3,504
עריכות
(#1Lib1Ref) |
(#1Lib1Ref) |
||
המזמור השביעי בקובץ שירי המעלות עוסק בתקוותו של משורר המזמור ל[[שיבת ציון]], לחזרה מה[[גלות]] ל[[ארץ ישראל]] ול[[ירושלים]]. כאשר תתרחש שיבת ציון פינו יימלא [[צחוק|שחוק]] ו[[שמחה|רינה]]. משורר המזמור מתאר את ה[[גוי|גויים]] שיהללו את ה' שעשה [[נס|ניסים]] גדולים לישראל ואז מאשר, אכן הגדיל ה' לעשות עמנו. משורר המזמור פונה אל ה' ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]] וקורא לו להשיב אותנו לארץ במהירות כמו פרצי ה[[שיטפון|שיטפונות]] שב[[הנגב|נגב]] לאחר ה[[גשם|גשמים]].
אצל [[יהדות אשכנז|יהודי אשכנז]] (וכן לפי חלק מקהלות הספרדים)
את הלחן המוכר ביותר של המזמור חיבר [[פנחס מינקובסקי]]. הלחן מזוהה גם עם קרוב משפחתו של מינקובסקי, החזן [[יוסל'ה רוזנבלט]], שהיה למקליט הראשון של היצירה{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=KxzKWTREzjc הקלטה של שיר המעלות בביצועו של יוסל'ה רוזנבלט].}}, המוכרת גם בביצוע של [[חנן יובל]]{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=yN2ebtaC6Fs הקלטה של שיר המעלות בביצועו של חנן יובל].}}.
|