|
=== המצב הפוליטי ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המשבר הפוליטי בישראל (2019–הווה)]], [[הכנסת העשרים ושלוש]], [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]]}}
שנת 2020 החלה בעיצומה של [[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|מערכת בחירות]], ובשל כך לא גובש [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב מדינה]]. עם הרכבת ה[[ממשלת ישראל השלושים וחמש|ממשלה]] ב-17 במאי 2020 נקבע לבקשת הליכוד ב[[הסכם קואליציוני|הסכם הקואליציוני]] בין [[הליכוד]] ל[[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]], שנחתם טרם הקמת הממשלה, כי יועבר [[תקציב המדינה (ישראל)#תקציב דו-שנתי|תקציב מדינה דו-שנתי]] לשנים 2020–2021, בתוך שלושה חודשים.{{הערה|{{Cite web|url=http://wink.globes.co.il/docs/הסכם%20קואליציוני.pdf|title=ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן והליכוד|date=20 April 2020|accessdate=23 December 2020}}}}.
לקראת מועד העברת התקציב דרשו בליכוד להעביר תקציב חד-שנתי, בטענה כי לא ניתן לחזות את [[השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה|השפעות המגפה]]. המהלך נחשב בעיני כחול לבן כהפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני, שכן בכך התאפשר פיזור הכנסת ללא קיום הסכם ה[[ממשלת חילופים|רוטציה]] בין [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ל[[ראש ממשלת ישראל החלופי]] [[בני גנץ]]. בחודש אוגוסט המשבר נפתר באופן זמני, באמצעות "פשרת [[צבי האוזר|האוזר]]". [[חוק יסוד: הכנסת]] תוקן ב[[הוראת שעה]], כך שנדחה המועד הקבוע בחוק להגשת תקציב המדינה ב-120 יום.{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|שתי הצבעות, מרוויח עיקרי: מה צריך לדעת על הפשרה במשבר הקואליציוני|3382323|24 באוגוסט 2020}}}}.
ניסיון של ה[[קואליציה]] לדחות שוב את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה ללא פיזור הכנסת כשל, בשל הצטרפותם של חברי הכנסת [[מיכל שיר]], [[אסף זמיר]], [[רם שפע]] ו[[מיקי חיימוביץ']] להצבעת האופוזיציה כנגד הצעת החוק ואי הנוכחות של [[שרן השכל]] בהצבעה השמית. כתוצאה מכך, [[הכנסת]] התפזרה, לראשונה בתולדותיה, משום שתקציב המדינה לא אושר עד למועד האחרון הנקוב ב{{סחפ|חוק יסוד: הכנסת|סעיף 36א|סעיף 36א}} ל[[חוק יסוד: הכנסת]].{{הערה|{{Ynet|מורן אזולאי, סיון חילאי, נינה פוקס|הכנסת התפזרה, הולכים לבחירות: מה צפוי וכמה זה יעלה? {{!}} מדריך|news/article/Sk6qdskTD|22 בדצמבר 2020}}}}.
=== משפט נתניהו ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משפט נתניהו]]|}}
ב-21 בנובמבר 2019 הוגש כתב אישום נגד [[בנימין נתניהו]], בגין שלושה סעיפי אישום, הכוללים עבירה של [[שוחד]] ושלוש עברות של [[מרמה והפרת אמונים]]. האישומים עסקו בקשרי נתניהו עם בעלי הון שלכאורה כללו מעשים פליליים. ה[[משפט פלילי|משפט]] נפתח ב-[[24 במאי]] [[2020]]. ב-1 בינואר 2020 ניסה למנוע את משפט או לדחותו באמצעות קבלת [[חסינות חבר כנסת|חסינות]] מהעמדתו לדין פלילי. כעבור שנה שקל לעשות זאת שנית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3409839|כותרת=שבוע לפני המועד: נתניהו שוקל חסינות ומבקש לדחות מענה לכתב האישום – וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2021-01-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-17}}</ref><ref>{{Cite news|title=התוכנית של נתניהו: למשוך זמן עם חסינות – ולבחור נשיא שיעניק לו חנינה|url=https://www.themarker.com/podcasts/.premium-PODCAST-1.9459029|newspaper=TheMarker|access-date=2021-01-17}}</ref>. מפלגות שונות פסלו ישיבה עם נתניהו בממשלה בשל רצונו לכהן לאחר פרסום כתב האישום.
=== מגפת הקורונה ===
'''[[מגפת הקורונה]]''' היא [[פנדמיה|מגפה עולמית]] של [[מחלת נגיף קורונה 2019]]. החלה בדצמבר [[2019]] והנדבק הראשון בישראל נרשם בפברואר 2020. במהלכה, הוגדרו צעדים שונים והנחיות לטיפול במגפה ובהשלכותיה, כגון סגירת מקומות, צמצום מפגשים, סיוע כלכלי, איתור [[בידוד (בריאות)|בידוד]] וטיפול בנדבקים ובסביבתם, עטית מסכות, שמירת על ריחוק וכו'. [[ממשלת ישראל השלושים וחמש]] הוקמה על רקע המגפה.
