הבדלים בין גרסאות בדף "מאדים"

נוספו 60,133 בתים ,  לפני חודש
מ
שוחזר מעריכות של 79.182.53.253 (שיחה) לעריכה האחרונה של HiyoriX
מ (שוחזר מעריכות של 79.182.53.253 (שיחה) לעריכה האחרונה של HiyoriX)
| תאריך גילוי = מימי קדם
}}
'''מאדים''' (ב[[לטינית]]: '''Mars''', '''מַארס''') הוא [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] הרביעי ב[[מערכת השמש]]. זהו כוכב הלכת שמסלולו הוא השני הקרוב ביותר למסלול [[כדור הארץ]] (אחרי [[נוגה]]) ואחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש. כמו כן הוא [[כוכב לכת ארצי|כוכב הלכת הארצי]] (כוכב לכת הדומה בהרכבו לכדור הארץ) הרחוק ביותר מהשמש.
 
למאדים שני [[ירח]]ים, [[פובוס (ירח)|פובוס]] ו[[דימוס (ירח)|דימוס]], שניהם קטנים ובעלי צורה לא־סדירה. משערים שאלו [[אסטרואיד]]ים שנלכדו על ידי [[כוח המשיכה]] של מאדים.
 
[[סמלו של מארס|סמלו]] מייצג את המגן והחנית של האל [[מרס (מיתולוגיה)|מרס אולטור]]: עיגול עם חץ קטן.
[[אסון מעבורת החלל קולומביה|קולומביה]], הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' ו' בוש]] על [[תוכנית קונסטליישן|תוכנית החלל הבאה]] של [[ארצות הברית]], לשליחת אדם אל הירח, ולאחר מכן אל מאדים. כוונת התוכנית הייתה לפתח טכנולוגיה להקמת בסיס קבע על הירח, על מנת להשתמש בה במשימה אל מאדים. בשנת 2011 בוטלה התוכנית על ידי ממשלו של [[ברק אובמה]] בשל חוסר תקציב והסכנות טלקית ''canali'' כלומר ערוצים וכינה אותם על שמות נהרות מיתולוגיים. לאנגלית תורגם המושג כ־canals - תעלות כלומר כתוצר של פעילות כריה של יצורים תבוניים. ה"תעלות" דווחו גם על ידי האסטרונום [[פרסיוול לוול]] בהזדמנות הצפייה הבאה ב־1894 באמצעות טלסקופים משוכללים יותר (300 ו־450 מ"מ). התעלות וכן השינויים העונתיים בצבעים ביססו את הרעיון שמאדים מיושב. אלא שככל שהשתכללו הטלסקופים נצפו פחות תעלות וב־1909 באמצעות טלסקופ של 840 מ"מ נצפו קווים לא ישרים אך לא תעלות.
 
[[קובץ:PIA21260 - Earth and Its Moon, as Seen From Mars.jpg|ממוזער|כדור הארץ והירח שלנו ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת [[MRO]])]]
 
==מידע כללי==
קוטרו של מאדים 6,721 [[קילומטר|ק"מ]] (כחצי מקוטר [[כדור הארץ]]) והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו אחת ל־24 שעות ו־37 דקות. מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש כל 686.98 יום במהירות ממוצעת של 24.13 ק"מ לשנייה. צפיפותו הממוצעת 3.95 [[גרם]] לסמ"ק. למאדים רק רבע מפני השטח של כדור הארץ ומסתו היא רק עשירית ממסתו של כדור הארץ. כוח המשיכה על פני מאדים הוא כ־38% מכוח המשיכה על פני כדור הארץ. פני מאדים מלאים במכתשים ומרבית הקרח בקטבים הוא [[קרח יבש]] הנוצר מקפיאת [[פחמן דו-חמצני|פחמן דו־חמצני]]. חוקרים מעריכים כי ייתכן גם שיורד [[שלג]]{{הערה|{{הידען||חוקרים: בלילות הקיץ במאדים יורד שלג|snow-falls-on-summer-nights-in-mars|27 באוגוסט 2017}}}}. השינוי בגודלן של המדבריות על פני מאדים ובצורתן, נעוץ ברוחות העזות המזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום. ציר הסיבוב של מאדים נטוי בזווית של 25 מעלות ביחס למישור ההקפה שלו סביב השמש. ה[[אטמוספירה]] עליו דלילה מאוד וכמות ה[[מים]] בה נמוכה. במאדים נמצא גם ההר הגבוה ביותר במערכת השמש, הר הגעש [[אולימפוס מונס]] - גובהו 27 ק"מ. בנוסף על מאדים נמצא קניון [[ואליס מארינריס]], אשר אורכו 4,500 ק"מ ורוחבו 200 ק"מ.
 
בזמנים קדומים, כמות [[אדי מים|אדי המים]] ב[[אטמוספירה]] הייתה גדולה יותר, אלא שעקב מחסור באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים וה[[חמצן]], נקלטו אדי המים והחמצן בקרקע של מאדים, העשירה בברזל, הברזל התחמצן ומכאן צבעו האדמדם{{הערה|שם=צבע|למעשה צבע פניו של מאדים הוא [[בז']] כהה. בשל תגובת ראיית העין האנושית, כשמאדים עמום הוא נראה אדום, אך ככל שהוא מתקרב לכדור הארץ ולשיא בהירותו, צבעו נחווה ככתום, ולבסוף צבעו המקורי. בטלסקופים של 5 [[אינץ']] ומעלה צבעו תמיד בז'.}} של כוכב הלכת.
[[קובץ:Mars, Earth size comparison.jpg|ממוזער|השוואה בגודל בין כדור הארץ למאדים]]
 
==מקור השם==
השם העברי מתייחס לצבעו האדם של מאדים, בפרט בהיותו רחוק יחסית מכדור הארץ. אמנם למעשה צבעו [[בז']]-[[ורוד]], אך עין האדם רואה צבע זה כשהוא קלוש כצבע אדום.{{ש}}השם העברי מתועד בכתובים ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]].{{הערה|{{בבלי|שבת|קנו|א}}}} בתקופת [[חז"ל]]. ייתכן כי הדבר נובע ממגמה של חז"ל להעניק לכוכבי הלכת שמות הקשורים לתכונות הכוכב ונייטרליים מבחינה דתית, בניגוד לשמות האלים שניתנו לכוכבי הלכת על ידי תרבויות אחרות. מקור שמו בלועזית Mars הוא על שם [[מרס (מיתולוגיה)|מרס]] אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, שהעניקו שם זה בשל צבעו של הדם{{הערה|[https://planetarynames.wr.usgs.gov/Page/Planets]}}.
 
==שיטות לתיארוך גאולוגי==
ה[[שיטה]] המקובלת ל[[תיארוך]] גאולוגי של כוכבי לכת שונה משיטות התיארוך הגאולוגי של [[כדור הארץ]]. תקופות גאולוגיות פלנטריות נשענות על ספירת [[מכתש פגיעה|מכתש]]ים. הנחת היסוד היא שפני [[שטח]] החשופים יותר מבחינת זמן לחלל ספגו יותר פגיעות של מטאוריטים ולכן יש בהם יותר מכתשים. על פי שיטה זו הובחנו על פני מאדים 3 תקופות והן:
 
# ה[[תקופה]] הנואחית (Noachian Period) – מהיווצרותו של מאדים עד לפני ל־3.5-3.8 [[מיליארד]] [[שנה]]. שמה של התקופה נגזר משמה של [[רמה (גאוגרפיה)|רמה]] גבוהה בחצי הכדור הדרומי Noach Terra. הפגיעות הרבות במאדים יצרו מכתשים רבים. אך עדויות רבות לארוזיה של [[מים]] נתנו בסיס להערכה כי פני השטח באותה תקופה היו חמים ולחים.
# התקופה ההספריאנית (Hesperian Period) – תקופה זו החלה משעה שקצב הפגיעות במאדים נחלש ונמשכה כנראה 1.8 מיליארד שנה. שמה של תקופה זו נגזר משמה של רמה גבוהה גם כן בחצי הכדור הדרומי – Hesperian Planum. באזור זה הייתה [[התפרצות געשית|פעילות געשית]] אינטנסיבית שכיסתה מכתשים רבים מהתקופה הנואחית.
# התקופה האמאזונית (Amazonian Period) – מסוף התקופה ההספריאנית עד ימינו אנו. שם התקופה נגזר משמו של מישור נמוך בחצי הכדור הדרומי – Amazonian Planitia. תקופה זו קרה מדי לנוכחות מים נוזליים לפחות על פני השטח.
 
