הבדלים בין גרסאות בדף "יפה זילברשץ"

נוספו 78 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ (הוספת קישור להטרדה מינית)
מ (קישורים פנימיים)
}}
 
'''יפה זילברשץ''' (נולדה ב-[[21 בספטמבר]] [[1953]]) היא [[פרופסור]] חבר ל[[משפטים]]. יו"ר [[הוועדה לתכנון ולתקצוב]] ([[ות"ת]]) של [[המועצה להשכלה גבוהה]], שאחראית על חלוקת [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] המוקדש להשכלה גבוהה ל[[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]] ול[[מכללות אקדמיות בישראל|מכללות]] הפועלות בישראל. כיהנה כדיקן הפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] וכמשנה לנשיאל[[נשיא אוניברסיטה|נשיא האוניברסיטה]].
 
==ביוגרפיה==
נולדה בתל אביב. סיימה ב-1977 את לימודי ה[[תואר ראשון|תואר הראשון]] ב[[משפטים]] באוניברסיטת בר-אילן. ב-1980 סיימה את לימודי ה[[תואר שני|תואר השני]] (International Legal Studies) ב[[אוניברסיטת ניו יורק]]. ב-1992 סיימה את לימודי הדוקטורטה[[דוקטור|דוקטורט]] במשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ' [[אהרן ברק]] ופרופ' [[יצחק-הנס קלינגהופר]].
 
מתמחה ב[[משפט בינלאומי פומבי|משפט בינלאומי]], [[משפט חוקתי]], הגנה על זכויות האדם (בדגש על [[הגירה]] ו[[אזרחות]]){{הערה|{{גלובס|הדס מגן|פרופ' יפה זילברשץ מונתה לדיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן|839245|23 בספטמבר 2004}}}}.
כיהנה כמשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן בשנים 2010{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www1.biu.ac.il/index.php?id=3&pt=20&pid=4&level=1&cPath=4&type=1&news=987|כותרת=פרופ' יפה זילברשץ מונתה (יום ב') למשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן {{!}} אוניברסיטת בר-אילן|אתר=www1.biu.ac.il|תאריך_וידוא=2017-12-13}}}} עד 2015.
 
חברת הנהלת [[הסוכנות היהודית]] בשנים 2004–2009. חברת הנהלת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] בשנים 2005–2015. סגנית נשיא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים בשנים 2004–2011.
 
כיהנה במספר ועדות ציבוריות, כולל הוועדה להכנת חוק אזרחות, ועדת רובינשטיין לבחינת מדיניות הגירה למדינת ישראל, ועדת נאמן להשלמת ניסוח חוקה לישראל ו[[ועדת פלסנר|ועדת פלסנר לקידום השוויון בנטל]].
== עמדותיה ==
בראיון בשנת 2017 הגדירה את חזונה בנוגע להשכלה הגבוהה בישראל:
:"בראש ובראשונה אני רוצה להצעיד את מערכת ההשכלה הגבוהה קדימה, תוך שיח עמוק עם המהפכה הטכנולוגית ותוך שימת לב לעולם הרוח כמשלים אותה, זאת תוך הבנת הייחוד של החברה הישראלית, בהיותה מדינת העם היהודי עם סגמנטים שחייבים לתת להם תשומת לב מיוחדת ולהכניסם אל בין כותלי ההשכלה הגבוהה: הערבים, החרדים, בני העדה האתיופית, נשים והמורכבות של פריפריה־מרכז[[פריפריה]]־מרכז במדינה. אנחנו מדינה קטנה, והכל חייב להיות חלק מהכל. בתוך קריאת המציאות אני מכניסה את התוכנית שתשנה את מערכת ההשכלה הגבוהה ותתאים אותה לעתיד".{{הערה|שם=הערה מספר 20171213063553:0|{{Cite news|url=http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-593373|title="תם העידן שבו מרצה יעמוד ליד הלוח": במל"ג מסתכלים קדימה|access-date=2017-12-06}}}}
 
