מרצ – הבדלי גרסאות

ב-13 בינואר הכריזו ראשי ה[[מפלגת העבודה הישראלית|עבודה]] ומרצ, [[עמיר פרץ]] ו[[ניצן הורוביץ]], על איחוד טכני בין הרשימות לקראת [[הבחירות לכנסת ה-23]], עקב החשש שבריצה נפרדת אחת מהן לא תעבור את אחוז החסימה,{{הערה|{{ישראל היום|דן לביא|בחירות 2020|723855|13 בינואר 2020}}}} וריצה במסגרת [[העבודה-גשר-מרצ]]. [[יאיר גולן]] ממפלגת [[ישראל דמוקרטית]] הצטרף אל מרצ ושיתוף הפעולה במסגרת [[המחנה הדמוקרטי]] התפרק. בהתחלה ניסו ראשי מרצ לשבץ את יאיר גולן ואת [[אמילי מואטי]], שהתמודדה בעבר ברשימת "העבודה", תחת מפלגת "[[הבחירה הדמוקרטית]]" ששייכת ל[[רומן ברונפמן]], אך ניסיון זה לא צלח.

בבחירות במרץ 2020 זכו שלוש המפלגות יחד לשבעה מנדטים, ובתוך כך מרצ זכתה בשלושה מנדטים בכנסת. מלבד הורוביץ וגולן, חברת הכנסת תמר זנדברג המשיכה לכהונה נוספת. בתחילה מונה הורוביץ לעמוד בראש ועדה זמנית להיערכות מערכת החינוך להתמודדות עם [[משבר הקורונה בישראל|משבר הקורונה]], אך עם הקמת [[ממשלת ישראל השלושים וחמש|הממשלה השלושים וחמש]] והצטרפות סיעות כחול לבן, גשר והעבודה לממשלה, נותרה מרצ באופוזיציה והתפצלה לסיעה עצמאית בחזרה.

במסגרת פעילותה של הסיעה בכנסת ה-23 מתוך האופוזיציה, הצליחה הסיעה להעביר ב[[קריאה טרומית]] בכנסת את הצעת החוק של הורוביץ וזנדברג המהווה תיקון ל[[פסיכולוג|חוק הפסיכולוגים]] לאיסור [[טיפולי המרה]], כאשר חלקים נרחבים מסיעות הקואליציה הצביעו בעדה או נעדרו מההצבעה. אירוע זה נחשב חריג בשל היותה של המפלגה באופוזיציה, וחרף התנגדותן החריפה של הסיעות החרדיות להצעה, כמו גם של חלקים ממפלגות [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] ומ[[הרשימה המשותפת]].