החוקרים האירופיים מציעים מודל תיארוך שונה המתבסס על התכולה המינרלוגית של פני השטח. השמות ניתנים על בסיס מינרלים פילוסיליקטיים. החוקרים האירופיים חילקו את הגאולוגיה של מאדים גם כן לשלוש תקופות, חופפות חלקית לחלוקה הכרונולוגית המקובלת, אם כי אחד מחוקרי מאדים האמריקאים, מייקל קאר, חולק על שיטה זו. על פי השיטה האירופית התקופות הן:
# התקופה הפילוסיאנית (Phyllosian) מאופיינת בנוכחות פילוסיליקטים־חרסיות שיש בהן הרבה ברזל.
# התקופה הטייקיאנית (Thiikian) מאופיינת בנוכחות של סולפטים, עדות לפעילות געשית, שנוצרו בריאקציה עם מים.
# התקופה הסידרקיאנית (Siderikian) מאופיינת בתחמוצות ברזל ללא נוכחות מים ואין בתקופה זו מים נוזלים.
 
יכול להיות שעם תחילתה של פעילות מאוישת על מאדים, שיטת התיארוך תשתנה. ייעשה שימוש בתיארוך [[סטרטיגרפיה|סטרטיגרפי]] כמקובל על כדור הארץ. הערכה זו נשענת על תצלומים בעלי רזולוציה גבוהה שבהתבסס עליהם אפשר יהיה לבצע חתכים סטרטיגרפיים במקומות שונים בפרט במצוקים.
[[קובץ:USGS-MarsMap-sim3292-20140714-crop.png|ממוזער|מפה גאולוגית של מאדים ( [[USGS]] 2014 הסקר הגאולוגי של ארצות הברית)]]
 
==אטמוספירה==
האטמוספירה של מאדים קלושה. לחץ האוויר בפני השטח הוא רק 10 [[בר (מידה)|מיליבר]], כ־1% בלבד מהלחץ הממוצע שעל־פני כדור הארץ. גובהה של האטמוספירה הוא כ־11 קילומטר. האטמוספירה של מאדים מורכבת מ־95% [[פחמן דו-חמצני|פחמן דו־חמצני]], 3% [[חנקן]], 1.6% [[ארגון (יסוד)|ארגון]] ומעט [[חמצן]] ו[[מים]]. ב־[[2003]] נמצאו גם עדויות לנוכחות של [[מתאן]] באטמוספירה.
 
בשלבי קיומו הראשונים של כוכב הלכת, כמות ה[[פחמן]] באטמוספירה הייתה גדולה יותר, כמו שהיה ב[[תקופה]] המקבילה על [[כדור הארץ]]. מקורו של הפחמן הוא מפנים כוכב הלכת, מהמעטפת, וממקורות חיצוניים ([[מטאוריט|מטאוריטים קרבונטיים]], מיקרומטאוריטים ו[[שביט]]ים). כיום מולקולות הפחמן נדיפות יותר ונהרסות על ידי [[חמצון-חיזור|חמצון]] ו[[יינון]] על פני השטח. תהליכים אלה לא התרחשו בעבר כאשר האטמוספירה הייתה צפופה יותר, עם תכולה גדולה יותר של CO<sub>2</sub> ו[[שדה מגנטי]] שהגן על כוכב הלכת. אף על פי שמאדים וכדור הארץ נוצרו מאותם חומרים, כל אחד מהם התפתח בצורה שונה. ה[[מים]] בתקופה זו התפרקו, וכנראה רק לאחר מיליארד ה[[שנה|שנים]] הראשונות הפך מאדים לכוכב לכת קר ויבש. רמז אפשרי לאיבוד המים מהאטמוספירה, בא מהדרך בה מתרחשת ה[[אינטראקציה]] בין האטמוספירה ל[[רוח השמש]]. אינטראקציה זו מראה שמאדים מאבד כל יום 100 טון מהאטמוספירה שלו.
 
אף על פי כן, מאדים עדיין מחזיק באטמוספירה. המקורות לחידוש האטמוספירה הם פגיעות שביטים, קרח ה־[[CO2|CO<sub>2</sub>]] בקטבים, ופריצת מים ממעבה האדמה ההופכים לגז. החוקרים זיהו סוג של גל כפול מרוח השמש (double whammy solar supper wave) הגורם לדלדולה של אטמוספירת מאדים. גלים אלה נוצרים כאשר זרם אחד של רוח השמש מתהפך ומורם על ידי גל אחר ומאיץ את [[מהירות]]ם של חלקיקים מ[[השמש]]. זה יוצר שטף של חלקיקים הנע לעבר מאדים, פוגע בו בפעימה אחת ומתיז לחלל חלקיקים מהאטמוספירה.
 
ה[[יונוספירה]] של מאדים מתנשאת לגובה של 110–130 קילומטר. בגובה זה קרינת השמש היא בעלת עוצמה רבה, חלקיקים מרוח השמש מפרקים אטומים ומולקולות באטמוספירה העליונה ומשחררים אלקטרונים. מיפוי גלובלי של היונוספירה אפשר לבחון את התנהגותה גם בלילה. מיפוי האטמוספירה העיד על שינויים במרחב ה[[גאוגרפי]] בשעות החשיכה. במהלך המיפוי הלילי התגלה מארג מורכב של אזורים שבהם צפיפות האלקטרונים גדולה. אחת התגליות הייתה ה[[מתאם]] הגדול שבין מספר ה[[אלקטרונים]] ביונוספירה ב[[לילה]] לבין כיוון השדה המגנטי המקומי. האזורים בעלי צפיפות האלקטרונים הגדולה קשורים לאזורים בעלי מגנטיות גבוהה בפרט דרומית ל[[קו המשווה]], סמוך למקומות בהם קווי השדה המגנטי ניצבים לקרקע. על כדור הארץ מצב כזה אפשרי רק בקטבים המגנטיים. רוח השמש העוטפת את מאדים מאפשרת כנראה היווצרות יונוספירה בצד הלילי. האינטראקציה עם רוח השמש מעוררת (energises) את האטמוספירה ויוצרת [[אוכלוסייה]] של אלקטרונים חופשיים.
 
באטמוספירה של מאדים מתחוללות [[סופת חול|סופות אבק]], ב-[[2018 במדע|2018]] התרחשה סופה שכיסתה חלקים גדולים מהפלנטה. מדענים השתמשו ברכב החלל [[אופורטוניטי]] כדי לנסות ולהתחקות אחר מקורותיהן של סופות אלו.{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|סופת האבק במאדים הופכת לכלל עולמית|martian-dust-storm-grows-global-2306187|23 ביוני 2018}}}} למרות שמדובר בסופות שמהירותן רבה, הן נושאות איתן כמות אנרגיה נמוכה בשל האטמוספירה הקלושה.
[[קובץ:PIA22487-Mars-BeforeAfterDust-20180719.gif|ממוזער|מאדים לפני ואחרי סופת האבק ביולי 2018]]
 
==גז מתאן על מאדים==
בשנים [[2003]]–[[2004]] מצאו שלוש קבוצות נפרדות של [[מדען|מדענים]] הוכחות לקיומו של [[גז]] [[מתאן]] ב[[אטמוספירה]] שעל פני מאדים. צוות מדענים בראשות מייקל מומה מ[[מרכז טיסות החלל גודרד]] של [[נאס"א]], בדקו באמצעות [[ספקטרוסקופ|ספקטרוגרפים]] ברזולוציה גבוהה, המוצבים במתקן ה[[טלסקופ]] ה[[תת-אדום|תת־אדום]] שב[[הוואי]] ובטלסקופ ג'מיני הדרומי שב[[צ'ילה]], ומדדו ריכוזי מתאן של מעל 250 [[חלקים למיליארד]], כמו כן נצפו שינויים בריכוז המתאן בין האזורים השונים שעל פני מאדים. קבוצה נוספת של מדענים ניתחה מדידות ספקטרליות שנאספו על ידי ה[[חללית]] [[מארס אקספרס]] אולם הם מצאו שהריכוז נמוך בהרבה, כשהטווח הוא בין אפס ל־35 חלקים למיליארד. והקבוצה השלישית של החוקרים בראשות ולדימיר קרסנופולסקי מדדו באמצעות הטלסקופ ה[[קנדה|קנדי]]־[[צרפת]]י בהוואי ממוצע פלנטרי של כ־10 חלקים למיליארד, כשבשל [[רזולוציה אופטית|רזולוצית אות ומרחב]] נמוכות לא התאפשר להם לקבוע האם יש שינויים בריכוז באזורים השונים שעל פני מאדים.
 
