חוק בדר-עופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 37:
|- bgcolor="#efefef"
| א'
| '''501,000'''
| 50
| 1,000
| 50
| 9,824
שורה 49:
| 3,000
| 40
| '''9,829'''
| 41=40+1
|- bgcolor="#efefef"
שורה 65:
| 2,000
| 9
| 9,200
| 9
|- bgcolor="#efefaf"
שורה 81:
==הסכמי עודפים והחוק==
בחלוקת המנדטים יש מורכבות נוספת, הנובעת מקיומם של [[הסכם עודפים|הסכמי עודפים]] בין מפלגות. כאשר שתי רשימות חותמות ביניהן על הסכם עודפים, מחשבים את "מודד הרשימה" (המחיר למנדט) עבור שתי הרשימות יחד כאילו היו רשימה אחת, וכך הן מגדילות את סיכוייהן לזכות במנדט נוסף. אם הן מקבלות מנדט נוסף, נערך חישוב נוסף של המודד עבור כל אחת משתי המפלגות בנפרד כדי לקבוע לאיזו מהן יינתן המנדט.
הסכמי עודפים תקפים רק לגבי רשימות שעוברות את אחוז החסימה.{{הערה|שם=החוק}}
שורה 90:
==טיעונים בזכות שיטת בדר-עופר==
לשיטה הישראלית הישנה שקדמה לשיטת בדר-עופר יש מאפיין בסיסי, שתומכיה רואים בו יתרון: "סכום השגיאות" שלה בין יחס המצביעים של מפלגה לבין יחס המושבים שלה הוא המינימלי האפשרי,{{הערה|ב"סכום שגיאות" מינימלי הכוונה היא לכך שאם: <math>k</math> הוא מספר המפלגות, <math>a_i</math> הוא מספר הקולות שקיבלה המפלגה ה-<math>i</math>-ית, ו-<math>n_i</math> הוא מספר המושבים שלה, אז הסכום <math>\sum_{i=1}^{k}{\left|\frac{a_i}{\sum_{i=1}^{k}{a_i}}-\frac{n_i}{\sum_{i=1}^{k}{n_i}}\right|}</math> הוא המינימלי בין כל החלוקות האפשריות.}}
עם זאת, השיטה הישנה נגועה{{הערה|שם=coin|במערכות-בחירות שבהן חלוקת המושבים אינה מצריכה הטלת מטבע על מנת להכריע בין מפלגות שזכו במספר קולות זהה ושמתמודדות על אותו מושב.}} במספר פרדוקסים-לכאורה שמהם משוחררת{{הערה|שם=coin}} שיטת בדר-עופר. להלן מספר דוגמאות:
*בשיטה הישנה, "מפלגת רוב העם" – כלומר מפלגה שקיבלה את מרבית הקולות – עלולה לקבל בפועל '''מיעוט''' בלבד מתוך כלל המושבים בפרלמנט וכך עלולה להישאר באופוזיציה, וזאת בניגוד ל[[דמוקרטיה#עקרון הכרעת הרוב|עקרון הכרעת הרוב]]. (למשל, פרלמנט ובו שלושה מושבים ושלוש מפלגות: הגדולה קיבלה 14 קולות, הבינונית קיבלה 7 קולות, והקטנה קיבלה 6 קולות. בשיטה הישנה, כל מפלגה מקבלת מושב אחד, כך שהמפלגה הגדולה – שקיבלה יותר ממחצית הקולות – מקבלת רק שליש מהמושבים, ועלולה להישאר באופוזיציה. בשיטת בדר-עופר, המפלגה הגדולה מקבלת שני מושבים, הבינונית מושב אחד והקטנה לא זוכה לייצוג, כך שהגדולה יכולה להרכיב ממשלה בעצמה, ללא שותפה קואליציונית).
*בשיטה הישנה מפלגה מאוחדת עלולה לקבל '''פחות''' מושבים מכפי שהייתה מקבלת אילו התפצלה לשתי מפלגות, וזאת בניגוד לציפייה האינטואיטיבית שאיחוד יועיל למפלגות המתאחדות או לפחות לא יזיק להן.{{הערה|אינטואיטיבית – מצופה מכל השיטות "שוחרות-הצדק" להסכים, שכאשר על מושב בודד בפרלמנט מתחרות שתי מפלגות: האחת קיבלה למשל 4 קולות והשנייה קיבלה 3 קולות, אז המפלגה הגדולה – הזוכה אפוא במושב יחיד זה – הייתה מאבדת אותו לטובת המפלגה היותר קטנה אילו המפלגה הגדולה הייתה מתפצלת לשתי מפלגות עוד יותר קטנות ששוות בגודלן; כשמכאן עולה התובנה האינטואיטיבית, שאיחוד של שתי מפלגות למפלגה אחת – ייטיב עימן במקרה הטוב – או לפחות לא יפגע בהן במקרה הפחות טוב.}}
*בשיטה הישנה, אם מחליטים להגדיל את הפרלמנט ולהוסיף לו מושבים, זה עלול לגרום למפלגה מסוימת לקבל '''פחות''' מושבים מכפי שהייתה מקבלת אלמלא הוסיפו לפרלמנט מושבים – וזאת בניגוד לציפייה האינטואיטיבית ש"הגדלת העוגה" תגדיל את "הנתח" של כל "סועד", או לפחות לא תקטין אותו. (למשל כשיש שלוש מפלגות: הגדולה קיבלה 16 קולות, הבינונית קיבלה 15 קולות, והקטנה קיבלה 5 קולות. בשיטה הישנה, אם מספר המושבים בפרלמנט יגדל משלושה לארבעה, המפלגה הקטנה תאבד את הייצוג שלה בפרלמנט. בשיטת בדר-עופר, הגדלת מספר המושבים אינה פוגעת באף מפלגה).
*בשיטה הישנה, אם מפלגה פורשת מהמרוץ ותומכיה נשארים בבית ביום הבחירות ואינם מצביעים, זה עלול לגרום למפלגה אחרת לקבל '''פחות''' מושבים מכפי שהייתה מקבלת אם המפלגה הראשונה הייתה נשארת במרוץ – וזאת בניגוד לציפייה האינטואיטיבית שפרישת "סועד" מהארוחה תגדיל את "הנתח" של כל אחד מ"הסועדים" הנותרים, או לפחות לא תקטין אותו. (למשל, כשבפרלמנט יש שני מושבים, המפלגה הגדולה קיבלה 17 קולות, המפלגה הבינונית קיבלה 5 קולות, והמפלגה הקטנה פרשה מהמרוץ ותומכיה – 4 במספר – נשארו בבית ביום הבחירות ולא הצביעו. בשיטה הישנה, פרישת המפלגה הקטנה פוגעת במפלגה הבינונית וגורמת לה לאבד את הייצוג שלה בפרלמנט. בשיטת בדר-עופר, הפרישה פוגעת רק במפלגה שפורשת).
שורה 106:
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/Breaking_the_News_89.aspx הסבר מפורט על השיטות השונות וההיסטוריה שלהן], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* [http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-1036.pdf הצעת החוק משנת 1972, עם דברי הסבר בסוף]
* {{חוק|2000191|חוק הבחירות לכנסת}}
| |||