נחל תנינים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: משה גלעד, שוחזר הגשר הטורקי על נחל תנינים, באתר הארץ, 13 בינואר 2021
Nir Koren (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישור מקרוקודילופוליס, עיר במצרים, ל"תל תנינים", שהיא העיר המדוברת.
שורה 15:
 
== אזור השפך ==
במקום היה בעבר [[סכר]] גדול שיצר אגם להפעלה של [[טחנת קמח|טחנות קמח]] ומקור ל[[אמת מים|אמת המים]] של [[קיסריה]]. במקום הייתה גם עיר מהתקופה ה[[ממלכת פרס|פרסית]] בשם [[קרוקודילופוליסתל (ישראל)תנינים|קרוקודילופוליס]]. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת [[אמת מים|אמת המים]] העתיקה מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] ששימשה להובלת מים לקיסריה. חוסר התחזוקה של אתר הסכר גרמה ליצירת [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצה]] הידועה בשם [[ביצת כבארה]]. כיום, ישנה באזור השפך [[שמורת טבע]], היא '''[[שמורת הטבע נחל התנינים]]''' ובשטחה [[ברכת תמסח]], שריד מביצת כבארה. מדרום לנחל התנינים הוקם הכפר [[ג'סר א זרקא]]. פירוש השם בערבית הוא הגשר על הנחל הכחול. הכפר מאוכלס תושבים ממוצא [[בדואי]] משבטי [[ערב אל-ע'וארנה]] מ[[צפון אפריקה]], חורנים מסוריה אשר גידלו בהמות ב[[עמק החולה]] ושהביאו העות'מאנים וחבשים מסודן שהביאו הבריטים. אותם שבטים הובאו משום שסברו כי הם עמידים בפני יתוש הקדחת וכך יוכלו לעבד את האדמה על אף הביצות. בנחל וסביבתו עולם חי וצומח מגוון: צבי נחלים ושפמנונים במים, אגמיות ועופות מים וצמחיית מים כמו קנה, [[שנית גדולה]] ו[[פטל קדוש]].
 
על הגדה הדרומית של הנחל ליד [[בית חנניה]] שוכן [[תל מבורך]].
 
== היסטוריה ==
בעבודות שיקום שנערכו בסביבת נחל תנינים לאחר השיטפונות של השנים [[1991]]–[[1992]] ובחפירות בתחילת שנות האלפיים, נמצאו שרידים של סכר גדול שהיה ידוע עליו עוד לפני עבודות השיקום והוא יצר אגם ששימש מקור אספקה לאמת המים הנמוכה ולהפעלה של טחנות קמח, שרידי העיר [[תל תנינים|קרוקודילופוליס]] מהתקופה הפרסית ושרידים של יישוב מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]]. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית ששימשה להובלת מים לקיסריה. בשנת [[1898]] נבנה באזור השפך
[[גשר]] על אפיק הנחל כדי להקל את מעבר מרכבתו של ה[[קיסר]] ה[[גרמניה|גרמני]] [[וילהלם השני]] בדרכו מ[[חיפה]] ל[[יפו]] ול[[ירושלים]] במהלך [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקורו של הקיסר בארץ ישראל]].
 
שורה 27:
 
== תנינים ==
בשנת [[1912]] ניצוד [[תנין]] באזור נחל תנינים. שרידי התנין שמורים ב[[ירושלים]] באוסף [[זואולוגיה|זואולוגי]] של האב [[ארנסט שמיץ]], צפונית ל[[שער שכם]]. ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]] במאות [[המאה ה-5 לפנה"ס|החמישית]] ו[[המאה ה-4 לפנה"ס|הרביעית]] לפני הספירה, הייתה במקום עיר ששמה [[תל תנינים|קרוקודילופוליס]], עיר התנינים{{הערה|[[סטראבון]], '''[[גאוגרפיקה]]''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/16B*.html#ref82 ספר 16, פרק 2, סעיף 27].}} (חירבת אבו טנטור), ששרידיה נחפרו ונראים במקום. עיר עתיקה בשם זה היא אולי סימן להמצאות תנינים באותה תקופה. [[זאב וילנאי]] כתב אודות [[עולה רגל]] [[נוצרי]] משנת [[1148]], שסיפר כי "בנהר תנינים איומים והם שונאים את האדם יותר מכל חיה אחרת". בשנת [[1877]] נתפסה בנחל נקבת תנין גדולה שאורכה 3 מטר ובבטנה 48 ביצים. זאב וילנאי מספר גם על אגדה לפיה הובאו שני תנינים מ[[מצרים]] בימי קדם, בה שלטו בקיסריה שני אחים, שהבכור מביניהם רצה להיות שליט יחיד וקיווה שהתנינים יטרפו את אחיו שהיה חולה ב[[צרעת]], ולכן היה עליו לרחוץ בנחל בקביעות. גם ויקטור גרן מזכיר כאגדה שמקור התנינים בנחל הוא משני תנינים שהובאו ממצרים.
 
== ויקטור גרן ==