נוכחתו של גז ה[[מתאן]] באטמוספירה של מאדים מסקרנת מאוד היות שגז זה אינו יציב - מולקולת מתאן לא מתקיימת יותר מכמה מאות שנים, מה עוד ש[[על סגול|קרינה על־סגולה]] מפרקת את הגז בהיעדר שכבת [[אוזון]] על פני מאדים. אם הדבר נכון, הוא מצביע על כך שצריך להיות (או שהיה צריך להיות במאות השנים האחרונות) מקור לגז זה על כוכב הלכת. פעילות וולקנית, התנגשויות [[שביט]]ים, וקיום חיים בצורת [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] כגון [[מתאנוגן|מתאנוגנים]] עשויים להיות המקור לכך, אך אלו עדיין לא נמצאו. ב־21 בספטמבר [[2013]] דווח כי החללית קיוריוסיטי שבדקה נוכחות מתאן באמצעות ספקטרומטר לייזר הניתן לכוונון, באמצעותו ניתן לאתר אפילו ריכוזים נמוכים ביותר לא מצאה את החומר באטמוספירה של מאדים. לפי החוקרים של נאס"א, ניתן להסיק מהאנליזה הזו שכיום אין במאדים חיידקים פולטי מתאן.{{הערה|{{הידען|יוניברס טודיי|קיוריוסיטי לא גילה מתאן על מאדים, מה זה אומר מבחינת הסיכוי לחיים?|curiosity-rover-finds-no-methane-on-mars-whats-happening-2009130|20 בספטמבר 2013}}}}
 
==זוהר הקוטב==
על מאדים התגלו תופעות של [[זוהר הקוטב]] בדומה לכדור הארץ. התופעה התגלתה ב־2004 תוך שימוש בספקטרומטר ב[[תת-אדום|תת־אדום]] וב[[על-סגול|על־סגול]] של הגשושית [[מארס אקספרס]]. ציוד זה מאפשר לחקור את המבנה וההרכב של אטמוספירת מאדים. התברר שהזוהר מתרחש סמוך למקומות בהם ישנם שרידים של שדה מגנטי ב[[סלעי יסוד|סלעי הקרום]]. התגלו 9 פליטת חדשות של זהירה זו, מה שאיפשר מיפוי של זהירת מאדים. המיקום הגאוגרפי של התופעה בכוכבי הלכת האחרים בהם היא זוהתה מתוחם לאזור הקטבים, כמו על כדור הארץ. על מאדים התופעה מתרחשת בכיסים של מגנטיות, מקומות בהם סלעי הקרום הם מגנטיים והפיזור שלהם הוא על כוכב הלכת כולו. הם נגרמים בשל התנגשות חלקיקים טעונים עם מולקולות ב[[אטמוספירה]]. מקורם של החלקיקים הוא מהשמש. עדיין לא ברור כיצד האלקטרונים מואצים למהירויות גבוהות עד כדי יצירת תופעת זהירה על מאדים. על כדור הארץ המולקולות הגורמות לזהירה באור הנראה הן של חמצן ושל חנקן שאינם נפוצים דיים על מאדים.
 
==שינוי אקלימי==
מבחינת השינוי האקלימי ארוך הטווח החוקרים נעזרים בצילומי ה[[קרחון|קרחונים]] ואלה מעלים את האפשרות ש[[שינוי האקלים|שינוי אקלימי]] כזה התרחש לפני 4.6 מיליון שנה. על פי אותה גישה, מאדים נמצא כיום בתקופת מעבר בין תקופות קרח. בשל נטיית ה[[ציר סיבוב|ציר]], מאדים נמצא כיום קרוב יותר לשמש, משקעי קרח (ice deposits) בקווי רוחב נמוכים, מתאדים ומשנים את פני הקרקע. שתי קבוצות חוקרים הגיעו למסקנה שהציר של מאדים מתנדנד במחזוריות על צירו. על פי חישוביה של קבוצה אחת הציר משתנה בין 15°–40° ועל פי חישוביה של הקבוצה השנייה הציר משתנה בזווית של °45. בכל מקרה מדובר בתנודות חזקות מאוד והסיבה לכך היא שלמאדים אין ירח גדול כמו זה של כדור הארץ המייצב תנודתיות זו. התוצאה היא תנודות אקלימיות חזקות בטווחים של מיליוני שנים. ההערכה היא שלפני 5 מיליון שנים מאדים עבר שינוי זוויתי חזק. לחות שהייתה לכודה בקטבים הוסעה באמצעות רוחות לאזור קו המשווה והושקעה כשלג (deposits) שם. הודות לכך היא יצרה ים קפוא ודפוסים של פעילות קרחונית באזור זה, רצועות עתיקות של קרח. אלה כנראה שרידים של קרח לאורך קו המשווה. מקומות נוספים עשירים בקרח נמצאו בעמקים מזרחית לאזור הלאס (Hellas) ובאגפים המערביים של קו המשווה הרי הגעש האדירים בשם תארסיס מונטס (Tharsis Montes) .זהו תהליך דומה לכיסוי המחזורי בשלג של הרי הרוקיס בארצות הברית והקרחונים המצויים על הקילימנג'רו באפריקה ובהרי האנדים ב[[דרום אמריקה]].
 
==מים על מאדים==
שני ה[[קוטב|קטבים]] של מאדים מכוסים [[מים]] [[קרח|קפואים]]. עובדה זו מגבירה את התקוות לאיתור עקבות של חיים מיקרוסקופיים בעבר.
 
מדענים מעריכים שהקרח נמצא ממש מתחת לפני השטח של כוכב הלכת. זאת משום שחלליות מחקר זיהו כמויות גדולות של מימן, והדרך היחידה בה יכולה להיות כמות כה גדולה של מימן היא במולקולות מים. מעריכים שכמות המים מגיעה עד 80%-90% ממסת הסלע, ושהקרח מפוזר באופן אחיד בכל אזור הקוטב הצפוני. ככל הנראה, המים הקפואים נמצאים בעומק של לא יותר מ־30 סנטימטרים מתחת לפני הקרקע. כמות זו של מים מעלה את האפשרות שבעבר מאדים היה חם יותר, והתקיימו עליו חיים מיקרוסקופיים.
 
הממצאים פורסמו בכתב העת ''[[Science]]'', ולצורך המחקר נעשה שימוש בתצלומים שצילמו החלליות מארס גלובל סרוויר ומארס אודיסי – שתיהן מקיפות עדיין את מאדים. מארס אודיסי גילתה לראשונה עדויות על מים בקוטב הדרומי של מאדים ב־2002. המדענים מצאו כשליש יותר מים באזור הקוטב הצפוני לעומת הכמות שהתגלתה עד כה בקוטב הדרומי.
[[קובץ:Rocher El Capitan gros plan avec spherules Opportunity sur Mars.jpg|שמאל|ממוזער|140px|סלע שכבות שנחקר על ידי אופורטיוניטי, פברואר 2004. בכדור הארץ סלעים כאלה נוצרים בהדרגה משקיעה של חומרים לקרקעית גוף מים במשך מיליוני שנים.]]
ה[[מקפת לסקר מאדים]] מצאה ב־2008 בשולי ההרים קרחונים המכילים כמויות גדולות של קרח, טמונים מתחת לשכבת הקרקע. שכבת קרח זו דומה במאפייניה לשכבת הקרחונים העבה שנמצאה מתחת לכיסוי סלעי באזור [[אנטארקטיקה]]. בשנת [[2015]] הודיעה [[נאס"א]] כי נמצאו עדויות לקיום של מים זורמים על פני מאדים. הסימנים השחורים על הכוכב הם ההוכחה לכך.{{הערה|{{הארץ|אי־פי וגרדיאן|נאס"א: גילינו מים זורמים על כוכב מאדים|1.2739734|28 בספטמבר 2015}}}}{{הערה|1={{הידען|אבי בליזובסקי|נאס"א מאשרת במסיבת עיתונאים: מים מליחים זורמים במאדים היום|nasa-confirms-evidence-that-liquid-water-flows-on-today-s-mars-2809152|28 בספטמבר 2015}}}}{{הערה|1={{הידען|אבי בליזובסקי|מדענים מתחבטים בשאלה מה משמעות גילוי המים במאדים על החיים בו ועל האפשרות להנחית עליו בני אדם|debate-what-the-modern-presence-of-water-on-mars-means-2909156|29 בספטמבר 2015}}}}
 
