|
אנאפורה זה פסיחה ,,,! אם היה לך קקי אז תעשה אותו זה פסיחה זה חוזר על דה מפשט
'''פְּסִיחָה''', או '''גלישה''', היא [[אמצעי ספרותי]] ב[[שירה]] שבו נקטע הרצף ה[[תחביר]]י בסוף [[טור שירי|הטור השירי]] וממשיך בטור הבא.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10480&rel=1 פסיחה], בלקסיקון ספרות באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית}} הפסיחה גורמת לשהות בשטף הקריאה, וכך מדגישה את המילה האחרונה בטור ובונה מתח אשר מופג רק לאחר המשך קריאת הטור הבא.
השימוש בפסיחה מתועד מימי השירה הקדומה, לרבות בשירתו של המשורר היווני [[הומרוס]]. משוררים אנגלים ב[[העידן האליזבתני|עידן האליזבתני]] עשו שימוש נרחב באמצעי זה בשירה הדרמטית והסיפורית. ב[[פיוט|פייטנות]] הקלאסית הייתה הפסיחה נדירה, ואף שב[[שירת ספרד]] כל שורה הייתה ליחידה תחבירית עצמאית, לא הייתה הקפדה יתרה על כלל זה, וניתן למצוא שירים שהפסיחה בהם שירתה את קריאת השיר.{{הערה|אמנון שושן, [http://old.piyut.org.il/articles/148.html פסיחה], באתר הזמנה לפיוט}}
הפסיחה משמשת אף בשירה ה[[חריזה|מחורזת]], למרות הסתירה לכאורה בין החריזה כאמצעי הסוגר מעגל והפסיחה כקוטעת רצף, והיא עשויה לשרת את החרוז בהעצמת הקשר שבין הטורים החרוזים.
[[קובץ:EnjambmentHE.jpg|ממוזער|הבית האחרון בשיר "[[עקרה (שיר)|עקרה]]" מאת [[רחל המשוררת|רחל]], אשר מדגים את השימוש בפסיחה.{{תמונה להחלפה}}]]
דוגמה לשימוש בפסיחה נמצאת בשיר "[[עקרה (שיר)|עקרה]]" מאת [[רחל המשוררת|רחל]] (ראו משמאל), שבו הפסיחה בין הטור השלישי ב[[בית (שירה)|בית]] האחרון לטור והרביעי בו מדגישה את ההמתנה של הדוברת לבנה המיוחל.
==לקריאה נוספת==
| 