ויקיפדיה

סקר יועצים לניהול – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסרת תבנית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
החלפה בתוכן הערך סקר – יועצים לניהול
שורה 1:
{{חברה מסחרית
| שם = סקר בע"מ
| סוג = [[חברה פרטית]]
| תאריך הקמה = בגלגולה הראשון: 1963
בגלגולה השני: 1980
| תאריך מיזוג = עם חברת '"דלויט'": 2015 (50%); 2017 (100%)
| משרד ראשי = בתחילת דרכה: וייצמן 71, תל אביב
בסוף דרכה: גיבורי ישראל 7, א.ת. דרומי, נתניה
| מייסדים = בגלגולה הראשון: פרופ' ברוך פולק וגבי לכמן
בגלגולה השני: ניר דונת ויצחק חלדי
שורה 12:
| עובדים = בשיאה, כ-100 עובדים בדיסציפלינות השונות
}}
'''סקר''' הוא שם מותג לשרשרת של חברות ייעוץ לניהול ישראליות, שפעלו בישראל וממנה בין השנים 1963 ו-2017.▼
 
ב-1963, כשהחברה הראשונה בשרשרת – 'סקר מהנדסים יועצים' – הוקמה על ידי [https://www.e-vrit.co.il/Author/8254/ברוך_פולק פרופסור ברוך פולק]<ref>{{קישורהערה| כללי|כתובת=[https://www.e-vrit.co.il/Author/8254/ברוך_פולק|כותרת=ברוך], פולק|אתר=www.e-vrit.co.il|תאריך_וידוא=2021-01-20באתר "עברית"}}</ref> וגבי לכמן, היא הייתה חלוצת חברות הייעוץ לניהול בארץ. במהלך חמישים וארבע השנים הבאות החברה החליפה כמה וכמה פעמים בעלות וניהול, ואף שינתה לא פעם את מיקום משרדיה. אף על פי שחלק משינויים אלה היו כרוכים גם בשינויים בשמה של החברה, המותגה[[מותג]] 'סקר' נשמר והלך עִמהעימה לאורך כל הדרך.▼
▲'''סקר''' הוא שם מותג לשרשרת של חברות ייעוץ לניהול ישראליות, שפעלו בישראל וממנה בין השנים 1963 ו-2017.
 
ב-2015 נרכשו 50% ממניות החברה על ידי '[[דלויט ישראל|דלויט בריטמן אלמגור זוהר]]'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pc.co.il/news/164597/|הכותב=יוסי הטוני|כותרת=Deloitte בריטמן אלמגור זהר רכשה מחצית מהבעלות בחברת הייעוץ סקר תמורת מיליוני שקלים|אתר=אנשים ומחשבים|תאריך=2014-09-01|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-11}}</ref>, אחד ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל, ושמה הוסב ל-'[http://www.corporation.co.il/סקר---דלויט-בע%22מ-510764640 סקר-דלויט]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.corporation.co.il/סקר---דלויט-בע%22מ-510764640|כותרת=סקר - דלויט בע"מ - מאגר חברות ושותפויות|אתר=www.corporation.co.il|תאריך_וידוא=2021-01-20}}</ref>'. ב-2017 'דלויט בריטמן אלמגור זוהר' רכשה את חמישים האחוזים הנותרים בחברה, ובכך הפכה לבעליה הבלעדיים.▼
▲ב-1963, כשהחברה הראשונה בשרשרת – 'סקר מהנדסים יועצים' – הוקמה על ידי [https://www.e-vrit.co.il/Author/8254/ברוך_פולק פרופסור ברוך פולק]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.e-vrit.co.il/Author/8254/ברוך_פולק|כותרת=ברוך פולק|אתר=www.e-vrit.co.il|תאריך_וידוא=2021-01-20}}</ref> וגבי לכמן, היא הייתה חלוצת חברות הייעוץ לניהול בארץ. במהלך חמישים וארבע השנים הבאות החברה החליפה כמה וכמה פעמים בעלות וניהול, ואף שינתה לא פעם את מיקום משרדיה. אף על פי שחלק משינויים אלה היו כרוכים גם בשינויים בשמה של החברה, המותג 'סקר' נשמר והלך עִמה לאורך כל הדרך.
 
