|
===החשב הכללי במשרד האוצר===
בשנת [[2003]] מונה למשרת [[החשב הכללי]] על ידי [[שר האוצר]], [[בנימין נתניהו]]. במסגרת התפקיד ביצועביצע רפורמות מקיפות בביצוע תקציבבתקציב המדינה ובניהול נכסי המדינה. בדיונים באוצר תמך זליכה בקיצוץ [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]], כדי לצאת מה[[מיתון]] באמצעות הפחתת הגירעון, זאת בניגוד ל[[כלכלה קיינסיאנית|תפיסה הקיינסיאנית]] שהייתה מקובלת באותם הימים במשרד האוצר. זליכה סבר שעל המדינה להקפיד בתשלום מיסים בזמן, על אף שאלה משולמים לעצמה.{{הערה|{{nrg|יוסי גרינשטיין|עובדי מדינה ישלמו מס הטבות|812/177|3 בנובמבר 2004|16|}}{{ש}}{{nrg|יוסי גרינשטיין|עובדי המגזר הציבורי ישלמו מס על הטבות|982/354|11 בספטמבר 2005|16|}}}} זליכה היה אחראי על פרויקטיםהפרויקטים הגדולים בתחום התשתיות, על הביטוח הממשלתי, על מתן ערבויות המדינה וניהולם.
עם כניסתו לתפקיד, זליכה עמד על שינוי תרבות המכרזים הממשלתיים. הוא הקפיד לדרוש מחברות שחתמו על מכרזים לעמוד בתנאים עליהם הם חתומים, ושלא ישמשו כנקודת פתיחה למשא ומתן מתמשך כבעבר.<ref>{{TheMarker|הארץ|האיש ששם סוף לקומבינות במכרזי הממשלה|1.202734|24 בדצמבר 2003}}</ref> במאי [[2004]] חילט [[ערבות]] של 35 מיליון שקלים מ"קונסורטיום כרמל התפלה" שהופקד להבטחת ביצוע החוזה שחתם עם האוצר להקמת [[התפלה בישראל|מתקן התפלה]] ב[[מפרץ חיפה]] ולא קוים.<ref>{{TheMarker|הארץ|זליכה מימש האיום: משרד האוצר חילט ערבות של 35 מיליון שקל שהפקיד קונסורטיום כרמל התפלה|1.232425|6 במאי 2004}}</ref> הוא עמד לחלט ערבות בשווי 35 מיליון שקלים גם מ"יובלים", אך בהסכם בוררות סיכמו על צדדים על חילוט של 10 מיליון שקלים.{{הערה|{{גלובס|גל ניסים|נציגי החשכ"ל ויובלים הסכימו: יחולטו 10 מיליון ש' מתוך ערבות של 35 מ' ש'|1000164709|20 בדצמבר 2006}}}} בנוסף חילט מיליון דולר ל[[אחים עופר נכסים|אחים עופר]], לאחר שלא עמדו בתנאי החוזה של [[תחנת הכוח רמת חובב]].<ref>{{גלובס|סטלה קורין-ליבר|המדינה השתנתה להם|846518|21 באוקטובר 2004}}</ref> לקראת סוף כהונתו, זליכה אף הנחה את החשבים במשרדי הממשלה שכל התקשרות עם חברות ממשלתיות יוכלתוכל להתקיים רק אם יוסדרתוסדר באמצעות מכרז וחוזה.<ref>{{הארץ|מוטי בסוק|החשכ"ל לחשבי הממשלה: התקשרות עם חברות ממשלתיות - רק עם מכרז וחוזה|1.1451676|21 באוקטובר 2007}}</ref> זליכה אף קבע תקדים כשאילץ את חברת "[[מודיעין אזרחי (חברה)|מודיעין אזרחי]]" לפצות את עובדיה שהועסקו בתנאי עבודה פוגעניים, כאשר איים בחילוט הערבויות שנתנה למדינה.