==צפייה במאדים מכדור הארץ==
משום ש[[זמן הקפה|זמני ההקפה]] של מאדים וכדור הארץ סביב [[השמש]] מראים יחס הקרוב ל־2:1 ישנה מחזוריות בהופעותיו ומשך הזמן בו ניתן לצפות במאדים מכדור הארץ. זמן המחזור הסינודי של מאדים נמשך 780 יממות ארץ שהן 2.135 שנים (שנתיים וחודשיים). בזמן זה מרחקו המקסימלי של מאדים מכדור הארץ עשוי להגיע עד לפי 7 מן המינימלי (בעת [[ניגוד (אסטרונומיה)|ניגוד]]), בשל כך [[בהירות נראית|בהירותו הנראית]] משתנה מחיוורון של 1.8 עד לבהירות מרשימה של 2.9-, בסולם הבהירות של פוגסון, כאשר כדור הארץ ומאדים בקרבה מרבית.
 
ב־[[27 באוגוסט]] [[2003]] מאדים הגיע למרחק הקטן ביותר מן הארץ ב־60,000 השנים הקרובות - 55,758,006 ק"מ. רדיוסו של מאדים גדול פי שניים מזה של הירח ומרחקו המינימלי מכדור הארץ גדול ביותר מפי 100 מזה של הירח, משום כך מאדים תמיד יראה קטן בהרבה מהירח לצופה מכדור הארץ (ולא כפי שטוענת [[מתיחת מאדים]]). ב־[[29 בינואר]] [[2010]] מאדים היה שוב בניגוד וגם טלסקופים קטנים איפשרו להבחין בתווי פנים על מאדים, במיוחד בכיפות הקרח שלו. טלסקופים גדולים יותר איפשרו להבחין גם באזורים כגון [[ואליס מארינריס]], וה[[אולימפוס מונס]].
 
== ירחי מאדים ==
למאדים יש שני ירחים, [[פובוס (ירח)|פובוס]] ו[[דימוס (ירח)|דימוס]]. שניהם קטנים ביחס ל[[הירח|ירח]] של כדור הארץ: קוטרו של פובוס הוא כ-22 ק"מ ושל דימוס 12 ק"מ. מקורם לא ידוע, אך השערה אחת היא שהם [[אסטרואידים]] שנלכדו. הם התגלו על ידי האסטרונום האמריקאי [[אסף הול]] בשנת 1877. הם נקראו על שם הדמויות מ[[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] [[פובוס (מיתולוגיה)|פובוס]] (אל הפחד) ו[[דימוס (מיתולוגיה)|דימוס]] (אל הטרור והאימה) אשר ליוו את אביהם [[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] (הגרסה היוונית של [[מרס (מיתולוגיה)|מרס]], השם הלטיני של מאדים) בצאתו לקרב.
 
<gallery>
Phobos colour 2008.jpg|הירח [[פובוס (ירח)|פובוס]]
Deimos-MRO.jpg|הירח [[דימוס (ירח)|דימוס]],
</gallery>
לפי חישובי מסלול, דימוס מתרחק ממאדים, ואילו פובוס מתקרב אל מאדים, עד שכח הכבידה יפרקו.{{הערה|{{יוטיוב|Pw0IZg7_4mo|שם=The Moons of Mars Explained -- Phobos & Deimos|אורך=1:54}} {{אנגלית}}}}
 
==מחקר רובוטי==
===תוכנית מארינר===
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית מארינר}}
במסגרת [[תוכנית מארינר]] האמריקאית שוגרו מספר זוגות של [[גשושית|גשושיות מחקר]] אל עבר כוכבי הלכת הפנימיים במערכת השמש.
 
[[מארינר 3]] שוגרה ב־[[5 בנובמבר]] [[1964]], אך שיגורה נכשל. [[מארינר 4]] שוגרה ב־[[28 בנובמבר]] 1964, והגיעה למרחק מינימלי של 9,844 ק"מ ממאדים ב־[[14 ביולי]] [[1965]]. החל ממרחק 16,900 ק"מ ועד שעברה את כוכב הלכת והתרחקה ל־11,900 ק"מ, צילמה תמונות כל 48 שניות, אותן אחסנה על סרט הקלטה ושידרה מאוחר יותר אל כדור הארץ.
 
[[מארינר 6]] שוגרה ב־[[24 בפברואר]] [[1969]], והגיעה אל מאדים ב־[[31 ביולי]]. [[מארינר 7]] שוגרה ב־[[27 במרץ]] אותה שנה, והגיעה אל מאדים ב־[[5 באוגוסט]]. הן טסו לאורך קו המשווה והקוטב הדרומי של מאדים, וניתחו את האטמוספירה והקרקע של מאדים בעזרת ציוד חישה מרחוק. שתי הגשושיות צילמו 143 תמונות בעת התקרבן אל כוכב הלכת, ו־55 תמונות תקריב. המרחק המינימלי ממאדים היה 3,550 ק"מ. בנוסף, צולם במשימה זו גם הירח [[פובוס (ירח)|פובוס]].
 
===תוכנית גשושי מארס===
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית מארס}}
[[תוכנית גשושי מארס]] היא תוכנית [[ברית המועצות|סובייטית]] במסגרתה שוגרו מספר חלליות מחקר "מרס" לחקר מאדים בין השנים [[1971]] ל־[[1973]].
 
[[מארס 2]] שוגרה ב־[[19 במאי]] [[1971]], הגיעה למאדים לאחר כשישה חודשים, ונכנסה למסלול. ב־[[27 בנובמבר]] שחררה את רכב הנחיתה, אך הוא התרסק על הקרקע לאחר שרקטות הבלימה שלו לא פעלו. [[מארס 3]] שוגרה ב־[[28 במאי]] אותה שנה, והגיעה ב־[[2 בדצמבר]]. רכב הנחיתה שלה נחת בהצלחה, אך הפסיק לפעול לאחר ששלח 20 שניות של צילום וידאו.
 
[[מארס 4]] שוגרה ב־[[21 ביולי]] [[1973]], ומרס 5 שוגרה ארבעה ימים מאוחר יותר, ב־[[25 ביולי]]. מארס 4 לא הצליחה להיכנס למסלול סביב מאדים עקב תקלה במנוע הבלימה שלה. [[מארס 5]] נכנסה למסלול בפברואר [[1974]], וצילמה 60 תמונות של פני מאדים לפני שכשלה.
 
[[מארס 6]] שוגרה ב־[[5 באוגוסט]] [[1973]], וחלפה על פני מאדים במרץ [[1974]]. היא שחררה רכב נחיתה, ששידר מידע אטמוספירי במשך 224 שניות, אך כשל לפני הגיעו אל הקרקע. [[מארס 7]] שוגרה ב־[[9 באוגוסט]] אותה שנה. עקב תקלה, רכב הנחיתה שלה שוחרר ארבע שעות לפני הזמן, וכתוצאה מכך הוא החטיא את הכוכב ב־1,300 ק"מ.
 
====מרס 96====
חללית מחקר רוסית [[מרס 96]] שוגרה ב־[[16 בנובמבר]] [[1996]], אך שיגורה נכשל והיא נפלה חזרה אל כדור הארץ. מרבית המשימות הרוסיות לחקר מאדים נכשלו בדרך זו או אחרת.
 
===ויקינג===
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית ויקינג}}
תוכנית ויקינג האמריקאית כללה שתי משימות מחקר שהורכבו מלוויין צילום ורכב נחיתה כל אחת.
 