▲ב-2015 נרכשו 50% ממניות החברה על ידי 'דלויט בריטמן אלמגור זוהר'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.pc.co.il/news/164597/|הכותב=יוסי הטוני|כותרת=Deloitte בריטמן אלמגור זהר רכשה מחצית מהבעלות בחברת הייעוץ סקר תמורת מיליוני שקלים|אתר=אנשים ומחשבים|תאריך=2014-09-01|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-11}}</ref>, אחד ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל, ושמה הוסב ל-'[http://www.corporation.co.il/סקר---דלויט-בע%22מ-510764640 סקר-דלויט]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.corporation.co.il/סקר---דלויט-בע%22מ-510764640|כותרת=סקר - דלויט בע"מ - מאגר חברות ושותפויות|אתר=www.corporation.co.il|תאריך_וידוא=2021-01-20}}</ref>'. ב-2017 'דלויט בריטמן אלמגור זוהר' רכשה את חמישים האחוזים הנותרים בחברה, ובכך הפכה לבעליה הבלעדיים.
 
== היסטוריה ==
ראשונת חברות 'סקר' הוקמה ב-1963 על ידי פרופסור ברוך פולק וגבי לכמן, שחזרו ארצה אחרי שהייה של כמה שנים בהולנדב[[הולנד]], והחליטו להקים יחד חברה שתעסוק בייעוץ לארגונים במגוון הדיסציפלינות של [[הנדסת תעשייה וניהול]].
 
בראשית דרכה, התמחתה החברה התמחתה בעיקר ב[[:en:Functionalism_(architecture)|תכנון פונקציונלי]]<ref> {{צ-מאמראנ|שם=Form follows function|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Form_follows_function&oldid=999842686|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2021-01-12}}</ref> של מערכי ייצור – ובכלל זה, במיוחד, תכנונם של מטבחים תעשייתיים גדולים בכלל, ומטבחים קיבוציים, בפרט.
 
במחצית השנייה של שנות ה-60 הצטרפו ל'סקר' כמה אנשי מקצוע בכירים, מהנדסים וכלכלנים, רובם יוצאי מערכות ציבוריות כגון [[המכון לפריון העבודה והייצור<ref>{{צ-מאמר|שם=המכון לפריון העבודה והייצור|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המכון_לפריון_העבודה_והייצור&oldid=30102475|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-15}}</ref>]], חברת [[תה"ל<ref>{{צ-מאמר|שם=תה"ל|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תה%22ל&oldid=30170713|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-21}}</ref>]] (תכנון המים לישראל), ומשרד החקלאות<ref>{{צ-מאמר|שם=ו[[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משרד_החקלאות_ופיתוח_הכפר&oldid=30320749|כתבמשרד עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-08}}</ref>החקלאות]]. סמוך לאחר מכן, אחד המצטרפים החדשים – [[איתן יעקובסון]], שהיה בעברו סמנכ"ל משרד החקלאות – מונה למנכ"ל החברה. יעקובסון הביא להקמת חברה אחות בשם SKR, ובאמצעות קשריו מתפקידו הקודם הרחיב את פעילותה אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל: תחילה באיראןב[[איראן]], שיחסיה עם ישראל<ref> {{קישור כלליהערה|כתובת=איתי מק, [https://www.mekomit.co.il/ישראל-ומשטר-השאה-סיפורה-של-ברית-סודית/|כותרת= ישראל ומשטר השאה באיראן: סיפורה של ברית סודית בלתי כתובה|אתר=], באתר "[[שיחה מקומית|תאריך=]]", 17 ביוני 2019-06-17|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-20}}</ref> היו אז בשיא פריחתם, ואחר כך גם באגן המקונג<ref>{{צ-מאמר|שם=ב[[מקונג|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מקונג&oldid=30260503|כתבאגן עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-01}}</ref>המקונג]] במזרח הרחוק, בברזיל<ref>{{צ-מאמר|שם=ב[[ברזיל|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברזיל&oldid=30305252|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-06}}</ref>]], ובארצות מתפתחות אחרות בעולם. בכול אותן מדינות SKR עסקה בתכנון ובניהול פרויקטים בתחומי החקלאות<ref>{{צ-מאמר|שם=ה[[חקלאות|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חקלאות&oldid=30418523|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-19}}</ref>]], הכלכלה והתעשייה החקלאית, הפיתוח האזורי, וכיוצא בזה תחומים שנשענו על הידע והניסיון שיעקובסון ועמיתיו הביאו עימם מעברם.
 
