מחנה אלנבי – הבדלי גרסאות
תמר הירדני (שיחה | תרומות) איך לא שמנו לב שאין ערך על מחנה אלנבי |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־15:15, 17 בינואר 2021
מחנה אלנבי היה מחנה צבאי שהוקם על ידי הבריטים בדרום ירושלים בשנת 1917, במסגרת חימוש האזור במלחמת העולם הראשונה. המחנה השתרע על פני שטח שנתחם לימים על ידי הרחובות דרך חברון ממערב; דניאל ינובסקי מצפון; ביתר ממזרח ורחוב ישראל גלילי מדרום. המחנה שימש לימים כבסיס צה"ל עד שפורק בשנות ה-80 ועל חורבותיו נבנו בתי מגורים ומסחר בשולי שכונת תלפיות.
בימי מלחמת העולם הראשונה
הפעילות הראשונה במקום החלה בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר הטורקים חנכו מחנה צבאי בגבולה הדרומי של ירושלים, באזור שהיה ריק מיישוב באותה עת. החל מראשית שנת 1917 החל לפעול במחנה גם שדה תעופה קטן, אשר רוב המטוסים שהמריאו ונחתו בו היו שייכים לטייסת הגרמנית, בת בריתה של הטורקים בימי המלחמה.
בתקופת המנדט הבריטי
בשלהי 1917 כבשו הבריטים את המחנה והפכו אותו לבסיס צבאי חשוב בדרום ירושלים, לצד מחנה אל-עלמיין הסמוך. הוא נקרא על שם אדמונד אלנבי שהנהיג את כוחות הבריטים במלחמה וכבש בפועל את ירושלים. המחנה פעל לאורך כל תקופת המנדט הבריטי ושימש את הצבא למטרות לחימה ומגורי חיילים. בשנים הראשונות הפעילו הבריטים קו רכבת קצר מתחנת הרכבת הסמוכה, שעבר בשולי שכונת בקעה בתוואי רחוב מרדכי היהודי, עד לרחוב יהודה של ימינו. קו זה סיפק למחנה אלנבי תחמושת וציוד שהגיעו ממישור החוף. הבריטים הוסיפו להשתמש בשדה התעופה, אך בעקבות לחץ שהפעיל ועד שכונת תלפיות למניעת רעש ההמראות, סגרו הבריטים ב-1924 את שדה התעופה במחנה אלנבי ופתחו שדה תעופה חלופי בעטרות מצפון ירושלים.
כיבוש המחנה על ידי צה"ל
ב-14 במאי 1948 עזבו הבריטים את הארץ ומחנה אלנבי נכבש מיד על ידי כוחות הלגיון הערבי. למחרת היום תקפה פלוגת גדוד מוריה של החי"ש את המחנה במסגרת מבצע קלשון. ההתקפה יצאה משני כיוונים - כוח עיקרי תקף את המחנה משכונת בקעה במערב וכוח משני נע לכיוונו מאזור צפון תלפיות בצפון. ההתקפה המשולבת השתבשה כאשר משוריין שתקף את המחנה מצפון ספג אש ונבלם ובעקבות כך השתהתה ההתקפה העיקרית ממערב. חילופי האש חודשו במהרה במתקפת ירי מרגמות ודוידקה, עד שמגיני המחנה ברחו והוא נתפס על ידי כוחות צה"ל עד רדת הערב. במחנה נמצאה כמות גדולה של חומרי נפץ, ציוד רפואי ומוצרי מזון.
מחנה אלנבי מכיבושו ועד הריסתו
בשנים הבאות שימש מחנה אלנבי כמחנה קבע של צה"ל, ששימש בעיקר למגורי קצינים ושימושים אחרים, כמו כיתות לימוד לחיילים, מתקנים לאימוני גדנ"ע ומגורים של חיילי משמר הגבול. המחנה פעל כעין מושב ונולדו וגדלו בו ילדים רבים. לקראת סוף ימיו השתקעה בו מחלקת התנועה של משטרת ישראל, שהפעילה במקום גם כלבייה. בשנות ה-80 פורק המחנה ובשנות ה-90 הוקמו על שטחו בתי מגורים ומסחר.