה מספר 20180721221338:2}} (תאוריות קונספירציה של הסתרת מידע על תופעות לוואי וחוסר אמון בבטיחות החיסונים). מנגד, יועצי [[רפואה אלטרנטיבית|הרפואה הבלתי קונבנציונלית]] משקיעים זמן רב יותר בהסברים ומספקים מידע תוך שימוש בשפה פסאודו-רפואית ולכן נתפסים כאמינים. דבר זה גורם להורים להתעלם מכך שהמידע אינו מהימן או מדעי.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Frank, R.|שם=Integrating homeopathy and biomedicine: medical practice and knowledge production among German homeopathic physicians|כתב עת=Sociology of Health & Illness|כרך=24(6)|עמ=796-819|שנת הוצאה=2002}}}} (6) הסתמכות על מיעוט קטן מאוד של רופאים שמעלים ספקות לגבי יעלות החיסונים או הסכנה שבהם.{{הערה| בישראל פורסמו מספר ספרים: "אשליית החיסון" שנכתב על ידי ד"ר טיאנה אובוקאניץ, "חיסונים" של ד"ר חיים רוזנטל ו"האמת על החיסונים" של ד"ר ריצ'רד הלבורסן}}