אחרי [[מגפת הקורונה בישראל#%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%9F %D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA %D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D|דיכוי גל התחלואה הראשון]], ומימוש [[מגפת הקורונה בישראל#הקלות ויציאה מהסגר הראשון|אסטרטגיית היציאה]] החלה עלייה מחודשת בתחלואה, שהובילה למספר נדבקים גבוה ממוצע של 2000 במהלך יולי-אוגוסט 2020. עליה חדה בספטמבר הובילה לסגר שני בחגי תשרי.<ref>{{Cite news|title=Israel Headed for Second Nationwide Coronavirus Lockdown|url=https://www.bloomberg.com/news/articles/2020-09-11/israel-headed-for-extraordinary-second-coronavirus-lockdown|newspaper=Bloomberg.com|date=2020-09-11|access-date=2021-01-16|language=en}}</ref>. במקביל [[המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש|התקיימו מחאות]] נגד נתניהו וממשלתו על רקע ניהול המשבר ובשל המשך כהונתו של נתניהו הנאשם.{{הערה|{{וואלה!|בועז אפרת ויניר יגנה|אלפים מפגינים מול בית ראש הממשלה ובת"א: "העתיד שלנו נהרס"|3374486|18 ביולי 2020}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|[[בן כספית]]|מהחווה הסינית לבלפור: רמי מתן הוא האנרכיסט שמנסה להפיל את נתניהו|journalists/Article-780943|31 ביולי 2020}}}}{{הערה|{{סרטונים}} {{וואלה!|מאיה הורודניצאנו ויניר יגנה|אלפי מפגינים צעדו אל הכנסת|3375248|21 ביולי 2020}}}}. בעקבות עלייה נוספת בתחלואה, החליטה הממשלה על סגר שלישי בסוף דצמבר. במקביל החל [[לתת כתף|מבצע חיסון]] של האוכלוסייה שנמשך במהלך מערכת הבחירות. בתחילתה התמודדה המדינה עם שיאים במדדי התחלואה היומיים שונים, כמו תמותה יומית. השפעת החיסון תלויה בדברים כמו כמות המתחסנים, השפעת מוטציות, ומענה על שאלות כמו האם החיסון מונע הדבקות או רק תחלואה קשה.<ref>{{Cite news|title="חשש אמיתי שהמוטציה תשפיע על מהלך המגפה. זה גיים צ'יינג'ר"|url=https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9414662|newspaper=TheMarker|access-date=2021-01-18}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/corona/corona-israel/Article-815606|כותרת="אנחנו עדיין לא רואים את האפקט המשמעותי של החיסונים על החולים הקשים"|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref>.
גורמים שהשפיעו על הטיפול במגפה היו אופן קבלת ההחלטות, התשתית במערכת הבריאות, אופן הסיוע ועיתויו, [[ניהול]], אכיפה, [[ההסברה הישראלית|הסברה]], שיתוף פעולה ציבורי, [[רכש]], איתור ובידוד הנדבקים, התמודדות עם [[קבוצת לחץ|קבוצות לחץ]], הטיפול בנכנסים לגבולות המדינה, מאפיינים דמוגרפיים, מאפיני הנגיף ועוד.
* 23 במרץ – מועד הבחירות.
* 31 במרץ – המועד האחרון לפרסום תוצאות הבחירות הסופיות.
* 14 באפריל – המועד האחרון להגשת ערעורים על התוצאות.{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|מהגשת הרשימות ועד לקלפיות המופרדות: כך תיראה הדרך אל הכנסת ה-24|3406840|23 בדצמבר 2020}}}}.
== ועדת הבחירות ==
=== מגפת הקורונה ===
הצורך בהפחתה בהתקהלות של אנשים בקלפיות גרמה לגידול של 30% במספר הקלפיות, כמו כן צפויות להיפתח קלפיות "הצבע וסע" בהן יוכלו חולי קורונה ומבודדים להצביע.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3407969|כותרת=פרגודים כפולים וקלפיות "הצבע וסע": כך ייראו בחירות 2021 תחת איום הקורונה – וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-28}}}}.
ב-8 בינואר הוטל סגר שלישי במדינה, במסגרתו הוגבל מרחק היציאה מהבית והוגבלה כמות האנשים שיכולים להתכנס. לרגל ה[[פריימריז]] של חלק מהמפלגות, הוחרגו פעילויות הקשורות לפריימריז ואושרו תקנות הקשורות להליך הבחירה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/524512-הממשלה-אישרה-מדינת-ישראל-נכנסת-לסגר-הד|כותרת=הממשלה אישרה: מדינת ישראל נכנסת לסגר הדוק|אתר=סרוגים|תאריך=2021-01-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-07}}</ref>.