בנוגע ללימודי המדעים אמרה:
:"הצבתי יעד גידול של 40% במספר הסטודנטים שיתקבלו למקצועות המדעיים אשר ילמדו את מקצועות הליבה: מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, הנדסת מידע ואלקטרוניקה". לדבריה "המחסור החמור במהנדסיםב[[מהנדס|מהנדסים]] אינו נובע מירידה במספר הפונים ללימודי מדעים במוסדות האקדמיים, אלא בגלל מגבלות יכולת של המוסדות לקלוט אותם, בין היתר עקב מחסור בתקציבים ומשאבים". מה שקורה, הסבירה, "הוא שהאוניברסיטאות לא מצליחות להנפיק את כמות המהנדסים שדרושים לשוק, בגלל מגבלות של קיבולת, כיתות לימוד ומחסור במרצים.
:כולנו יודעים שתחום ההייה[[היי-טק]] היה במשך שנים תנודתי. כאשר יש האטה זה משפיע כמובן על השיקולים של המועמדים, והאוניברסיטאות לא מספיקות להתארגן כאשר הביקוש עולה. אנחנו בתקופה שמזה כמה שנים יש גידול מתמיד במספר המבקשים ללמוד את  המקצועות המדעים. כבר כיום מסיימים 4,500 סטודנטים בשנה, והשאיפה שלנו היא להגיע ל-6,000 במסגרת תוכנית החומש – ואני מאמינה שנגיע ליותר". לדברי זילברשץ, "כדי לסייע לאוניברסיטאות והמכללות להגדיל את יכולת הקיבול שלהם, היקצה הות"ת סכום כולל של 700 מיליון שקלים לחמש שנים, ששותפים בו גם המיזמים של '''[[ישראל דיגיטלית]]'''. הוא נועד לאפשר למוסדות להוסיף כיתות לימוד, לגייס עוד סגל מרצים, ומשאבים נוספים. אני משוכנעת שהפעילות שאנחנו מניעים תזרז את צמצום הפערים בין הביקוש בשוק לבין מה שהאקדמיה מנפיקה".{{הערה|{{Cite news|url=http://www.pc.co.il/news/245354/|title="בתוך חמש שנים - גידול של 40% במספר הסטודנטים למדעים"|date=2017-07-10|newspaper=אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות|access-date=2017-12-09}}}}
 
בראיון שבו הגנה על אחד מעמיתיה שהורשע ב[[הטרדה מינית]] אמרה: "אני טוענת שלנשים יש חלק במה שקורה. כמעט תמיד. למה לי זה לא קרה מעולם? אני אמנם לא [[גרייס קלי]], אבל אני נראית לא רע לגילי. ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי", והוסיפה: "זה נושא עדין ומורכב, רב גוני, ואני לא סבורה שהדרך הנכונה לטפל בו היא בהכרח הזירה המשפטית הפלילית. מקרים רבים זקוקים למסגרת טיפול גמישה יותר, שיכולה להכיל את המורכבות שלהם ולא לחרוץ דין בשחור לבן"{{הערה|{{הארץ|ורד לוי ברזילי|מה דינה של אשה במחשוף בבר אילן|1.1528688|7 בדצמבר 2004}}}}. בראיון מאוחר יותר התבטאה בנושא קידום נשים לתפקידי סגל בכיר באקדמיה, ציינה כי תוכנית העבודה הרב־שנתית של מערכת ההשכלה הגבוהה הציבה את קידום הנשים באקדמיה, בדגש על סגל בכיר, כיעד מרכזי. לדבריה: "האקדמיה בהובלת מל"ג וות"ת, חייבת לפעול להתרת החסמים התרבותיים, החברתיים והארגוניים אשר מונעים מנשים לעשות את קפיצת המדרגה המתבקשת ולעלות בסולם הדרגות הבכירות. מערכת ההשכלה הגבוהה בנויה על גיוס כוח אדם איכותי להוראה ולמחקר וככל שיותר נשים ישתלבו בתפקידים בכירים, כך אפשר יהיה להרחיב את המעגל ולמקסם את ההון האנושי הישראלי, לתועלת המשק בכלל והאקדמיה הפרט."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-590425|הכותב=עפר לבנת|כותרת=הוועדה לתכנון ותקצוב תקצה 2.5 מיליון שקל לקידום נשים באקדמיה|אתר=מעריב|תאריך=4 ביולי 2017}}}}
846

עריכות