[[ויקינג 1]] שוגרה ב־[[20 באוגוסט]] [[1975]], הגיעה אל מאדים ב־[[19 ביוני]] [[1976]], ושיחררה את רכב הנחיתה ב־[[20 ביולי]] 1976. היא ביצעה גם סריקות של פני השטח וצילומים מגובה כמה מאות קילומטרים. באחת הסריקות צולמו באזור הנקרא [[סידוניה]] מבנים שנראו כמו שלוש פירמידות ומה שנראה כפנים אנושיים במרכזן ([[הפנים במאדים]]).
 
[[ויקינג 2]] שוגרה ב־[[9 בספטמבר]] [[1975]], הגיעה אל מאדים ב־[[7 באוגוסט]] [[1976]], ושיחררה את רכב הנחיתה ב־[[3 בספטמבר]] 1976.
 
===מרס אובזרבר===
[[מרס אובזרבר]] הייתה חללית מחקר אמריקאית ששוגרה ב־[[25 בספטמבר]] [[1992]]. החללית הייתה אמורה להיכנס למסלול סביב מאדים, אך הקשר עמה אבד זמן קצר לפני מועד ההגעה המתוכנן.
 
===מרס גלובל סורבייר===
{{הפניה לערך מורחב|מארס גלובל סרוויור}}
[[לוויין צילום]] וחישה מרחוק בשם [[מרס גלובל סורבייר]] שוגר בנובמבר 1996 והגיע אל מאדים ב־[[12 בדצמבר]] [[1997]], מאז סיפק מידע מדעי רב. הקשר עם הלוויין אבד ב־[[2 בנובמבר]] [[2006]].
 
===פאת'פיינדר===
{{הפניה לערך מורחב|מרס פאת'פיינדר}}
פאת'פיינדר הייתה גשושית שנשאה רכב מחקר קטן (באורך של כ־50 ס"מ), ונחתה על מאדים ב־[[4 ביולי]] [[1997]]. בנחתת היו מכשירים למדידת האטמוספירה של מאדים, ורכב המחקר נשא מכשירים לבדיקת ההרכב הכימי של סלעים. הקשר עם החללית אבד לאחר מספר חודשי פעולה על קרקע מאדים, הרבה יותר מ־30 הימים שתוכננו מלכתחילה.
 
===מרס סרוויור 98===
{{הפניה לערך מורחב|מרס סרוויור 98}}
במסגרת תוכנית מרס סרוויור 98 שוגרו שתי גשושיות לחקר מאדים:
 
=====נחתת הקוטב של מאדים=====
{{הפניה לערך מורחב|נחתת הקוטב של מאדים}}
[[נחתת הקוטב של מאדים]] (Mars Polar Lander) שוגרה ב־[[3 בינואר]] [[1999]], אך עקבותיה אבדו ב־[[3 בדצמבר]] 1999. ככל הנראה הנחתת התרסקה בעת הנחיתה.
 
=====[[מקפת]] האקלים של מאדים=====
{{הפניה לערך מורחב|מקפת האקלים של מאדים}}
שוגרה ב־11 בדצמבר 1998 כדי לחקור את האקלים על מאדים אך הקשר עמה אבד ב־23 בספטמבר 1999.
 
===מארס אקספרס===
{{הפניה לערך מורחב|מארס אקספרס}}
[[מארס אקספרס]] היה לוויין המחקר האירופי אשר שוגר ב־[[2 ביוני]] [[2003]], ונכנס למסלול סביב מאדים ב־[[25 בדצמבר]] 2003. חללית זו נשאה איתה את הנחתת הבריטית [[ביגל 2]], שנקראה על שם ספינתו של [[צ'ארלס דרווין]], "[[אה"מ ביגל|ביגל]]". הנחתת אבדה כאשר חדרה לאטמוספירת מאדים.
 
===רכבי המחקר ספיריט ואופורטיוניטי===
{{הפניה לערך מורחב|מארס רובר}}
ב־[[3 בינואר]] [[2004]] נחת במכתש גוסב במאדים רכב השטח הרובוטי '''[[ספיריט]]''', וב־[[25 בינואר]] 2004 נחת התאום שלו, '''[[אופורטוניטי]]''', ב[[מישור מרידיאני]] בצידו השני של כוכב הלכת. שני הרכבים מצוידים בכלי לשיוף סלעים ובמגוון מכשירי מדידה, לרבות מצלמת זום חזקה ו[[ספקטרומטר מוסבאואר]] לגילוי ההרכב הכימי של הסלעים והאדמה.
 
ב־[[2 במרץ]] [[2004]] הודיעה [[נאס"א]] ב[[מסיבת עיתונאים]] כי אופורטיונטי גילה עדויות חד משמעיות לקיומם של מים בעבר על פני כוכב הלכת. פירוש הדבר, שהטמפרטורות ולחץ האוויר היו גבוהים בהרבה מאשר אלו השוררים כיום במאדים, ולפיכך היו יכולים להיווצר עליו חיים. אין עדויות לקיום חיים, ומכשירי החללית גם לא יכולים לגלות אם היו חיים בעבר. לפיכך יש מבין המדענים השותפים בפרויקט כאלו הדורשים שיגור חללית למאדים שתחפור ותביא דוגמאות סלעים לכדור הארץ.
 
שלושה ימים אחר כך, ב־5 במרץ [[2004]], הודיעה נאס"א במסיבת עיתונאים נוספת כי גם ספיריט, הרכב התאום של אופורטיוניטי, הפועל במכתש גוסב, מרחק חצי מאדים, בצידו השני של קו המשווה, מצא עדויות למים, אף כי גם אם היו שם מים בעבר, כמותם הייתה קטנה מזו שהיו באזור שבו פועל אופורטיוניטי.
 
שני רכבי החלל, שהיו מיועדים לפעול חודשים ספורים, פעלו שנים מעבר למצופה. בימים אלו (פברואר 2012) 8 שנים לאחר הגעתו למאדים אופורטיוניטי ממשיך לנוע, לחקור ממצאים שונים (ראו מכתשים [[מכתש ויקטוריה|ויקטוריה]], [[מכתש ווסטוק|ווסטוק]], ו[[מכתש איגל|איגל]]), ולשדר נתונים לכדור הארץ. הרכב התאום שלו, ספיריט, הפסיק לשדר נתונים לכדור הארץ בתאריך 22 במרץ 2010, ככל הנראה עקב תנאי החורף הקשים במאדים. ב־[[24 במאי]] [[2011]] הודיעה נאס"א על הפסקת הניסיונות ליצור קשר עם ספיריט.{{הערה|[http://www.nasa.gov/mission_pages/mer/news/mer20110524.html NASA Concludes Attempts to Contact Mars Rover Spirit], באתר [[נאס"א]]}}
 
{{תמונה רחבה|MarsEndurance.jpg|2000px|'''מראה [[צילום פנורמי|פנורמי]] 180° - של מכתש "סנטה מריה" {{אנ|Santa Maria (crater)}} על מאדים כפי שצילם רכב החקר אופורטיוניטי.'''}}
 
===מקפת לסקר מאדים===
{{הפניה לערך מורחב|מקפת לסקר מאדים}}
[[מקפת לסקר מאדים]] (Mars Reconnaissance Orbiter) היא חללית מחקר של נאס"א ששוגרה ב[[אוגוסט]] [[2005]] על מנת לחקור את פני מאדים. לחללית ארבע משימות עיקריות:
 
# זיהוי סימנים ל[[מים]]. זאת הן באמצעות זיהוי מינרלים המעידים על הימצאות מים בעבר, והן באמצעות [[רדאר]] שיזהה קיום מים תת־קרקעיים בהווה. מטרה זו אמורה לסייע בפתרון השאלה אם מאדים קיים אי פעם חיים.
# אפיון אקלים מאדים. זאת על ידי חקירת תנועת האבק ואדי המים באטמוספירת מאדים, והשפעתם על האקלים לאורך עונות השנה.
# אפיון ה[[גאולוגיה]] של מאדים. זאת על ידי מצלמות בעלות יכולת הפרדה גבוהה, שיצלמו [[מבנה (גאולוגיה)|מבנים גאולוגיים]] על פני מאדים, שיאפשרו לחוקרים לזהות את התהליכים שעיצבו את פני מאדים.
# הכנה לקראת מחקר מאויש. מצלמות החללית מאפשרות לצלם סלעים בגודל עד מטר אחד. זה יאפשר למתכנני משימה מאוישת לדעת הן מהם המקומות החשובים ביותר מבחינה מדעית לנחות בהם, והן מה הם המקומות הבטוחים ביותר.
 