== הסכמי עודפים ==
הסכמי עודפים נחתמו בין:
* רשימת [[ימינה]] ורשימת [[תקווה חדשה – אחדות לישראל|תקווה חדשה]].{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|לקראת הבחירות: "ימינה" ו"תקווה חדשה" חתמו על הסכם עודפים|news/politics/Article-812856|4 בינואר 2021}}}}.
*רשימת [[יש עתיד]] ורשימת [[ישראל ביתנו]].{{הערה|{{Mako|עמית סגל|הסכם עודפים ללפיד וליברמן, גם לסער ולבנט|0648644239dc671027|news-politics/2021_q1|4 בינואר 2021}}}}.
== היערכות המפלגות==
|}
[[קובץ:Benjamin Netanyahu 2018.jpg|100px|ממוזער|ימין|[[בנימין נתניהו]], יו"ר [[הליכוד]]]]
בראשות המפלגה עומד [[בנימין נתניהו]]. ועדת החוקה של הליכוד אישרה כי לא יתקיימו בחירות מקדימות והרשימה שתוגש מטעם המפלגה תהיה זהה לרשימה שהוגשה בבחירות הקודמות, מלבד פורשים ושישה מועמדים מטעמו של יו"ר המפלגה שישוריינו במקומות: 5 או 10, 26, 28, 36, 39, 40.{{הערה|{{Ynet|מורן אזולאי|הליכוד לא יערוך פריימריז, נתניהו קיבל 6 שיריונים|news/article/H1hzf6YTP|30 בדצמבר 2020}}}}{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|בליכוד מוותרים על הפריימריז, לנתניהו יישמרו שישה שריונים ברשימה|3408535|30 בדצמבר 2020}}}}. בנימוקיו בבקשת השריונים אמר כי ירידה בתחלואת ה[[מגפת הקורונה בישראל|קורונה]] תגדיל את כוח המפלגה ל-40 מנדטים, כפי שכוחה גדל בסקרים בתום ה[[מגפת הקורונה בישראל#התפשטות התחלואה ומגבלות|גל הראשון]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/LiorKenan/status/1344546787038797824|הכותב=[[ליאור קינן]]|כותרת=הקלטת נתניהו|אתר=|תאריך=}}}}. פרשנים ציינו שהוצנעו המתקפות והטענות על מערכות החוק שהיו מעורבות בחקירתיו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/HkxybxyJ00|כותרת=המהפכה הטקטית של בנימין נתניהו|אתר=ynet|תאריך=2021-01-15|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-15}}</ref>. במערכת בחירות זו נתניהו פועל לגיוס קולות [[ערביי ישראל]],{{הערה|1={{ynet|חסן שעלאן|נתניהו ל-ynet: רוצה תמיכה של הערבים, למה שלא יהיה פה כמו בדובאי?|58679300|1 בינואר 2021}}}}, או לחליפין, לטענת אחרים, לעודד אותם לא להצביע כלל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.zman.co.il/186847/|הכותב=חביב רטיג גור|כותרת=קמפיין נתניהו במגזר הערבי לא נועד למשוך מצביעים. הוא נועד להשאיר אותם בבית|אתר=www.zman.co.il|תאריך=2021-01-07|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-07}}</ref>.
{{-}}
===יש עתיד===
[[קובץ:Yair Lapid - portrait.jpg|100px|ממוזער|ימין|[[יאיר לפיד]], יו"ר [[יש עתיד]]]]
[[יאיר לפיד]], יו"ר [[יש עתיד]], בוחר את נציגיו ברשימה. השרה [[מירב כהן]] הודיעה על הצטרפותה למפלגה.{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|ההתפוררות נמשכת: השרה מירב כהן עברה ליש עתיד|חדשות/1104832-ההתפוררות-נמשכת-השרה-מירב-כהן-עברה-ליש-עתיד/|05 בינואר, 2021 11:44}}}}. [[עפר שלח]], שהיה שותף בכיר במפלגה פרש והקים את מפלגת "תנופה", לאחר שביקש לקיים [[פריימריז]] לראשות יש עתיד אך דרישתו לא נענתה. מפלגת [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]] בראשות [[משה יעלון]] שהתמודדה בבחירות הקודמות ברשימה משותפת עם יש עתיד, תחת השמות [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] ו[[יש עתיד – תל"ם]], הודיעה על היפרדות מלפיד והתמודדות עצמאית.
