הבדלים בין גרסאות בדף "פסח שני"

נוספו 433 בתים ,  לפני חודש
#1Lib1Ref
תגית: עריכת קוד מקור 2017
(#1Lib1Ref)
==מנהגי פסח שני==
יום זה מופיע ב[[מגילת תענית]] כ-"יום טוב" גם לכל עם ישראל שאסור [[תענית|להתענות]] ו[[הספד|להספיד]] בו. בעקבות זאת נהגו בהרבה מקומות שלא לומר בו [[תחנון]] ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]], אם כי המנהג הקדום היה לומר תחנון{{הערה|מנהג זה לא מוזכר בשולחן ערוך, ולפי מנהג אשכנז הישן אכן אומרים תחנון, עיין [https://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק], עמ' 25 ברשימת הימים שאין אומרים בהם תחנון.}}. חוסר הבהירות ביחס ליום זה ניכר גם ב[[לוח השנה במגילות קומראן|רשימות החגים]] שב[[מגילות ים המלח]], שחלקן מזכירות את פסח שני בין החגים וחלקן לא. יש שכתבו לומר תחנון בערב פסח שני (דהיינו ביום [[י"ג באייר]]) ב[[תפילת מנחה]] (למרות שבדרך כלל כל יום שאין אומרים בו תחנון, לא אומרים תחנון גם בתפילת המנחה של היום שלפניו) מכיוון שכל עיקרו של היום הוא הקרבת [[קורבן פסח]] שני בזמן בית המקדש, והרי קרבן פסח שני, בדומה לקרבן פסח, היה קרב רק אחרי חצות היום של יום י"ד עצמו (ונאכל בליל [[ט"ו באייר]]) ולכן אין משמעות מיוחדת לליל י"ד וממילא אין להימנע מאמירת תחנון ביום שלפניו (זה אינו 'ערב חג').
 
בשנים שחל פסח ביום ראשון, חלק תענית [[תענית בה"ב|שני בתרא]] ביום זה. לפי המנהג הקדום שאומרים תחנון, בוודאי נהגו תענית בה"ב כרגיל. לאחר שהפסיקו לומר תחנון בהרבה קהילות, נוצרו חילוקי מנהגים אם לנהוג בה"ב ביום זה או לדחותו (או לגמרי או לשבוע אחר).
 
יש נוהגים לאכול [[מצה|מצות]] ביום זה. בהיות שבליל ט"ו היה נאכל קרבן הפסח השני, יש שכתבו שעדיף לאכול בו את המצות ולא ביום י"ד שבו רק הוקרב הקרבן. כמו כן נהגו שלא לאכול גדי מקולס (צלוי כולו בשלמותו, ללא חלוקה לאברים) בליל ט"ו באייר, כדי שלא ייראה הדבר כהקרבת קורבן פסח מחוץ ל[[בית המקדש]].