MRO נכנסה למסלול סביב מאדים ב־[[10 במרץ]] [[2006]] ומאז משדרת צילומי מאדים אל כדור הארץ.
 
בצילומים שהגיעו נמצאו עדויות להתפרצויות וולקניות, שיטפונות אדירים ופני שטח מצולקים מפגיעות מטאוריטים אולם התגלית החדשה החשובה היא גילוי [[שכבת משקע|שכבות משקע]] המעידות על מחזוריות אקלימית על הכוכב הנובעת מהטיית ציר הכוכב.
 
===פיניקס===
{{הפניה לערך מורחב|פיניקס (גשושית)}}
ה[[גשושית]] [[פיניקס (גשושית)|פיניקס]] שוגרה ב־[[4 באוגוסט]] [[2007]] ונחתה בשלום על פני הקרקע בסביבת הקוטב הצפוני של מאדים ב־[[25 במאי]] [[2008]]. מטרתה העיקרית של המשימה היא חקירת ה[[קרח]] במאדים והתנאים בהם הוא מפשיר.
 
במהלך חודש אוגוסט 2008 בדיקות מעבדה שנערכו על סיפונה הוכיחו סופית כי קיימים מים בדגימת עפר ממאדים.{{הערה|1={{הידען|[[רועי צזנה]]|עכשיו זה סופי – יש מים על המאדים|martian-water-confirmes-040808|4 באוגוסט 2008}}}} בחודש ספטמבר נתגלה [[סידן פחמתי]], תוצר של אינטראקציה בין [[מינרל]]ים לנוזלים.{{הערה|1={{ynet|סוכנויות הידיעות|הנחתת "פניקס" זיהתה שלג על המאדים|3604340|2 באוקטובר 2008}}}} הפניקס תיעדה גם מערבולות על מאדים{{הערה|1={{הידען|[[אבי בליזובסקי]]|פיניקס צילמה והרגישה מערבולות על מאדים|phoenix-dust-devils-1809089|18 בספטמבר 2008}}}} וצילמה שלג יורד על פני כוכב הלכת האדמדם.{{הערה|1=[http://afp.google.com/article/ALeqM5h4_ykr5Hktgm2qEV5163JOAjQ28A Let it snow -- on Mars: NASA], AFP}}{{הערה|1={{הידען|אבי בליזובסקי|פיניקס צילמה שלג יורד במאדים וגילתה רמזים למים שהיו בקרקע בעבר|phoenix-sees-falling-snow-0209084|2 באוקטובר 2008}}}}
 
נאס"א הכריזה רשמית על סיום המשימה במאי [[2010]], לאחר שצילומים של הגשושית שצולמו על ידי ה[[מקפת לסקר מאדים]] הראו נזק משמעותי לאחד מקולטי השמש שלה, ולא ניתן היה ליצור איתה קשר.{{הערה|[http://www.space.com/8477-nasa-declares-mars-lander-broken-dead.html NASA Declares Mars Lander Broken and Dead], באתר SPACE.com,{{כ}} 24 במאי 2010}}
 
===קיוריוסיטי===
{{הפניה לערך מורחב|מארס סיינס לברטורי}}
[[קובץ:Sojourner, MER, Phoenix lander, and Curiosity comparisons, in Metric units.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השוואת הגדלים של מספר גשושיות רובוטיות שנשלחו למאדים, משמאל למטה [[מרס פאת'פיינדר]], משמאל למעלה [[מרס רובר]], מימין למטה [[פיניקס (גשושית)|פיניקס]] ומימין למעלה [[MSL|קיוריוסיטי]]]]
ה[[גשושית]] [[MSL|קיוריוסיטי]] שוגרה ב־[[26 בנובמבר]] [[2011]], ונחתה ב־[[6 באוגוסט]] [[2012]]. אתר נחיתת הגשושית הוא [[מכתש גייל]]. מטרת המחקר העיקרית של משימת קיוריוסיטי היא לבדוק את מידת התאמתו של מאדים לקיום חיים בעבר או בהווה, אין כוונה לבצע חיפוש אקטיבי אחר עדויות לקיום חיים על פני מאדים. לגשושית יכולת לאסוף דגימות קרקע ולבצע קדיחות בסלעים. בניגוד לפיניקס, לקיוריוסיטי יש יכולת ניידות. קיוריוסיטי גדולה פי חמישה ובה פי 10 יותר ציוד מחקר מדעי לעומת ספיריט ואופורטיוניטי, בעוד שגשושיות אלו תוכננו לפעול כשלושה חודשים משך הפעילות המתוכנן של קיוריוסיטי הוא שנה מאדימית אחת (668 יממות מאדים או 686 יממות ארץ).
 
ב־[[5 באוגוסט]] 2012 דיווחה נאס"א לקראת הנחיתה המתוכננת, כי כל המערכות פועלות כשורה. במהלך הנחיתה האוטומטית, נכנסה הגשושית ל[[אטמוספירה]] במהירות של 20,921 קמ"ש (פי 17 מ[[מהירות הקול]]). זהו השלב המסובך והקריטי ביותר שכונה בנאס"א "שבע דקות של טרור". בזמן זה בוצעו מספר פעילויות משולבות בו זמנית, שכוללות את פתיחת המצנח הענק ועגורן שירד לנקודה המדויקת של הנחיתה, ושם הוריד את רכב הנחיתה על גבי כבלים מ[[ניילון]]. בזמן הנחיתה היה כדור הארץ מתחת לאופק של מאדים, ולא ניתן היה לקיים קשר רדיו ישיר עם קיוריוסיטי. שני לוויינים קלטו והקליטו את התשדורות שנשלחו מקיוריוסטי, אך המידע מהם התקבל בכדור הארץ רק מספר שעות לאחר הנחיתה.{{הערה|1=אילן גטניו, [https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=19956&hp=1&newsletter=06.08.2012 המטרה: למצוא חיים במאדים], [[ישראל היום]], 6 באוגוסט 2012}}
 
ב־[[7 ביולי]] [[2018]], הודיעה נאס"א, כי קיוריוסטי מצאה [[מולקולה|מולקולות]] [[אורגניזם|אורגניות]] במשטח סלע במאדים. עם זאת הבהירה נאס"א, כי לא נמצאו חיים על פני מאדים.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nasa.gov/press-release/nasa-finds-ancient-organic-material-mysterious-methane-on-mars|title=NASA Finds Ancient Organic Material, Mysterious Methane on Mars|last=Potter|first=Sean|date=2018-06-07|newspaper=NASA|language=en|access-date=2018-06-08}}}}
 
===אינסייט===
{{הפניה לערך מורחב|InSight}}
אינסייט (Interior Exploration using Seismic Investigations, Geodesy and Heat Transport) היא נחתת של נאס"א לחקר כוכב הלכת מאדים. שיגור הנחתת תוכנן להתבצע במרץ 2016, אך עקב דליפה במיכל וואקום שבו נמצא ה[[סייסמוגרף]] של הנחתת, אחד מהמכשירים המדעיים המרכזיים שלה (שנבנה על ידי סוכנות החלל הצרפתית), השיגור נדחה והתבצע בחלון השיגור הבא למאדים ב־[[5 במאי]] [[2018]].{{הערה|[https://edition.cnn.com/2018/05/05/us/nasa-mars-insight-launch/index.html NASA launches mission to Mars] באתר CNN}}
 
מטרתה העיקרית של InSight‍‍ היא לחקור את השלבים המוקדמים של התהליכים אשר עיצבו את מאדים. InSight תחקור את הגודל, העובי, הצפיפות ואת [[מצב צבירה|מצב הצבירה]] של הליבה ([[נוזל]]י או [[מוצק]]), ה[[המעטפת|מעטפת]] וה[[קרום (גאולוגיה)|קרום]] של מאדים, וכן את קצב עזיבת החום מפנים כוכב הלכת.
 
חומרת הנחתת מבוססת על הנחתת [[פיניקס (גשושית)|פיניקס]], שנחתה בהצלחה על מאדים בשנת 2008, ובכך התכוונה נאס"א להפחית את העלות ורמת הסיכון של המשימה. הנחתת נחתה במאדים ב-26 בנובמבר 2018.
 