{{-}}
=== כחול לבן ===
[[קובץ:Benny Gantz 2019 (cropped).jpg|100px|ממוזער|ימין|[[בני גנץ]], יו"ר [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]]]
[[בני גנץ]] עומד בראשות המפלגה. ב-27 בדצמבר 2020 עדכן את [[אסף זמיר]] ו[[מיקי חיימוביץ']] כי הם לא יכללו ברשימת המפלגה בבחירות, לאור הצבעתם כנגד הצעת החוק שביקשה לדחות בשנית את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה ללא פיזור הכנסת.{{הערה|{{גלובס|דני זקן|כחול לבן תתמודד גם בבחירות הקרובות; גנץ הדיח את זמיר, שפע וחיימוביץ'|1001354781|27 בדצמבר 2020}}}}{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|אסף זמיר לא ייכלל ברשימת כחול לבן בבחירות הקרובות|/חדשות/מבזקים/1104433-אסף-זמיר-לא-ייכלל-ברשימת-כחול-לבן-בבחירות-הקרובות|27 בדצמבר 2020}}}}.
בהמשך פרשו [[גבי אשכנזי]], [[מיכל קוטלר-וונש]] ו[[רם שפע]] מהמפלגה.{{הערה|{{כאן|[[יערה שפירא]] ו[[מיכאל שמש]]|כחול לבן מתפרקת {{!}} גבי אשכנזי: "לוקח פסק זמן ושוקל את דרכי"|97332|30 בדצמבר 2020}}}}{{הערה|{{Mako|דפנה ליאל|ההתרסקות של כחול לבן: רם שפע הודיע לגנץ על עזיבת המפלגה|5a7b30e6048b671026|news-politics/2020_q4|31 בדצמבר 2020}}}}. [[אבי ניסנקורן]] ו[[עינב קאבלה]] הצטרפו למפלגת [[הישראלים (2020)|הישראלים]], [[מירב כהן]] הצטרפה למפלגת [[יש עתיד]]{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|עוד עזיבה בכחול לבן: השרה מירב כהן מצטרפת ליש עתיד|news/politics/Article-813045|5 בינואר 2021}}}} ו[[יזהר שי]] הצטרף למפלגת [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]].{{הערה|שם="יזהרשיתלם"|{{Ynet|מורן אזולאי|השר יזהר שי מצטרף ליעלון|news/article/H1vKotuCw|10 בינואר 2021}}}}.
{{-}}
| רוחב = 95
}}
ההסכם הפנימי בין שני מרכיבי רשימת [[יהדות התורה]] – [[אגודת ישראל]] ו[[דגל התורה]], נחתם טרם [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]]. על פי ההסכם, בראש הרשימה יעמוד [[יעקב ליצמן]], המקומות האי זוגיים ברשימה יהיו בידי אגודת ישראל והזוגיים יהיו בידי דגל התורה. כאשר מידי מערכת בחירות, יתחלפו ראשי המפלגה והמיקומים ברשימה, הזכות הראשונה לבחירת תפקיד בידי מי שאינו עומד בראש הרשימה. בבחירות לכנסת ה-22 וה-23, נטען כי לא נבחרה ממשלה ולכן לא השתנתה הרשימה. לקראת הבחירות דורש יעקב ליצמן את המקום השני ברשימה וכי בראש הרשימה לכנסת יעמוד יו"ר דגל התורה, [[משה גפני]]. אולם קיימת התנגדות משותפת של גפני שמעדיף להשאר בתפקידו כיו"ר ועדת הכספים, ושל [[ישראל אייכלר]] החושש להידחק למקום השמיני הלא־ריאלי, בטענה כי הכנסת לא השלימה קדנצית כהונה.{{הערה|{{בחדרי חרדים|ארי קלמן|פרסום ראשון: דגל נגד שינוי רשימת יהדות התורה; גפני מאיים לפרוש|1168697|27 בדצמבר 2020}}}}.
{{-}}
===ישראל ביתנו ===
[[קובץ:Avigdor Lieberman 2017.jpg|ממוזער|ימין|100px|[[אביגדור ליברמן]], יו"ר [[ישראל ביתנו]]]]
בראשות המפלגה עומד [[אביגדור ליברמן]] והוא יקבע את הרשימה לכנסת. למפלגה הצטרף פרופסור [[יוסי שיין]], לשעבר ראש בית הספר לממשל ב[[אוניברסיטת תל אביב]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mivzaklive.co.il/archives/400774|כותרת=פרופסור יוסי שיין הצטרף למפלגת ישראל ביתנו|אתר=חדשות מבזק לייב|תאריך=2021-01-06|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-10}}</ref>.
