הבדלים בין גרסאות בדף "אמנת ניו יורק"

מ
replaced: המועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות ← המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות
מ (בוט החלפות: \1אשר\2)
מ (replaced: המועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות ← המועצה הכלכלית-חברתית של האומות המאוחדות)
 
'''אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ''' (ב[[אנגלית]]: '''Convention on the Recognition and Enforcement of Foreign Arbitral Awards''') הידועה בשם "אמנת ניו יורק", היא [[אמנה (הסכם)|אמנה]] שהתקבלה בוועידה הדיפלומטית של ארגון [[האומות המאוחדות]] ב-[[10 ביוני]] [[1958]] ונכנסה לתוקף ב-[[7 ביוני]] [[1959]]. האמנה מטילה את החובה על בתי המשפט של המדינות החתומות להכיר בהסכמים פרטיים בדבר [[בוררות]] מוסכמת וכן לאכוף פסקי בוררות שניתנו במדינות חברות אחרות. רבים רואים באמנה את הכלי המשפטי היסודי ל[[בוררות בינלאומית]]. האמנה תקפה באשר לפסקי בוררות אשר אינם נחשבים כפסקי דין מקומיים במדינה שבה מבקשים לאכוף אותם. אף שקיימות אמנות בינלאומיות נוספות המתייחסות לאכיפת פסקי בוררות במדינות שונות, אמנת ניו יורק היא האמנה החשובה ביותר לעניין זה.
 
נכון ל-[[9 בספטמבר]] [[2009]], אימצו את האמנה 144 מתוך 192 המדינות שהיו חברות אז בארגון האומות המאוחדות. האמנה אף אומצה על ידי [[הוותיקן]] ו[[איי קוק]] שאינן חברות באו"ם. מדינת [[ישראל]] אשררה את אמנת ניו יורק ב-[[5 בינואר]] [[1959]]. לצורך ביצוע אמנת ניו יורק בישראל חוקקו '''תקנות לביצוע אמנת ניו-יורק (בוררות חוץ), תשל"ח-1978'''.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/031_003.htm תקנות לביצוע אמנת ניו-יורק (בוררות חוץ), תשל"ח-1978], באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"}}
 
==הרקע לאמנה==
בשנת [[1953]] [[לשכת המסחר הבינלאומית]] (באנגלית: International Chamber of Commerce) ניסחה טיוטה ראשונה של האמנה על אכיפת פסקי בוררות חוץ עבור [[המועצה הכלכלית -חברתית של האומות המאוחדות]]. לאחר תיקונים קלים העבירה המועצה את הצעת האמנה לוועידה הבינלאומית שנערכה באביב [[1958]] וזו אישרה את האמנה אשר הוגשה לאשרורן של המדינות החברות באומות המאוחדות.
 
בוררות בינלאומית היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים אשר רבים מעדיפים אותה לצורך ישוב סכסוכים העוסקים ב[[משפט מסחרי]] בינלאומי, על פני פניה ל[[בית משפט|בתי המשפט]]. היתרון העיקרי של בוררות בינלאומית, על פני ניהול הליכים בבתי המשפט, הוא בעובדה שפסק הבוררות הבינלאומית אכיף ברוב מדינות תבל, להבדיל מפסק דין של בית משפט במדינה כלשהי. כמו כן בבוררות בינלאומית הצדדים לסכסוך יכולים לבחור בפורום נייטרלי לבירור המחלוקת, פסק הבוררות הוא סופי ואינו נתון בדרך כלל לערעור, סדרי הדין גמישים הרבה יותר מאלה המתנהלים בבתי משפט, ועקרון [[פומביות הדיון]] אינו חל ולכן ניתן לשמור בסוד את קיומם של ההליכים.
5,140

עריכות