=== מקפת שיירי גז ===
[[מקפת שיירי הגז אקסו מארס]] היא [[גשושית]] ששוגרה כחלק מפרויקט [[אקסו מארס]] על ידי [[סוכנות החלל האירופית]] ו[[רוסקוסמוס]] בשנת [[2016]] לחקר מאדים.
 
המקפת שוגרה יחד עם ה[[סקיאפארלי (נחתת)|סקיאפארלי]], [[נחתת]] ששימשה כמדגים טכנולוגי, ונכשלה בנחיתתה, ב־[[14 במרץ]] 2016. המקפת נכנסה למסלול סביב מאדים ב־[[19 באוקטובר]] באותה שנה.{{הערה|[http://www.spaceflightinsider.com/missions/solar-system/lost-mars-schiaparelli-lander-falls-silent-shortly-touchdown/ Lost on Mars: Schiaparelli lander falls silent shortly before touchdown], אתר SpaceFlight Insider{{כ}}, 20 באוקטובר 2016.}}
 
מטרתה העיקרית של המקפת היא חקר ה[[מתאן]] וגזים אחרים באטמוספירת מאדים, כסימנים לחיים אפשריים על פני מאדים.
 
המקפת השלימה את משימתה הראשונה: שחרור הנחתת סקיאפרלי ב־16 באוקטובר 2016. הנחתת לא הצליחה לנחות בשלום על פני מאדים. המקפת החלה בשינוי מסלולה, תוך שימוש ב[[בלימה אטמוספירית]], ונתונים ממנה צפויים בסוף 2017.{{הערה|[https://www.newscientist.com/article/2079697-exomars-probe-set-to-sniff-out-signs-of-life-on-the-red-planet/ ExoMars probe set to sniff out signs of life on the Red Planet],{{כ}} [[new Scientist]],{{כ}} 7 במרץ 2016.}}
 
=== משימת תקווה מאדים ===
{{הפניה לערך מורחב|משימת תקווה מאדים}}
גשושית מחקר מסוג מקפת של [[איחוד האמירויות הערביות]] ששוגרה ב-19 ביולי [[2020]], ותגיע למסלול של מאדים בשנת [[2021]]. הגשושית תעשה מחקר על האטמוספירה של מאדים.
 
=== משימת טיאנוון-1 ===
{{הפניה לערך מורחב|טיאנוון-1}}
סין שיגרה ב-23 ביולי 2020 גשושית המורכבת ממקפת, נחתת ורובר שמתוכנן לנחות על פני המאדים בפברואר 2021.
 
=== מאדים 2020 ===
[[קובץ:MarsRoverHelicopter-20150122.png|ממוזער|180px|הדמיית המסוק של משימת מאדים 2020]]
משימת [[מארס 2020|מאדים 2020]] תכלול רובר בשם [[פרסוורנס]] (באנגלית: Perseverance) אשר יבצע דגימות גאולוגיות של אזור הנחיתה במאדים, יחפש סימנים לחיים עתיקים על מאדים ויעריך משאבי וסיכוני טבע לחוקרים אנושיים עתידיים. השיגור בוצע על משגר [[אטלס 5]], ב-30 ביולי 2020 והנחיתה על המאדים מתוכננת לפברואר [[2021]].
 
אל הרכב הרובוטי במשימה זו מתלווה [[מסוק מאדים]], פרי פיתוח של [[המעבדה להנעה סילונית]], שמשקלו 1.8 ק"ג. מסוק זה בא כדי להדגים את יכולת הטיסה באטמוספירה הדלילה, להבי [[רוטור קואקסיאלי|הרוטור הקואקסיאלי]] שלו יסתובבו בכמעט 3,000 [[סל"ד]] – בערך פי 10 מהקצב של מסוק על [[כדור הארץ]].{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|נאס"א שולחת מסוק למאדים להדגמת יכולת לטוס באטמוספירה דלילה|mars-helicopter-1805181|18 במאי 2018}}}}
 
=== משימת אקסו מארס ===
{{הפניה לערך מורחב|אקסו מארס}}
המשימה היא שיתוף פעולה בין שתי סוכנויות חלל והיא מתוכננת לשיגור בשנת [[2022]] ונחיתה על פני המאדים בקיץ [[2023]]. המשימה כוללת פלטפורמה קרקעית מסוג נחתת בשם [[קזאצ'וק (נחתת)|קזאצ'וק]] של סוכנות החלל הרוסית [[רוסקוסמוס]] שנבנתה על ידי [[לאבוצ'קין]] ורובר בשם [[רוזלינד פרנקלין (רובר)|רוזלינד פרנקלין]] של [[סוכנות החלל האירופאית]] שנבנה על ידי חטיבת החלל של [[קבוצת איירבוס]].
 
=== משימת מקפת מאדים מס' 2 ===
המשימה של [[הארגון ההודי לחקר החלל]], מתוכננת לשיגור בשנת [[2024]] והיא כוללת מקפת ונחתת או רובר.
 
==מחקר מאויש==
[[קובץ:Manndmissiononmarsnasa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיית משימה מאוישת למאדים]]
{{הפניה לערך מורחב|משימות מאוישות למאדים}}
עד כה טרם נשלחו אסטרונאוטים אל מאדים, אך הן [[נאס"א|סוכנות החלל האמריקאית]] והן גופים אחרים כבר חוקרים במרץ את האפשרות לבצע משימה מאוישת למאדים.
 
מאדים הוא כוכב הלכת שגורם להתעניינות יותר מכל [[כוכב לכת]] אחר במערכת השמש. אחת הסיבות לכך היא האפשרות [[הארצה|להאריץ]] אותו, כלומר להפוך אותו לכוכב לכת שישררו בו תנאים שיאפשרו ל[[בן-אדם|בני־אדם]] להגיע אליו ברבות הימים ולהשתכן בו. עד שנת 2035 מתכוונת [[נאס"א]] לשלוח אליו חללית מאוישת, אם ימצא לכך התקציב. עלות מבצע מסוג זה מוערכת בעד 300 מיליארדי דולרים{{מקור}}, וההערכה היא כי יידרש לכך שיתוף פעולה בינלאומי.
 
ב־[[14 בינואר]] 2004, לאחר [[אסון מעבורת החלל קולומביה]], הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' ו' בוש]] על [[תוכנית קונסטליישן|תוכנית החלל הבאה]] של [[ארצות הברית]], לשליחת אדם אל הירח, ולאחר מכן אל מאדים. כוונת התוכנית הייתה לפתח טכנולוגיה להקמת בסיס קבע על הירח, על מנת להשתמש בה במשימה אל מאדים. בשנת 2011 בוטלה התוכנית על ידי ממשלו של [[ברק אובמה]] בשל חוסר תקציב והסכנות במשימה זאת.
 
משימה כזו מציבה מספר אתגרים, הנובעים ברובם מאורך המשימה, הצפוי להיות כשנתיים. זאת עקב אופי מסלולי כדור הארץ ומאדים סביב השמש, הגורם לכך ששני הכוכבים קרובים ביותר זה לזה פעם ב־26 חודשים, מה שיוצר הזדמנויות שיגור סביב מועד זה. האתגרים הם:
* אספקת מים ומזון. חושבים שניתן יהיה לגדל מזון בחללית או על פני מאדים{{מקור}}. מדידות שנעשו לאחרונה מראות כי ככל הנראה קיימת כמות נכבדה של מים קפואים בעומק קטן מתחת לפני השטח של מאדים{{מקור}}.
* אספקת חמצן. משערים שניתן יהיה להפיק אותו על ידי פירוק מים למימן וחמצן.
* דלק לטיסה חזרה. לא ניתן יהיה לשאת את הדלק עם הרכב המשוגר עקב הכמות הגדולה הנדרשת, אך נראה שניתן יהיה, כאמור, לזקק מימן על פני מאדים שישמש דלק. לחלופין, מציעה כיום נאס"א להשתמש בדלק חמצן/[[מתאן]], כאשר המתאן יזוקק מתוך האטמוספירה המאדימית.
* [[קרינה קוסמית]]. הן במהלך הטיסה, שצפויה לארוך חצי שנה, והן על פני מאדים, שחסר שדה מגנטי כמו זה של כדור הארץ, צפויים האסטרונאוטים להיות חשופים לקרינה קוסמית מסוכנת. נבחנים מספר פתרונות לנושא, כמו שדה מגנטי מלאכותי, או קירות מחומרים עשירים במימן, הידוע ביכולת שלו לספוג קרינה קוסמית.{{הערה|1={{הידען|אבי בליזובסקי|קרינה קוסמית חזקה עלולה לגרום לסכנה לאסטרונאוטים הטסים למאדים|increasing-cosmic-radiation-may-boost-danger-for-manned-missions-to-mars-2910146|29 באוקטובר 2014}}}}
 