במקביל להתרחבות פעילותה של SKR בחו"למחוץ לישראל, חל גידול גם בהיקף הפעילות של 'סקר' בישראל. בהדרגה התבססו תחת קורת גג אחת שני גופי ידע מקצועיים שפעלו זה לצד זה: האחד פעל בארץ, התבסס על צוות רחב של מהנדסי תעשייה וניהול צעירים שנוהלו על ידי מהנדסים\/הנדסאים ותיקים ומנוסים בתחומיהם, והתמחה ביישום טכניקות וכלים לשיפור תפקודם של ארגונים תעשייתיים ואחרים. גוף הידע השני תמך בפעילות בחו"למחוץ לישראל, במדינות מתפתחות<ref>{{צ-מאמר|שם=ב[[מדינה מתפתחת|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדינה_מתפתחת&oldid=30141287|כתבמדינות עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-19}}</ref>מתפתחות]], העסיק מומחים בעלי ותק וניסיון, ועסק בעיקר בפרויקטֵי פיתוח רחבי היקף.
 
בתחילת שנות ה-70 התרחבה פעילותה של SKR באיראן, וחייבה הקמה ורישום של חברה מקומית במדינה זו. בשיתוף עם גורמים איראניים בעלי השפעה הוקמה חברה בשם 'אֶנְמָק' (ENMAK), שפעלה ברחבי איראן וביצעה פרויקטים בעיקר עבור משרד החקלאות המקומי. בימיה הטובים 'אנמק' העסיקה כ-40 עובדים בדיסציפלינות שונות, בהתאמה לפרויקטים שבהם הייתה מעורבת. באותם הימים מנה הצוות הישראלי של החברה כ-6–7 איש קבועים, ועוד כ-20 איש שנסעו על הקו בין טהרן לתל אביב על-פי צורכי הפרויקטים.
 
בין הפעילות בארץבישראל לפעילות בחו"למחוץ לישראל (בעיקר איראן), הקבוצה העסיקה באותם הימים בסביבות 100 עובדים.
 
במהלך השנים 1976–1978, שני המייסדים של 'סקר' – פרופ' ברוך פולק וגבי לכמן – פרשו מהחברה. במקביל לכך הפעילות באיראן הצטמצמה, עד שבשנת 1978 (כשנה לפני פרוץ [[המהפכה האסלאמית<ref>{{צ-מאמרהאיראנית|שם=המהפכה האיראנית|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המהפכה_האיראנית&oldid=30352128|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-11}}</ref>האסלאמית]]) החברה בטהרן<ref>{{צ-מאמר|שם=ב[[טהראן|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טהראן&oldid=30157238|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-20}}</ref>טהרן]] נסגרה, ואחרוני עובדיה הישראלים שבו ארצה.
 
