הבדלים בין גרסאות בדף "אגודת סטודנטים"

נוספו 96 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
קישורים פנימיים
מ (חבר כנסת ⟽ חבר הכנסת (באמצעות WP:JWB))
מ (קישורים פנימיים)
באגודות סטודנטים רבות, חברי האגודה, שהם מרבית הסטודנטים הלומדים במוסד האקדמי, משלמים [[דמי חבר]] שנתיים, וה[[תקציב]] מחולק בהתאם להקצאות שנקבעות בישיבות תקציב של האגודה.
 
פעמים רבות, בעיקר במשטרים דמוקרטיים, האגודה עוסקת גם בעניינים [[פוליטיקה|פוליטיים]] לאומיים שלא קשורים ישירות לסטודנטים. כך הופכים הסטודנטים לגוף חברתי פעיל במישור הלאומי, על ידי פעילויות שונות בקרב האוכלוסייה, [[הפגנה|הפגנות]], השפעה על [[ממשלה|ממשלות]] ו[[פרלמנט]]ים במדינות שבהן הם פועלים (לדוגמה, אירועי [[מאי 1968]] ב[[צרפת]], נגד [[מלחמת וייטנאם]] ב[[ארצות הברית]] וכן במקומות רבים נוספים בעולם). לא אחת, אגודות סטודנטים מהוות כר פורה להתפתחותם של [[פוליטיקאי|פוליטיקאים]] צעירים, ואלה, לאחר שצברו ניסיון בפוליטיקה באגודת הסטודנטים, עוברים לזירות מתקדמות יותר.
 
עם זאת, המטרה העיקרית של אגודת סטודנטים היא לדאוג לשיפור תנאיהם של הסטודנטים (כגון [[מעונות סטודנטים]], [[מזנון (חנות)|קפיטריות]] וכו'), לייצוג הולם של הסטודנטים מול הנהלת המוסד האקדמי שבו הם לומדים (עזרה בערעור על החלטות הדרג האקדמי והמנהלי באוניברסיטה, ייצוג משפטי לסטודנט מול האוניברסיטה וכו'), לארגון פעילויות לרווחת הסטודנטים (כגון [[מסיבה|מסיבות]], [[יריד]]ים), ליצירת [[מועדון לקוחות|איגוד כלכלי]] של הסטודנטים על מנת להקנות להם הנחות ולחזק את כוחם הכלכלי וכו'.
המטרות העיקריות של האגודות זהות, לרוב, למטרות הכלליות של אגודות סטודנטים בשאר העולם, קרי: ייצוג ענייני הסטודנטים מול הנהלת המוסד האקדמי, פעולות למען רווחתם וטובתם של הסטודנטים במוסד וטיפול במכלול הנושאים הנוגעים לחייהם של הסטודנטים, במישורים האקדמיים, החברתיים, הכלכליים והציבוריים.
 
מנהיגי וראשי האגודות נבחרים על ידי ציבור הסטודנטים חברי האגודות, בבחירות שנערכות אחת לשנה או שנתיים. לאור גודלן של האגודות, בדרך כלל הסטודנטים עצמם בוחרים באספת נציגים, המורכבת מנציגי חוגים, [[פקולטה|פקולטות]] או [[קמפוס|קמפוסים]], וחברי האספה הנבחרים מתכנסים לאחר מכן ובוחרים את יושב ראש האגודה ואת שאר חברי ועד האגודה. המתמודדים לתפקידים באגודה הם לרוב חברי [[תא סטודנטים|תאי סטודנטים]], אך לפעמים גם סטודנטים עצמאיים.
 
=== מקורות הכנסה ===
 
מקורות ההכנסה העיקריים של האגודות הם:
* '''דמי רווחה''' - במוסדות אקדמיים רבים נגבים מהסטודנטים, בנוסף לשכרל[[שכר לימוד|שכר הלימוד]], גם דמי רווחה. תשלומים אלה נגבים על ידי המוסד, וחלקם מועבר על ידי הנהלת המוסד לאגודת הסטודנטים, בהיותה ספקית של חלק משירותי הרווחה שניתנים במוסד. בדרך כלל העברת הכספים מעוגנת בהסכם בכתב בין הנהלת המוסד לאגודה, שבו מתחייבת האגודה לספק שירותים מסוימים תמורת הכספים שמועברים אליה. תשלום דמי הרווחה הוא תשלום רשות, אך הרוב המכריע של הסטודנטים בוחר לשלם אותו, מאחר שאי התשלום גורר אחריו מניעת שירותי רווחה רבים הניתנים על ידי המוסד ועל ידי האגודה.
* '''דמי חבר''' - ישנן אגודות סטודנטים שבוחרות לגבות דמי חבר שנתיים מהסטודנטים החברים בהן, וזאת במקום או בנוסף לקבלת הכספים מדמי הרווחה. עם זאת, מרבית האגודות מעדיפות שלא לגבות דמי חבר ולהסתפק בכספי דמי הרווחה, הן משום מורכבותו של מנגנון גביית הכספים והן בשל החשש כי גביית דמי חבר תפחית משמעותית את מספר הסטודנטים שיבקשו להיות חברים באגודה.
* '''כספים המתקבלים מחברות בנות''' - בהיותן של האגודות מלכ"ר, נמנעת מהן האפשרות לבצע בעצמן פעולות כלכליות או מסחריות, ועל ידי כך לתרגם למונחים כספיים את המוניטיןה[[מוניטין]] שלהן ואת כוחם הכלכלי של הסטודנטים החברים בהן. לשם כך מקימות רבות מהאגודות חברות בנות, אשר דרכן מתבצעת הפעילות הכלכלית של האגודות. חלק ניכר מרווחיהן של החברות מועברים לאגודות ומשמשים אותן למימוש מטרותיהן.
 
=== פעילויות ושירותים עיקריים ===
* ייצוג הסטודנטים ב[[דין משמעתי|בית הדין המשמעתי]] של המוסד האקדמי.
* בנק בחינות, שבו יכולים הסטודנטים לקבל בחינות משנים קודמות.
* הפקת [[מקראה|מקראות]] ופתיחת קורסי עזר ומרתונים מסובסדים לקראת הבחינות.
* חלוקת [[מלגה (חינוך)|מלגות]] לחברי האגודה, על בסיס סוציו-אקונומי ועל בסיס מעורבות חברתית.
* הפקת אירועי תרבות ובידור ברחבי הקמפוס, דוגמת [[הפנינג]] פתיחת שנת הלימודים, [[יום הסטודנט]], תערוכות והופעות של אומנים, עיתון האגודה וכו'.
846

עריכות