{{הערה|{{גלובס|שי ניב|זליכה חוקר חשד כי "מודיעין אזרחי" פוגעת בזכויות עובדיה במשרדי הממשלה|1000106488|27 ביוני 2006}}{{ש}}{{גלובס|שי ניב|זליכה אילץ את "מודיעין אזרחי" להחזיר 5 מיליון שקל למאבטחים; שוקי אורן דורש 10 מיליון נוספים|1000305895|4 בפברואר 2008}}}} מצד חובתיה של המדינה, זליכה עמד על כך שהמדינה תשמור על חוקי העבודה,<ref>{{וואלה!|מוטי בסוק|זליכה: הממשלה שיאנית בהפרת חוקי עבודה|1039414|11 בינואר 2007}}</ref> ובייחוד על תשלום לספקים בזמן.<ref>{{TheMarker|הארץ|זליכה: הממשלה תשלם כל חובותיה לספקים השבוע|1.221545|6 בינואר 2004}}</ref> בספטמבר [[2006]] החליט להפקיע את ניהול תקציב [[הרשות לעסקים קטנים ובינוניים]]. זאת לאחר שנחשפו בדו"ח מבקר המדינה מינויים פוליטיים שנעשו בה. לפי החלטה זו, כל מהלך של מנהלי הרשות הובא באופן פרטני לאישור חשבת משרד התמ"ת.<ref>{{גלובס|ספיר פרץ|זליכה עושה סדר ברשות לעסקים קטנים|1000131865|11 בספטמבר 2006}}{{ש}}{{TheMarker|מוטי בסוק|זליכה מפקיע את ניהול הרשות לעסקים קטנים: תאבד את עצמאותה בעקבות דו"ח המבקר|1.378847|11 בספטמבר 2006}}</ref>
בשנת [[2007]] התעמת עם ראשי "[[איי.סי.אל גרופ|כיל]]" וטען שזו משלמת [[תמלוגים]] בחסר בהיקף של מאות מיליוני שקלים. המחלוקת הועברה לבוררות של עורכי הדין [[רם כספי]], [[אלקס הרטמן]] והשופטת בדימוס [[טובה שטרסברג-כהן]]. בבוררות התקבלה טענת המדינה במלואה, וההליך שיזם זליכה הניב למדינה תשלומים נוספים בסך 1.1 מיליארד שקלים.{{הערה|{{TheMarker|אבי וקסמן|הבוררות על תמלוגי העבר של כיל הושלמה: החברה תשלם למדינה עוד עשרות מיליוני שקלים|1.7174551|29 באפריל 2019}}}} הסכום הזה עתיד להכפיל את עצמו עד תום תקופת הזיכיון בשנת [[2030]].
בכהונתו היה אחראי על [[הפרטה]] של מספר ארגוניארגונים גדולים. זליכה הוביל להפרטת [[בנק דיסקונט]]. בהפרטה זו התעניינו חמישה קונים, אך ארבעה פרשו, והבנק נמכר לבסוף לקבוצת איל ההון [[מתיו ברונפמן]], היושבת בצפון אמריקה.{{הערה|{{ynet|ynet ודורית בר|סוכמו פרטי מכירת דיסקונט לברונפמן|3035682|23.1.05}}{{ש}}שלומי גולובינסקי, [http://finance.walla.co.il/?w=/8189/659405 המדינה תקבל חלק מרווחי דיסקונט], באתר וואלה!}} זליכה לא אישר ליו"ר הבנק, [[ אריה מינטקביץ]], [[מצנח זהב]] בשווי 17 מיליון שקל.{{הערה|{{TheMarker|רם דגן|האוצר עצר למינטקביץ בונוס של 17 מיליון שקל|1.359062|29 במרץ 2006}}}} בנוסף, זליכה היה מעורב בהליך מכירת גרעין השליטה ב[[בנק לאומי]].
