ברכות השחר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yuda1234 (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
#1Lib1Ref
שורה 29:
*[[ברכת אשר יצר]]: לאחר שהאדם הלך לשירותים ונפנה עליו ליטול את ידיו, ולברך "ברוך... אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים... רופא כל בשר ומפליא לעשות".
*[[אלוהי נשמה]]: בתפילה זו האדם מודה לאלוקים על כך שהשאיל לו את נשמתו, ויודע כי יבוא היום בו יצטרך להחזיר את נשמתו לבורא עולם. "נשמה שנתת בי טהורה היא... ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא... המחזיר נשמות לפגרים מתים".
*[[ברכות התורה]]: שתים או שלוש ברכות{{הערה|נחלקו הפוסקים אם "לעסוק בדברי תורה" ו"והערב נא" הן ברכה אחת או שתי ברכות.}} שלאחר אמירתן רשאי האדם לומר וללמוד דברי תורה: [[תורה]], [[משנה]] וכדומה. בנוסח אשכנז המזרחי הישן, ברכות התורה נאמריםנאמרות בין אשר יצר לא-להי נשמה.,{{הערה|סידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' ה.}} ולפי מנהג אשכנז המערבי (וכן לדעת הגר"א) הן נאמרות קודם אמירת [[פרשת הקרבנות]].
:# "על דברי תורה" (נוסח הספרדים) או "...לעסוק בדברי תורה" (נוסח ה[[אשכנזים]]).
:# "(ו)הערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך... יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה... המלמד תורה לעמו ישראל".
:# "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו...".
:לאחר ברכות התורה נהוג, על פי דעת הרבה פוסקים, להתחיל מיד בלימוד תורה (כדי לקיים את ההלכה "ברכות - [[עובר לעשייתן]]") וללמוד [[מקרא]], [[משנה]] ו[[תלמוד]]: הקטע מן ה[[תורה|מקרא]] הוא [[ברכת כהנים]], הקטע מן המשנה הוא רשימת המצוות שאין להם שיעור - כלומר שהכמות הנדרשת לעשייתן לא הוגדרה ([[מסכת פאה]] א, א) וקטע מן התלמוד המתאר את המצוות שהשכר עליהן ניתן גם בעולם הזה וגם בעולם הבא ([[מסכת שבת]] קכז עמוד א'). גם קטע המשנה וגם קטע התלמוד מביאים כדוגמה מועדפת את מצוות לימוד התורה. בחלק מהקהילות שנוהגות לומר ברכות התורה קודם קרבנות, אומרים מיד קרבנות, ויוצאים ידי לימוד [[מקרא]], [[משנה]] ו[[תלמוד]] על ידי פרשת התמיד, איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל.
 
יש לציין שבקצתשברוב קהילות אשכנז המערבי, גם ברכותאת אלוכל נאמרותהברכות האלו אומרים בבית הכנסת.{{הערה|מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 1.}}
 
===סדר הברכות בבית הכנסת===