{{-}}
===הימין החדש ===
[[קובץ:Naftali Bennett.jpg|100px|ממוזער|ימין|[[נפתלי בנט]], יו"ר [[הימין החדש]]]]
[[נפתלי בנט]], יו"ר מפלגת [[הימין החדש]], הכריז כי בכוונתו להתמודד על ראשות הממשלה בבחירות הקרובות.{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|בנט הודיע על התמודדותו לראשות הממשלה: "הגיע הזמן לשינוי"|3407074|23 בדצמבר 2020}}}}. מפלגת [[האיחוד הלאומי – תקומה]] בראשות [[בצלאל סמוטריץ']] שהייתה שותפה ברשימת [[ימינה]] עם הימין החדש בראשות בנט, הודיעה כי היא נפרדת מבנט. מגעי ריצה משותפת מתנהלים עם מפלגת [[הבית היהודי]]. אביר קארה, מראשי תנועת [[השולמנים]], הצטרף למפלגה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=N12 - מנהיג השולמנים הודיע: "אנחנו מצטרפים לימינה"|אתר=N12|תאריך=2021-01-19|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2021_q1/Article-ea19db14e0b1771028.htm|תאריך_וידוא=2021-01-19}}}}.
{{-}}
| style="text-align:center; width:50%; line-height:10px;" {{כ}}| <small>{{כ}}369 קולות</small>
|}
בראשות הבית היהודי עומדת [[חגית משה]] שניצחה ב[[הבחירות המקדימות בבית היהודי (2021)|בבחירות המקדימות]] את מנכ"ל המפלגה, ניר אורבך.{{הערה|{{Mako|דפנה ליאל|הישג לנתניהו: חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי|f2a6acdd04c1771028|news-israel-elections/2021_q1|19 בינואר 2021}}}}. הבחירות הפנימיות התקיימו לאחר הודעתו של [[רפי פרץ]], שעמד בראש המפלגה, על פרישה מהחיים הפוליטיים.{{הערה|{{0404א|חדשות 0404|רפי פרץ הודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות: "זה צורך השעה"|718374|5 בינואר 2021}}}}. הבחירות לחברי הרשימה לכנסת יתקיימו ב־26 בינואר.
בבחירות המקדימות לראשות המפלגה התמודד גם איתי גרנק. גרנק פרש מההתמודדות יום לפני קיומן והודיעו על תמיכתו בחגית משה. המפלגה מנהלת מגעי ריצה משותפת עם [[הימין החדש]] ועם [[האיחוד הלאומי - תקומה|הציונות הדתית]].{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה רייבה ברסקי|"מקווים לסגור בקרוב": ימינה והבית היהודי במו"מ לריצה משותפת|news/politics/Article-812787|4 בינואר 2021}}}}.
{{-}}
=== העבודה ===
[[עמיר פרץ]], יו"ר [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]], הודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים, ולא יתמודד לכנסת.{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|פרץ הודיע שלא יתמודד בבחירות הקרובות: "אמשיך לפעול למען הציבור"|3411295|13 בינואר 2021|elections}}}}.
קודם לכן, בחודש נובמבר העביר פרץ החלטה כי הרשימה לכנסת תורכב על ידי [[מפלגת העבודה הישראלית#ועידת המפלגה|ועידת המפלגה]] ולא באמצעות בחירות מקדימות בקרב חברי המפלגה כפי שהיה נהוג עד כה. בחודש ינואר, שופטת [[בית המשפט המחוזי בתל אביב]], רחל ברקאי, קיבלה את עתירתה של [[מרב מיכאלי]], כנגד החלטה זו וביטלה אותה. אחרי פרסום [[פסק דין|פסק הדין]] הודיעה מיכאלי על ריצתה לתפקיד היו"ר. גם [[גיל ביילין]] הודיע על התמודדותו.{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|ביהמ"ש הורה לקיים פריימריז בעבודה, מיכאלי תתמודד על ראשות המפלגה|3409105|3 בינואר 2021}}}}. הבחירות לתפקיד היו"ר יתקיימו ב-24 בינואר והבחירות לחברי הרשימה יתקיימו ב-1 בפברואר.{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|העבודה קבעה מועד לפריימריז לראשות המפלגה ולרשימתה|1.9433358|7 בינואר 2021}}}}.
===מרצ===
|}
[[קובץ:Nitzan Horowitz 2012.jpg|100px|ממוזער|ימין|[[ניצן הורוביץ]], יו"ר [[מרצ]]]]
[[ניצן הורוביץ]] ממשיך לעמוד בראשות [[מרצ]], לאחר שהיה מתמודד יחיד לראשות המפלגה וכחלק מהסיכום לביטול הבחירות המקדימות לראשות המפלגה ולרשימה. הסיכום כלל שריון של נציג נוסף לחברה הערבית בחמישייה הראשונה. [[ג'ידא רינאוי זועבי]], מנכ"לית אגודת הידידים של בית החולים פוריה, שובצה במקום ה-4 במקומו של [[אילן גילאון]] שהודיע על פרישתו. במקום החמישי ישובץ חבר הכנסת לשעבר, [[עיסאווי פריג']].{{הערה|{{גלובס|דני זקן|מרצ מבטלת את הפריימריז ומגדילה את הייצוג לחברה הערבית|1001355773|3 בינואר 2021}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|הרכש החדש של מרצ: מחזקים את הייצוג הערבי-נשי|women/Article-812753|4 בינואר 2021}}}}. [[מהרטה ברוך-רון]] ששובצה במקום ה-10 פרשה מהרשימה במחאה על הליך בחירתה.
