אריה אליאב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 62:
אליאב פרסם 17 ספרים, אחדים מהם וכן חלקים מספרים נוספים תורגמו לאנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, הולנדית, איטלקית, שוודית, רוסית וערבית. ספרו החשוב ביותר הוא "ארץ הצבי" שפורסם בשנת [[1972]], ובו הוא פורס את מכלול רעיונותיו על השלום [[הסכסוך הישראלי-ערבי|עם הערבים]] ועל החברה הישראלית. הספר במלואו ופרקים ממנו [[תרגום|תורגמו]] לשפות אחדות, והוא יצא במהלך השנים בתשע מהדורות בעברית. ב[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|בחירות לכנסת השמונה עשרה]] הוצב במקום ה-118 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת, אך אחרי הבחירות לא חידש את חברותו במפלגת העבודה.
בשנה האחרונה לחייו התערערה בריאותו של אליאב והוא נפטר בשנת 2010 בבית החולים איכילוב ב[[תל אביב]]{{הערה|{{nrg|מיה בנגל ואורי בינדר|לובה אליאב מבכירי העבודה לשעבר הלך לעולמו|113/934|30 במאי 2010|1|2}}}}{{הערה|{{ynet||אריה (לובה) אליאב, מראשי תנועת העבודה, נפטר בגיל 89|3896294|30 במאי 2010}}}}, בגיל 88, ונטמן ב[[בית הקברות טרומפלדור]]. במעבר על-פני הארון ובמסע הלווייה השתתפו אלפים רבים ובהם נשיא המדינה [[שמעון פרס]] ו[[יושב ראש הכנסת]] [[ראובן ריבלין]]. בישיבת אזכרה במליאת הכנסת אמרה [[ראש האופוזיציה|יושבת ראש האופוזיציה]], [[ציפי לבני]], כי "לובה חסר בעיקר בשל מה שהיה בחייו, בשל מה שסימל. ונדמה שבעיקר היום יש תחושה עמוקה וקשה כמה הוא לא רק חסר, אלא כמה צריך גם בבית הזה אנשים כמוהו. אנחנו בני דורות אחרים ואנשים כמוהו הם אותם אנשים ישרי דרך, מלאי אמונה, שמוכנים לעמוד על אמונתם גם במחיר פוליטי כזה או אחר, גם במחיר של הליכה למדבר ממש, כפי שעשה. והכל מתוך אמונה עמוקה שזה מה שנכון לא לו עצמו, אלא לבני עמו".{{הערה|דברים לזכרו של אריה לובה אליאב. דברי הכנסת, 12 ביולי 2010}}
הותיר אחריו אישה, טניה (לבית צבי, ילידת [[קובנה]], [[ליטא]],1924 - נפ' ב-9 במרץ 2020, י"ג באדר, תש"פ) ושלושה ילדים. אחותו לאה נישאה לתעשיין [[ישראל סחרוב]].
| |||