הבדלים בין גרסאות בדף "דפוק וזרוק בפריז ובלונדון"

הרחבה על ידי תרגום מאנגלית
מ (הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג))
(הרחבה על ידי תרגום מאנגלית)
בשנת 1929 [[מחלה|חלה]] אורוול, וזמן קצר לאחר מכן, נגנב כסף מביתו. הגנב ככל הנראה לא היה האיטלקי הצעיר שתואר ב"דפוק וזרוק". באחת ההקדמות לספר נכתב ש"התחשבות ברגישות של הוריו הייתה דורשת את דיכויה של ההרפתקה. מי שדרדר את אורוול לעוני קיצוני עשה לו גם טוב. עשרת השבועות האחרונים שלו בפריז זרעו את הזרעים של ספרו הראשון שיצא לאור".
 
==פרסום הספר==
== האנטישמיות בספר ==
הגרסה הראשונה של הספר נקראה "יומנו של שוטף כלים" והושלמה באוקטובר 1930, היא כללה רק את תיאור השהות שלו בפריז. הוא הציע אותו למוציא לאור בקיץ 1931, אך הוא דחה אותו. כעבור שנה הוא כתב את הגרסה הכוללת את הסיפורים על לונדון והציעה אותה לבית ההוצאה "פבר ופבר" (Faber and Faber), שם שימש [[טי אס אליוט]] כעורך ראשי, אך הוא גם דחה אותו ואמר: "אכן מצאנו עניין רב מאוד, אך אני מצטער לומר שזה לא בשל לפרסום".
בספר כמה אמירות שניתן לתארן כ[[אנטישמיות]]. בתיאורים שונים בספר הוא מתאר את דמות היהודי כמכוער ("אף עקום וגבנוני וגוף מנובן{{הבהרה|האם הכוונה למנוון או מגובן?}}"), ובהמשך כנצלן וגנב, ובמקרה אחר כקמצן המוכר את הבת שלו לזנות תמורת פרוטות. הספר פורסם בשנת 1933, בה היו אמירות מסוג זה פופולריות באירופה. בתרגום לעברית של הספר הוסרו רוב האמירות המפורשות מסוג זה.
 
אורוול השיאר עותק בביתה של מייבל פיירץ, שהייתה ידידה של הוריו. היא לקח את כתה היד לסוכן ספרותי, לאונרד מור, שסבר שהספר יתאים לבית ההוצאה "גולנץ" שהוקם באותה עת. ויקטור גולנץ היה מוכן לפרסם את היצירה, בכפוף להסרת ביטויים בשפה לא נקייה וכמה שמות של אנשים הניתנים לזיהוי, והציעה מקדמה של 40 ליש"ט. אורוול התלונן כי קטע אחד שגולנץ ביקש לשנות או לחתוך היה "החלק הטוב היחיד בכתיבה בספר". שם הספר שהציע גולנץ, "וידויים של מטה ומעלה", הטריד את אורוול. ביולי 1932 הציע אורוול לקרוא לספר The Lady Poverty, בהתייחס לשירה מאת אליס מיינל; באוגוסט 1932, הוא הציע את "שבחי העוני". ברגע האחרון שינה גולנץ את שם הספר. אורוול לא רצה לפרסם בשמו האמיתי, אריק בלייר, ואורוול היה השם בו השתמש מכאן ואילך ליצירותיו העיקריות, אם כי עדיין פורסמו מאמרים תקופתיים רבים בשם אריק בלייר. הספר פורסם ב-9 בינואר 1933 וזכה לביקורות חיוביות. לאחר מכן הוא פורסם על ידי הרפר אנד ברדרס בניו יורק. אולם המכירות היו נמוכות עד דצמבר 1940, אז הדפיסה הוצאת [[ספרי פינגווין]] 55,000 עותקים למכירה במחיר של שש פני.
==אמת או דמיון==
אחד הוויכוחים סביב הספר הוא, האם מדובר באוטוביוגרפיה עובדתית או בדיה חלקית. אורוול כתב במבוא למהדורה הצרפתית משנת 1935: "אני חושב שאני יכול לומר שלא הגזמתי בדבר למעט ככל שהסופרים מגזימים מתוך בחירה. לא הרגשתי שעלי לתאר אירועים בסדר המדויק שבו הם התרחשו. אבל כל מה שתיארתי אכן התרחש בזמן כזה או אחר". בפרק 14, ברור שאורוול אכן עיוות את העובדות בכך שטען בשובו מפריז הוא מצא את עצמו גר ברחוב בלונדון, ו"לא היה לו שמץ של מושג איך להשיג מיטה זולה". זה כמובן מגביר את המתח, אבל האמת היא שבפריז הוא כבר כתב את המאמר המהותי הראשון שלו, "הספייק", המתאר לילה שבילה קודם שעזב את לונדון לפריז באכסנייה זולה בנוטינג היל.
 
ב[[הדרך לרציף ויגן]] התייחס אורוול לחוויות הצפיפות המתוארות ב"דפוק וזרוק בפריז ובלונדון" וכתב כי כמעט כל האירועים שתוארו שם אכן קרו.
== קישורים חיצוניים ==
* {{הארץ|[[עמרי הרצוג]]|"דפוק וזרוק בפאריס ובלונדון" מאת ג'ורג' אורוול: גיא עוני - ביקורת סיפרות|1.1231562|24 בנובמבר 2010}}
* {{העוקץ|[[ארנה קזין]]|מי צריך שוטפי כלים?|2011/02/20/מי-צריך-שוטפי-כלים}}
* {{OCLC}}
* {{בריטניקה}}