{{-}}
=== תל"ם ===
[[קובץ:Moshe Ya'alon (cropped).jpg|100px|ממוזער|ימין|[[בוגי יעלון]], יו"ר [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]]]]
ב-9 בינואר, [[בוגי יעלון]], יו"ר [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]], הגיע להסכמות עם יאיר לפיד על היפרדות וריצה עצמאית.{{הערה|{{כיפה|עדיאל שביט|חדשות/פוליטי/1105011-לפיד-ויעלון-נפרדים-תלם-תרוץ-לבחירות-בנפרד/|לפיד ויעלון נפרדים: תל"ם תרוץ לבחירות בנפרד|9 בינואר 2021}}}}. למפלגתו של יעלון חברו [[יזהר שי]], מכחול לבן,{{הערה|שם="יזהרשיתלם"}}, [[חגי לוין]] ו[[גונן בן יצחק]].{{הערה|{{Ynet|מורן אזולאי, אדיר ינקו|פרופ' חגי לוין הודיע על הצטרפות ליעלון: "מאמין במנהיגותו"|news/article/H1q8dEuAP|10 בינואר 2021}}}}.
{{-}}
=== תקווה חדשה===
[[קובץ:Gideonsaar.jpg|100px|ממוזער|ימין|[[גדעון סער]], יו"ר [[תקווה חדשה – אחדות לישראל]]]]
ב-8 בדצמבר 2020, פרש [[גדעון סער]] מהליכוד והתפטר מהכנסת על מנת להקים מפלגה חדשה בשם "[[תקווה חדשה (מפלגה)|תקווה חדשה]]".{{הערה|{{Ynet|מורן אזולאי|סער עוזב את הליכוד למפלגה חדשה ומתפטר מהכנסת: "להחליף את שלטון נתניהו"|news/article/ByTyUNpiD|8 בדצמבר 2020}}}}. טרם פיזור הכנסת חברו לסער [[יפעת שאשא-ביטון]], יו"ר [[כולנו]], וחברי סיעת [[דרך ארץ (סיעה)|דרך ארץ]], [[יועז הנדל]] ו[[צבי האוזר]].{{הערה|{{וואלה!|טל שלו ויקי אדמקר|ח"כ שאשא ביטון מצטרפת למפלגתו החדשה של סער|3405248|15 בדצמבר 2020}}}}. לאחר פיזורה של הכנסת הודיעו חברי הליכוד [[זאב אלקין]], [[מיכל שיר]] ו[[שרן השכל]], על הצטרפותם למפלגתו של סער. בעקבות כך התפטרו מהכנסת ומהממשלה.{{הערה|{{Ynet|מורן אזולאי|אלקין עבר מהליכוד לגדעון סער: "נתניהו, ריסקת אותנו"|news/article/BJSKIlW6v|23 בדצמבר 2020}}}}. לאחר מכן גם ראש עיריית אילת [[מאיר יצחק-הלוי]] עזב את הליכוד וחבר לסער וישובץ בעשירייה הראשונה ברשימתו.{{הערה|1={{mako|עמית סגל|מצטרף לגדעון סער: ראש עיריית אילת עוזב את הליכוד|6ef73d91918a671026|news-politics/2020_q4|28 בדצמבר 2020}}}}. יו"ר [[מועצת יש"ע]] [[דוד אלחייני]] הביע תמיכה במפלגה. [[בני בגין]] הצטרף אף הוא למפלגה.
{{-}}
===הישראלים===
[[קובץ:Ron Huldai 2018 (cropped).JPG|100px|ממוזער|ימין|[[רון חולדאי]], יו"ר [[הישראלים (2020)|הישראלים]]]]
ב-29 בדצמבר ראש עיריית [[תל אביב-יפו]], [[רון חולדאי]], הקים מפלגה חדשה בראשותו בשם "[[הישראלים (2020)|הישראלים]]". אל חולדאי הצטרפו מכחול לבן [[אבי ניסנקורן]], כשותף להנהגת המפלגה, ו[[עינב קאבלה]].{{הערה|שם=זקן|{{גלובס|דני זקן|שם ראשון בכוורת של חולדאי: שר המשפטים אבי ניסנקורן עובר מכחול לבן למפלגה החדשה|1001355179|29 בדצמבר 2020}}}}. בהמשך הצטרפו למפלגה [[קרין נהון]], [[קארן טל]], [[עדי צברי]] ו[[דן הראל]].