במהלך כהונתו התעמת זליכה עם מנהלים ב[[משרד האוצר]] ובמשרדי ממשלה אחרים.{{הערה|{{TheMarker|טל לוי|מנהל החוב הממשלתי לשעבר, עדי ריבלין ל-TheMarker: ירון זליכה הוא פקיד מעורער שמנסה לעשות מרד נגד הממשלה|1.493974|10 בספטמבר 2007}}}} עימותים אלה היו אף תוצאה של פרסום דו"ח החשב הכללי שבו חשף אי סדרים והעברות כספים בניגוד לחוק בהיקף של מיליארדי שקלים. כך למשל, לפני שנשלח לכלא ניסה שר האוצר [[אברהם הירשזון]] לקצץ בסמכויותיו של זליכה ואף לפטרו.<ref>{{גלובס|זאב קליין|הירשזון ממשיך לקצץ בסמכויותיו של זליכה|1000162322|13 בדצמבר 2006}}</ref> זליכה גם הגיש תלונה ל[[מבקר המדינה]] נגד [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[אהוד אולמרט]] בעקבות עדותו לאי סדרים בהליך הפרטת בנק לאומי. ב-[[16 בינואר]] [[2007]] נפתחה [[חקירה פלילית]] נגדונגד אולמרט, בחשד שבעת שכהונתו כשר האוצר, הוא הביא לשינויים בתנאי ה[[מכרז]] שנועדו לסייע למקורבו [[פרנק לואי]].{{הערה|{{ynet|אבירם זינו|עכשיו זה רשמי: חקירה פלילית נגד אולמרט|3353120|16.01.07}}}} בפרשה זו זליכה שימש אחד העדים המרכזיים נגד אולמרט, שהכחיש את מעורבותו במכרז. אשתו של זליכה אף קיבלה איומים על חייה ועל חיי בעלה, מה שהוביל להצבת אבטחה סביב ביתם.<ref>{{ynet|אפרת וייס ואבירם זינו|בעקבות איומים: אבטחה סביב ביתו של זליכה|3352374|15 בינואר 2007}}</ref> בנובמבר 2007 קבעה המשטרה שאין תשתית ראייתית מספקת להעמדת אולמרט לדין ובהמשך הוא נסגר מ[[חוסר ראיות]].{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|המשטרה: אין די ראיות נגד אולמרט בפרשת לאומי|3476993|29.11.2007}}}} [[שר האוצר]] [[רוני בר-און]] התכוון שלא להאריך את תקופת כהונתו של זליכה, אך מבקר המדינה [[מיכה לינדנשטראוס]] הוציא [[צו הגנה]] זמני המונע את החלפתו מתוקף היותו [[חושף שחיתות]].{{הערה|{{ynet|אבירם זינו ואטילה שומפלבי|המבקר הוציא צו הגנה נגד פיטורי זליכה|3458595|10 באוקטובר 2007}}}} [[נגיד בנק ישראל]], [[סטנלי פישר]], ומנכ"ל האוצר, [[ירום אריאב]], מתחו ביקורת על צעד זה.{{הערה|{{ynet|סבר פלוצקר|פישר: המשך כהונת זליכה עלול לפגוע במשק|3459186|12 באוקטובר 2007}}}} כחודש לאחר מכן התפטר זליכה.
על פעילותו נגד השחיתות זכה לאהדה מגורמים כדוגמת תנועת [[אומ"ץ]], ופוליטיקאים ממפלגות שונות כדוגמת [[שלי יחימוביץ']].{{הערה|[[מתן חודורוב]], [http://www.shelly.org.il/wp/?p=1187 סערה באוצר: מה יקרה עם ירון זליכה?]}} [[יורם גבאי]], שהיה [[הממונה על הכנסות המדינה]], כתב על כהונתו של זליכה: "פעולותיו כחשב כללי העידו על הבנתו את הצורך להילחם בשחיתות על ידי דרישה לשקיפות, הגינות וכללי משחק ברורים, בין המדינה לבין הסקטור העסקי. ירון זליכה הצליח לנתץ את הנורמות של מכרזים חצי פיקטיביים, בהם ידעו הזוכים מראש שלא יקיימו את התנאים. זליכה מנע חופש החלטה במכרזים לפוליטיקאים ולפקידים, והקפיד על קיום מדוקדק של החוזים הממשלתיים ועל תשלום הוגן, ראוי ובזמן."{{הערה|יורם גבאי, '''כלכלה פוליטית''': בין מראית עין כלכלית למציאות כלכלית, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 296. {{כותר|96272021|298.2575.6}}}}
|
