הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו מפולדא"

נוספו 106 בתים ,  לפני חודש
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה:רבנים גרמנים באמצעות HotCat)
 
רבי '''אליהו ב"ר יהודה לייב פורקן מפולדא''' (מהרא"ף, רא"ף; חי בין השנים [[תט"ו]] -– [[ד' באדר א']] [[ה'תצ"א]], [[1731]]) היה [[רב]] בקהילת [[פולדה (עיר)|פולדה]] שב[[גרמניה]]. חיבר פירוש מקיף על [[סדר זרעים]], [[מסכת שקלים]] ושלושו[[מסכת נזיקין|שלוש בבות נזיקין]] מה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
 
== ביוגרפיה ==
נולד סמוך לשנת תט"ו בו[[וישניצה (פולין קטן)|וישניצה]] שב[[פולין]], ונפטר ב[[ד' באדר א']] ה'תצ"א, ונקבר בפרנקפורט דמיין.
נולד סמוך לשנת תט"ו בו[[וישניצה (פולין קטן)|וישניצה]] שב[[פולין]], ונפטר ב[[ד' באדר א']] בשנת תצ"א, ומנוחתו כבוד בפרנקפורט דמיין. היה הראשון מבין תלמידי החכמים האשכנזיים שכתב פירוש שיטתי ומקיף למסכתות התלמוד הירושלמי. נראה כי הפירוש לסדר זרעים ומסכת שקלים נכתב עוד בשלהי המאה ה-17 (ההסכמות הראשונות מרבני פולין ניתנו בשנות ה'תנ-ה'תנא - 1690-1691{{הערה|1=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21557&st=&pgnum=4}}), אלא שפרסום הפירוש התעכב בכעשרים שנה, עד להדפסתו בשנת ה'תע (1710), כנראה מסיבות כלכליות{{הערה|1=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21557&st=&pgnum=5}}. הפירוש על בבא קמא ובבא מציעא נדפס כשמונה עשרה שנה אחר כך, בשנת ה'תפח, והפירוש על בבא בתרא נדפס בשנת ה'תקב (1742), אחרי פטירת המחבר. הפירוש מתאפיין בבהירות רבה תוך תשומת לב להבנת הסוגיות כאמיתתן, ולעיתים תיקונים מעטים בנוסח התלמוד.
 
==פירושו לתלמוד הירושלמי==
פירוש [[קרבן העדה]] (שיצא כארבעים שנה לאחר פירוש מהרא"ף, על סדר מועד בשנת ה'תקג - 1743) רואה את עצמו כפי הנראה כממשיך דרכו, מכיוון שלא כתב את ביאורו על אותן המסכתות שכבר כתב עליהן מהרא"ף (מלבד מסכת שקלים). ישנו דמיון בין הפירושים גם בשיטת הלימוד, אם כי קרבן העדה נוטה מעט יותר להגיה את לשון התלמוד. קשר נוסף בין שני הפירושים עובר בבסיס הכלכלי להדפסת פירושו של מהרא"ף, והוא הרב [[דוד אופנהיים]] מפראג, אשר תרם בעצמו למלאכת הוצאת הספר, וחתנו הרב [[חיים יונה תאומים]], שהיה קשור בקשרי משפחה עם מחבר קרבן העדה.
נולד סמוך לשנת תט"ו בו[[וישניצה (פולין קטן)|וישניצה]] שב[[פולין]], ונפטר ב[[ד' באדר א']] בשנת תצ"א, ומנוחתו כבוד בפרנקפורט דמיין. היה הראשון מבין תלמידי החכמים האשכנזיים שכתב פירוש שיטתי ומקיף למסכתות התלמוד הירושלמי. נראה כי הפירוש לסדר זרעים ומסכת שקלים נכתב עוד בשלהי המאה ה-17 (ההסכמות הראשונות מרבני פולין ניתנו בשנות ה'תנ-הת"נ–ה'תנאתנ"א - 1690-1691(1690–1691){{הערה|1=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21557&st=&pgnum=4}}), אלא שפרסום הפירוש התעכב בכעשרים שנה, עד להדפסתו בשנת ה'תעת"ע (1710), כנראה מסיבות כלכליות{{הערה|1=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21557&st=&pgnum=5}}. הפירוש על בבא קמא ובבא מציעא נדפס כשמונה עשרה שנה אחר כך, בשנת ה'תפחתפ"ח, והפירוש על בבא בתרא נדפס בשנת ה'תקבתק"ב (1742), אחרי פטירת המחבר. הפירוש מתאפיין בבהירות רבה תוך תשומת לב להבנת הסוגיות כאמיתתן, ולעיתים תיקונים מעטים בנוסח התלמוד.
 
פירוש [[קרבן העדה]] (שיצא כארבעים שנה לאחר פירוש מהרא"ף, על סדר מועד בשנת ה'תקג -תק"ג (1743)) רואהראה את עצמו כפי הנראה כממשיך דרכו וכמשלים את פירושו, מכיוון שלא כתב את ביאורו על אותן המסכתות שכבר כתב עליהן מהרא"ף (מלבד מסכת שקלים). ישנו דמיון בין הפירושים גם בשיטת הלימוד, אם כי קרבן העדה נוטה מעט יותר להגיה את לשון התלמוד. קשר נוסף בין שני הפירושים עובר בבסיס הכלכלי להדפסת פירושו של מהרא"ף, והוא הרב [[דוד אופנהיים]] מפראג, אשר תרם בעצמו למלאכת הוצאת הספר, וחתנו הרב [[חיים יונה תאומים]], שהיה קשור בקשרי משפחה עם מחבר קרבן העדה.
 
== הערות שוליים ==