==בתרבות==
{{חלונית|רוחב=32em|תוכן=<big>מִי יֵדַע פְּלִיאוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפךָ עַל גַּלְגַּל חַמָּה גַּלְגַּל חֲמִישִׁי וּבוֹ מַאֲדִים כְּמֶלֶךְ בְּהֵיכָלוֹ / וּבִשְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ יִסֹּב גַּלְגַּלוֹ? / וּמִדָּתוֹ כְּגוּף הָאָרֶץ פַּעַם וָחֵצִי וּשְׁמִינִית פַּעַם וְזֶה תַּכְלִית גָּדְלוֹ.
וְהוּא כְגִבּוֹר עָרִיץ, {{מונחון|מָגֵן גִּבּוֹרֵיהוּ מְאָדָּם|נחום פרק ב' פסוק ד'}} / וּמְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת וְהֶרֶג וְאַבְדָן / וּמֻכֵּי חֶרֶב וּ{{מונחון|לְחֻמֵי רֶשֶׁף|דברים פרק ל"ב (שירת האזינו) פסוק כ"ד}} – נֶהְפַּךְ לְחֶרֶב לְשַׁדָּם / וּשְׁנוֹת בַּצֹּרֶת וּשְׂרֵפַת אֵשׁ וּרְעָמִים וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ וּמְדֻקָּרִים וּשְׁלוּפֵי חֶרֶב כְּנֶגְדָּם, / כִּי {{מונחון|רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לשְׁפֹךְ דָם|משלי פרק א' פסוק ט"ז}}.</big>|מקור=[[שלמה אבן גבירול|רבי שלמה אבן גבירול]], כתר מלכות}}
[[צבע]] פניו של מאדים [[אדום|אדמדם]]{{הערה|שם=צבע}} בשל ריבוי בתחמוצות [[ברזל]] בקרקעו, ומכאן שמו ה[[עברית|עברי]] והכינוי "כוכב הלכת האדום". כמו כן מבין שבע המתכות הקדומות הברזל יוחס לו. שמו בלעז הוא '''מארס''' ('''Mars'''), משום שהוא זוהה ב[[מיתולוגיה רומית|מיתולוגיה הרומית]] עם [[מרס (מיתולוגיה)|אל המלחמה]] בשם זה (המקביל ל[[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] מה[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]]). שם זה ניתן לו בשל מראהו האדמדם בשמי ה[[לילה]], שהרי הצבע האדום מתקשר ל[[מלחמה]]. ב[[אסטרונומיה]] הבבלית זוהה מאדים עם אל המלחמה, האש וההרס [[נרגל]]. מארס נשאר מזוהה בתרבות עם מלחמה ואלימות. ב[[מסכת שבת]] נאמר כי אדם הנולד ב"מזל מאדים" יעסוק בהוצאת דם:
{{ציטוט|תוכן= {{מונחון|האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא|מי ש[נולד] ב[מזל] מאדים - יהיה איש שופך דם}}. אמר [[רב אשי]]: {{מונחון|אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא|או שיהיה מקיז דם או שודד או שוחט או מוהל}}.|מקור=[[S:ביאור:בבלי שבת דף קנו|מסכת שבת דף קנ"ו ע"א]]}}
כיוון שמאדים נקשר ל[[יום שלישי]] אסר [[שמואל (אמורא)|שמואל]] על [[הקזת דם]] בימי שלישי{{הערה|[[S:ביאור:בבלי שבת דף קכט|מסכת שבת דף קכ"ט ע"א]]}} [[רש"י]] מסביר את האיסור בכך ש{{ציטוטון|מזל מאדים ממונה על החרב ועל הדבר ועל הפורעניות}}. הקשר בין מאדים לשפיכות דמים ואלימות מופיע גם ב"כתר מלכות" של [[שלמה אבן גבירול|רבי שלמה אבן גבירול]] לעיל.
 
[[סמלו של מארס|סמלו של מאדים]] מקורו במיתולוגיה הרומית - מגינו וחניתו של מארס. משמש ב[[ביולוגיה]] לציון ה[[מגדר]] [[זכר]] וב[[אלכימיה]] לציון היסוד [[ברזל]].
 
מאדים לוקח חלק חשוב ב[[אסטרולוגיה#אסטרולוגיה מערבית|אסטרולוגיה מערבית]] ו[[אסטרולוגיה הודית|הודית]], בה הוא מסמל את ה[[מיתולוגיה הינדואית|אל ההודי]] מאנגלה, ומסמל דחף ואנרגיה. המתאם הסטטיסטי [[אפקט מאדים]] מקשר בין הצלחה במקצועות למיקומו בשמיים של מאדים.
[[קובץ:Mars symbol.svg|שמאל|ממוזער|100px|סמלו של מאדים מבוסס על סמלו של אל המלחמה הרומי מארס]]
במאה ה־19 הרזולוציה של טלסקופים השתפרה מספיק כדי לאפיין את פני השטח של מאדים. בספטמבר 1877 התקרב מאדים לשמש והיה על הקו שבין השמש לכדור הארץ (Perihelic Opposition) כלומר בתנאי צפייה אופטימליים – מצב המתרחש פעם ב־15-17 שנים. האסטרונום ג'ובאני סקיאפָּרֶלִי (Giovanni Schiaparelli) השתמש אז בטלסקופ של 22 סנטימטרים כדי למפות לראשונה את פני הכוכב. במפות הופיעו "תעלות" שלימים התברר שהן [[אשליה אופטית|טעויות אופטיות]] בלבד. סקיאפרלי תיאר את הקווים הללו במילה האיטלקית ''canali'' כלומר ערוצים וכינה אותם על שמות נהרות מיתולוגיים. לאנגלית תורגם המושג כ־canals - תעלות כלומר כתוצר של פעילות כריה של יצורים תבוניים. ה"תעלות" דווחו גם על ידי האסטרונום [[פרסיוול לוול]] בהזדמנות הצפייה הבאה ב־1894 באמצעות טלסקופים משוכללים יותר (300 ו־450 מ"מ). התעלות וכן השינויים העונתיים בצבעים ביססו את הרעיון שמאדים מיושב. אלא שככל שהשתכללו הטלסקופים נצפו פחות תעלות וב־1909 באמצעות טלסקופ של 840 מ"מ נצפו קווים לא ישרים אך לא תעלות.
 
מאמרים על הביולוגיה של מאדים הופיעו עד לשנות ה־60 של המאה ה־20 כשחלליות [[תוכנית מארינר|מארינר]] בקרו בכוכב. הרעיון שכוכב מאדים מיושב היווה בסיס ליצירות מדע בדיוני רבות שהראשונה שבהן [[מלחמת העולמות]] של [[ה. ג'. וולס]]. בין יצירות אלו נכללים גם "כוכב אדום" של הסופר והפילוסוף הרוסי [[אלכסנדר בוגדנוב]], סדרת ספרי [[בארסום]] של [[אדגר רייס בורוז]], "אאליטה" של סופר המדע בדיוני [[אלכסיי ניקולייביץ' טולסטוי]], "מכוכב הדממה" של [[ק. ס. לואיס]], "הרפתקה בחלל" של [[פרדריק בראון]], "רשימות מן המאדים" של [[ריי ברדבורי]], "The Outward Urge" של [[ג'ון וינדהם]], "חולות מאדים" של [[ארתור סי. קלארק]] ו"[[כדרך בני מאדים]]" של [[אייזק אסימוב]]. דמויות ממאדים הופיעו למשל ב"[[לוני טונס]]" ([[מרווין ממאדים]] {{אנ|Marvin the Martian}}) ובסרטי [[מדע בדיוני]] רבים.
* {{בריטניקה}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{השוואת גדלים בין גרמי שמים}}
{{מערכת השמש}}
{{חקר מאדים}}
 
[[קטגוריה:מאדים|*]]
[[קטגוריה:כוכבי לכת במערכת השמש]]