{{-}}
=== רשימות נוספות ===
* [[ירון זליכה]], לשעבר [[החשב הכללי (ישראל)|החשב הכללי]] ב[[משרד האוצר]], הודיע ב-30 בדצמבר על הקמת מפלגה חדשה ששמה "[[המפלגה הכלכלית החדשה]]".{{הערה|{{כלכליסט|מורן אזולאי, איתי בלומנטל, ynet|זליכה מקים מפלגה חדשה: "ישראל בדרך לפשיטת רגל כלכלית"|3884753|30 בדצמבר 2020}}}}. במהלך הנאום שבו הוצגה ה[[מפלגה]] הצהיר פרופ' זליכה שמטרתו העיקרית היא להיות [[שר האוצר]] הבא של [[ישראל|מדינת ישראל]] וליישם את מדיניותו הכלכלית בנוסף לכך אמר כי מפלגתו תשב בכל [[ממשלה]] עתידית "מלבד בממשלה שתוקם על ידי נאשם בפלילים" לדבריו.
* מפלגת [[עוצמה יהודית]], בראשות [[איתמר בן גביר]] שהתמודדה בבחירות לכנסות ה-22 וה-23 באופן עצמאי אך לא נבחרה הודיעה ב-2 בדצמבר על כוונתה להתמודד בבחירות אלו.{{הערה|{{סרוגים|אריה יואלי|עוצמה יהודית מתכננת לרוץ שוב: "פנינו קדימה להמשך"|513166-עוצמה-יהודית-מתכננת-לרוץ-שוב-פנינו-קד|2 בדצמבר 2020}}}}. [[איתמר בן גביר|בן גביר]] הודיע כי הוא מעוניין בריצה משותפת עם [[האיחוד הלאומי – תקומה|הציונות הדתית]].
* חבר הכנסת [[עפר שלח]] הודיע ב-24 בדצמבר על פרישה ממפלגת [[יש עתיד]] והקמת מפלגת "תנופה" יחד עם רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב שמשמש גם כיו"ר [[מפלגת מדף|המפלגה הלא פעילה]] "מפלגת העצמאים והעסקים בישראל".{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי, איתי בלומנטל|עפר שלח הודיע על הקמת מפלגה חדשה: "תמו ימי הגנרלים, הציבור החרדי הוא שותף"|58642810|24 בדצמבר 2020}}}}{{הערה|[https://twitter.com/OferShelah/status/1345414395204153350 ציוץ בטוויטר של עפר שלח]}}. [[עופר שלח|שלח]] הודיע כי הוא מעוניין בריצה משותפת עם [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] ו[[הישראלים (2020)|הישראלים]]{{הערה|{{ערוץ7||יו"ר מפלגת תנופה, עפר שלח, מעוניין לאחד את השמאל ולהקים גוף אחד שיתמודד בבחירות: "ליצור איחודים כשיש זהות אידיאולוגית"|464141|13 בינואר 2021}}}}.
* הרב [[חיים אמסלם]] הודיע שירוץ בבחירות במסגרת מפלגת [[עם שלם]].{{הערה|{{סרוגים|גיא עזרא|הקאמבק הפוליטי של הרב חיים אמסלם|523476-הקאמבק-הפוליטי-של-הרב-חיים-אמסלם|4 בינואר 2021}}}}.
* [[דני יתום]] הודיע על הקמת מפלגת "וותיקי ישראל".{{הערה|{{סרוגים||ראש המוסד לשעבר הקים מפלגה חדשה; מי ברשימה?|523264-ראש-המוסד-לשעבר-הקים-מפלגה-חדשה-מי-ברשי|4 בינואר 2021}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|דני יתום צפוי להודיע על הקמת מפלגה: האם ננסי ברנדס ברשימה?|news/politics/Article-812754|4 בינואר 2021}}}}. השחקן [[נתן דטנר]] הצטרף למפלגה.
*[[יונה יהב]], ראש עיריית [[חיפה]] לשעבר, הכריז על הקמת מפלגה בשם "אור השחר". [[אמין ענבתאוי]], ראש עיריית [[שפרעם]] לשעבר, ישובץ במקום השני.{{הערה|[https://www.1075.fm/יהב-מקים-מפלגה-חדשה-50-אחוז-מהרשימה-ערבי/ יהב מקים מפלגה חדשה: "50 אחוז מהרשימה – ערבים"]}}.
*"הדמוקרטית" – מפלגה שהוקמה על ידי פעילים המשתתפים ב[[המחאה נגד בנימין נתניהו (2020)|מחאה נגד בנימין נתניהו]].{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי אריק בנדר|מבלפור לכנסת: המפגינים הקימו את המפלגה "הדמוקרטית"|news/politics/Article-812705|4 בינואר 2021}}}}.
