עמנואל חי ריקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סוף ימיו: תיקון קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
רבי '''רפאל עמנואל חי ריקי''' ('''Ricchi'''; [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תמ"ז]], 1687, [[פרארה]]
==חייו==
נולד{{הערה|את תולדות חייו כתב בהקדמה לספרו חזה ציון, והמשכם כתב בנו לאחר הקדמת אביו.}} לאברהם ומרים, ובעודו תינוק עברה משפחתו ל[[רוויגו]], עיר מולדת אמו. בגיל שש התייתם מאביו, ודודו אחי אמו הרב ידידיה רבינו פרנס את המשפחה וגידל את הילדים. כשהיה בן 19 נפטר דודו, ומאז, כדי להתפרנס, החל לנדוד על מנת להתפרנס כ[[מלמד]].
בנדודיו עבר ב[[גוריציה]] וב[[פירנצה]] ושם נשא את אשתו מרים. הסיבה שהוכרח לעזוב את גוריציה היא כי הקהילה הספרדית לא יכלה לסבול את דעתו שאשכנזים לא צריכים להניח תפילין בימי חול המועד גם אם הם נמצאים בקהילה ספרדית.{{הבהרה|מנהג האשכנזים שלא להניח ומנהג הספרדים להניח, האם על האשכנזים לנהוג כמנהג הספרדים במקומם או דוקא להפך?}} משם עבר ל[[ונציה|וונציה]], גם שם התפרנס כמלמד עד שחלה ותלמידיו התפזרו. אחר כך נקרא ל[[טריאסט]] לשמש שם כמלמד. בתור מורה, כדי להמחיש לתלמידים את סיפור המקרא על מלאכת [[המשכן]] וכליו הוא יצר דגם מקרטון של המשכן וכליו. בעקבות זאת הוא כתב את ספרו "מעשה חשב" לבאר את מלאכת המשכן בסגנון של משניות עם פירוש.
בספריו הוא מצביע על ר' נתן פינקארלי בן ר' יואל (שהיה מורה הוראה באלכסנדריאה דיל"ה פאלי"ה) כ"מורו ורבו"{{הערה|אדרת אליהו, חלק השו"ת סי' כד}}.
שורה 17:
הרב עמנואל רצה לייסד [[ישיבה]] בירושלים, ולצורך זה יצא לחוץ לארץ כדי לגייס תרומות וגם כדי להדפיס את שאר ספריו שלא נדפסו. לאחר כשנתיים של נדודים חזר לארץ ישראל ובדרך פגעו בו [[שוד]]דים ו[[רצח]]והו נפש ב[[א' באדר|ראש חודש אדר]] [[ה'תק"ג]]. שבוע אחר כך הובא לקבורה ב[[צ'נטו]] שב[[בולוניה]]. בחצרו בירושלים הוקמה [[ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)|ישיבת כנסת ישראל]] בראשותו של רבי [[חיים אבן עטר]] הידוע בכינויו ה"[[אור החיים (ספר)|אור החיים]]". ישיבה זו התקיימה לפחות עד לשנת 1886 ולמדו בה מחשובי הרבנים בירושלים באותם הימים.
בשנת [[2011]] הוקמה מצבה על קברו על סמך מפות הקבורה העירוניות, וביום הפטירה עלה [[מניין]] על קברו.
==חיבוריו==
| |||