בית הספר תחכמוני (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-30 של המאה ה-20 |
Gveret Tered (שיחה | תרומות) תמונה, עריכה ותיקונים, בית הספר העירוני לבנים ברחוב הרב קוק הוא מוסד אחר. |
||
שורה 1:
[[קובץ:tachkemoni 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית ספר תחכמוני ברחוב
[[קובץ:גברת לבנון כמורה בתחכמוני ברחוב החבשים בירושלים שנה א תרפב. סמול מקורי 9-9-1-PHAL-1416723.png|250px|ממוזער|המורה דבורה לבנון ותלמידיה בתחכמוני ב[[רחוב אתיופיה|רחוב החבשים]] בשנת [[תרפ"ב]]]]
[[קובץ:Tachkemoni 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20]]
[[קובץ:מרדכי צבי אילן.JPG|שמאל|ממוזער|120px|המנהל, מרדכי צבי אילן]]
'''בית הספר "תחכמוני"''' ב[[ירושלים]], הוקם בשנת [[1909]]
==היסטוריה==
בית הספר תחכמוני הוקם בסתיו 1909 תחת השם "חדר תורה". בבית הספר למדו תלמידים מגיל 10 ומעלה בעלי "ידיעה כל שהיא בעברית וגמרא". במודעות של בית הספר נכתב שמטרת בית הספר: "לתת לילדים חנוך עברי דתי לאומי ברחב מובנה של מילה זו. ואת ההשכלה הנחוצה לפי תנאי המקום". שפת הדיבור של בית הספר היה עברית ולמדו בו גמרא, תנ"ך, תפילה, דינים, עברית ודקדוקה, חשבון, מדעים, היסטוריה של עם ישראל ושל אומות העולם, וידיעת הארץ{{הערה|{{החרות ירושלים||הנהלת חדר תורה בירושלים|1910/04/06|00408}}}}. מנהל בית הספר היה ד"ר יהודה מהרשק, והיה בו ארבע שכבות גיל. בית הספר פעל בשכונת [[זיכרון משה]]{{הערה|{{מוריה||חדר תורה|1911/09/12|00102}}}} במבנה ששימש קודם לכן את בית היתומים של [[אלעזר הלוי גרינהוט]]{{הערה|{{החרות ירושלים||חדר תורה|1913/03/28|00403}}}}. בשנת
באפריל 1914 עבר ד"ר מהרשק לנהל את תחכמוני ביפו{{הערה|{{מוריה||בחדר תורה|1914/04/20|00202}}}}{{הערה|{{מוריה||ברכת פרידה|1914/04/23|00105}}}}. באותה תקופה החדלה [[חברת עזרה]] מתמיכתה בבית הספר והוא קיבל סיוע מועד החינוך בראשות [[דוד ילין]]{{הערה|שם=בחינות16|{{החרות ירושלים||בחינות בחדר תורה תחכמוני|1916/04/09|00204}}}}.
פרוץ מלחמת העולם הראשונה הקשה על פעילות בית הספר{{הערה|{{החרות ירושלים||בחדר תורה|1914/10/22|00304}}}}. הוא פעל זמן מה מ[[בית היתומים הספרדי]]{{הערה|{{החרות ירושלים||חדר תורה|1915/04/08|00101}}}}. לקראת שנת הלימודים
מנהל בית הספר סיפר על קורות בית הספר בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]{{הערה|{{דואר היום||חלוקת התעודות בתחכמוני|1925/08/18|00501}}}}:
שורה 15 ⟵ 16:
ביוזמת המנהל [[מרדכי צבי אילן]]{{הערה|{{הצופה||ר' מרדכי אילן ז"ל|1957/08/08|00426}}}}, המורים וועד ההורים, עבר בית הספר בשנת [[ה'תרפ"ט]] (1929) לשכונת [[מקור ברוך]] לבניינים שאמורים היו לאכלס את [[בית היתומים דיסקין]]. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם בשם "אהל שם" אשר שימש ל[[בית כנסת]] ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל המוסד כיובל שנים מרדכי צבי אילן{{הערה|[http://www.202.org.il/family/pages/synagogs/tachkemoni_lemel.php תחכמוני] באתר תולדות "משפחת בינה ואברהם בּוּנים"}}.
בית הספר תחכמוני היה מעוז [[הפועל המזרחי]] ו[[הציונות הדתית]] בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, ב[[פלורליזם]] חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, [[מסורתיים]] ודתיים כאחד. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] פעל במבנה בית הספר בחודשי הקיץ סניף של תנועת [[המכבי הצעיר]]{{הערה|{{הארץ1||מקור ברוך|1936/08/07|00501}}}}. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עבר המבנה לשימוש בית ספר חרדי{{הערה|{{מעריב|חיים באר|אם תחנה עלי מחנה|1980/04/06|03502}}}} והיום הוא משמש את [[תלמוד תורה המסורה]] של [[ליטאים (זרם)|החרדים-הליטאים]].
| |||