*מען-מפלגה ערבית התומכת בקידום שוויון אזרחי ברוח מגילת העצמאות. בראש המפלגה עומד עו"ד מוחמד דראושה המשמש כראש תחום תכנון וחיים משותפים בגבעת חביבה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/677174.shtml|כותרת=לראשונה: מפלגה ערבית המכירה בישראל כמדינת העם היהודי – מפלגת מען – חדשות רוטר|אתר=Rotter.net|תאריך_וידוא=2021-01-14}}</ref>.
*[[מפלגת צומת]] בראשות משה גרין הודיעה שתתמודד בבחירות לכנסת.
<!-- הערות מוסתרות עד הרגע שיהיה רלוונטי לרשימות שפרשו או נפסלו
== מערכת הבחירות ==
[[מגפת הקורונה בישראל]], [[השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה|השלכותיה הכלכליות]] והאחרות השפיעו רבות. נתניהו, שנהג לנאום תדירות בתחילת המגפה, צמצם את נאומיו בנושא התחלואה גם כשהיא עלתה לשיא.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ice.co.il/media/news/article/785475|כותרת="בגל השני - המטרות התקשורתיות של נתניהו השתנו לחלוטין"|אתר=Ice|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-17}}</ref>. הוא ובמפלגתו עסקו בתחילת הבחירות בעיקר במגזר הערבי וב[[חיסון נגד COVID-19]]. ב[[ימינה]], בנט תקף את נתניהו רבות על אופן הטיפול במגפה,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q1/Article-00790dd327eb671027.htm|כותרת=N12 - בנט מאשים: המוטציה הבריטית בארץ כי הממשלה לא בדקה את...|אתר=N12|תאריך=2021-01-01|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref>, היחס לבעלי העסקים וכדומה. לראשונה, ראה בעצמו מועמד לראשות הממשלה. לא התחייב לגושים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-politics/2021_q1/Article-965a6f0cc510771027.htm|כותרת=N12 - בנט "מחרים את הליכוד ונתניהו באופן מוחלט"? לא ממש|אתר=N12|תאריך=2021-01-17|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref>. בתקווה חדשה, טענו שנתניהו לא סופר את המובטלים, החולים והחולים חוץ מ[[מנדט]]ים, בעקבות תיעוד שיחתו עם אנשי [[אני שולמן]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/NewhopeYoung/status/1351070946770235392|הכותב=צעירי תקווה חדשה|כותרת=תשדיר: נתניהו לא סופר כלום חוץ ממנדטים.|אתר=|תאריך=18 ינואר 2021}}</ref>. בנוסף הבטיחו להקים [[ועדת חקירה ממלכתית]] בנושא הטיפול במגפה בממשלה בראשות סער.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2021_q1/Article-c2397528ed61771027.htm|כותרת=N12 - סער: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי הקורונה"|אתר=N12|תאריך=2021-01-18|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref>. ש"ס פתחה בקמפיין שסיסמתו "אין לנו על מי להישען, ישראל בחר ב-ה'"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/304963/|כותרת=פחות נתניהו, יותר אמונה: הושק קמפיין הבחירות של ש"ס|אתר=מקור ראשון|תאריך=2021-01-18|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref> וטענה שהם אלה שדאגו לבד ל[[חרדים]] במהלך המגפה ולא יהדות התורה שניסתה לפנות גם לתושבים ב[[פריפריה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1175462|כותרת=דרעי: דאגתי לבד לחרדים בקורונה; גפני: להסתער על הפריפריה|אתר=בחדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref>. במפלגת הישראלים לטענתם ניסה חולדאי להשפיע על צעדי הממשלה מה שעורר שיח ציבורי ופוליטי בניגוד לאחרים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/HJAMylmy00|כותרת=דן הראל: "הרב קניבסקי מחליט אם הסגר ימשיך"|אתר=ynet|תאריך=2021-01-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-18}}</ref>. בהמשך נתניהו אמר שאחד מהם ימומש.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Ron_Huldai/status/1352224514378227712|הכותב=[[רון חולדאי]]|כותרת=ציוץ|אתר=|תאריך=21 בינואר 2021}}</ref> .
== סקרים ==
|-
|14 בינואר
|ערוץ 20<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.20il.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A8סקר-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98%D7%99%D7%9Dמנדטים-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5ערוץ-20-%D7%9B%D7%9Cכל-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9Dהפרטים-%D7%95%D7%9E%D7%99ומי-%D7%9C%D7%90לא-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8עובר-%D7%90א/|הכותב=|כותרת=סקר מנדטים ערוץ 20 {{!}} כל הפרטים, ומי לא עובר את אחוז החסימה|אתר=ערוץ 20|תאריך=14/1/2021}}</ref>
|מאגר מוחות
|29
|-
|19 בינואר
|N12 {{הערה|[https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2021_q1/Article-c44a5adf6cb1771026.htm סקר חדשות 12: נתניהו והליכוד מתחזקים, סער הולך ונחלש]}}
|מדגם ו-iPanel
|30
| 