יוסי כץ (גאוגרף היסטורי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
ספרו זה של כץ ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2002. המחקר בוחן את עיגון עקרון בעלות הלאום על רובן של קרקעות מדינת ישראל בתקנותיה של קק"ל בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת, ולפיהן נאסר עליה למכור קרקעותיה אלא להחכירן בלבד, ומראה כיצד אומץ עיקרון זה בהליך החקיקה ובחוקי מדינת ישראל. החיבור מתבסס בעיקר על ניתוח דיוני הממשלה, דיוני מליאת הכנסת ודיוני ועדות הכנסת בעניין 'חוק רשות פיתוח', 'חוק נכסי המדינה', 'חוק יסוד: מקרקעי ישראל' ו'חוק מקרקעי ישראל'.
 
בשנת 2009, לאור כוונת הממשלה לקיים רפורמה ב[[מינהל מקרקעי ישראל]], ובכללן העברת קרקעות המדינה ממתכונת של [[החכרה]] למכירה קבועה, נוצרה חזית שהצליחה לאחד את כל קצוות המפה הפוליטית{{הערה|1=[https://shelly.org.il/node/2336 אתר שלי יחימוביץ', "אם כל ההפרטות בפתח: עד עכשיו זה היה הפרומו. עכשיו מוכרים את המדינה".]}}בהתנגדות להפרטה בין היתר, בשל הניסיון להעביר את הרפורמה דרך [[חוק ההסדרים]]. כץ, שהיה ממובילי המאבק ברפורמה, {{הערה|{{nrg|מיכל גרינברג|"יש קואליציה מקיר לקיר בהתנגדות להפרטת קרקעות המדינה"|894/795|24 במאי 2009|1|1}}}}, טען כי היא חותרת תחת חלק ניכר ממהותה היהודית של מדינת ישראל והציע כפשרה הרחבה של מכירת קרקעות תוך שינוי [[חוקה|חוקתי]] שיאסור מכירת קרקע לזרים.
 
==פרסים==