ב-1979 איתן יעקובסון, מנכ"לה של 'סקר' עד לאותה העת, מונה לתפקיד ל[[נציב שירות המדינה<ref>{{צ-מאמר|שם=נציבות שירות המדינה|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נציבות_שירות_המדינה&oldid=30013499|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-04}}</ref>]], ונאלץ לפרושופרש מכול מעורבות בחברה. בעקבות פרישתו עזבו גם שלושה מהשותפים הוותיקים האחרים בחברה, וזו עמדה על סף פירוק.
 
ב-1980, אחרי כשנה של דשדוש במקום, שני מהנדסים 'צעירים' שעבדו בחברה בשנים הקודמות – [[ניר דונת]] ו[[יצחקויצחק חלדי]] – החליטו להקימה מהקרשים ולשקם את פעילותה. בעצה אחת עם הבעלים הקודמים, הקימו חברה חדשה בשם 'סקר תכנון, פיתוח וניהול בע"מ' (להלן 'סקר'), בבעלותם ובניהולם. חברה זו, שעם הקמתה מנתה כשמונה אנשים כולל שני הבעלים, נטלה על עצמה להמשיך ולנהל את הפרויקטים שהיו באותה העת בתהליך (בארץבישראל בלבד).
 
ב-1981 הצטרף לחברה [[ישראל לייבוביץ']], שעשה צעדיו הראשונים בעולם הייעוץ – ולימים הפך לשותף בחברה. מאז, ובמשך כ-10 שנים, 'סקר' עסקה בעיקר בתחומים המסורתיים שבהם עסקה בגלגולה הקודם: פרויקטים של הנדסת תעשייה בארץבישראל, ופרויקטים של חקלאות ופיתוח חקלאי בארצות מתפתחות ([[ניגריה<ref>{{צ-מאמר|שם=ניגריה|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניגריה&oldid=30355164|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-12}}</ref>]], [[טורקיה<ref>{{צ-מאמר|שם=טורקיה|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טורקיה&oldid=30418220|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-19}}</ref>]], [[דרום אפריקה<ref>{{צ-מאמר|שם=דרום]] אפריקה|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דרום_אפריקה&oldid=30278606|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-03}}</ref>...ועוד) בד בבד עם כך התחיל להתפתח בחברה תחום פעילות נוסף – ייעוץ במערכותב[[מערכת מידע<ref>{{צ-מאמר|שם=מערכתמערכות מידע|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מערכת_מידע&oldid=29488001|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-10-08}}</ref>]] – ונזרע זרע ראשון לשיתופי פעולה בינלאומיים שרבים מהם נוצרו והתקיימו בשנים הבאות: נחתם הסכם ידע עם מומחה אמריקני – מיטשל פיין (Mitchel Fein) – שפיתח שיטה מתקדמת (<ref>{{צ-מאמר|שם=The Effects of Improshare on Productivity|קישור=[https://www.jstor.org/stable/2524837|כתב עת?seq=Industrial1 and Labor Relations Review|שנת הוצאה=1992|עמ=311–322|כרך=45|doi=10.2307/2524837|מחבר=Roger T. Kaufman}}</ref>ImproShare]) לתימרוץ עובדים על בסיס הישגיהם כארגון, ולא כפרטים.
 
בסוף שנות ה-90 'סקר' העתיקה את משרדיה לנתניה, וצירפה לשורותיה כשותף את [[ברוך רוטשילד]], מומחה בתחום מערכות המידע. מאז, בתהליך רציף ועקבי, נוצרו בחברה שלושה מרכזי ידע ופעילות עיקריים: האחד, בהובלתו של יצחק חלדי, עסק בייעוץ להנהלותיהם של ארגונים בתהליכי [[התייעלות]], [[שיפור תהליכים]] ו[[קיצוץוקיצוץ עלויות]]; השני, בניהולם של ישראל לייבוביץ' וברוך רוטשילד, התמקד בהרחבה והעמקה של פעילות החברה בתחום ניהול התהליכים<ref>{{צ-מאמר|שם=[[Business Process Management|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Business_Process_Management&oldid=30406013|כתבניהול עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-17}}</ref>התהליכים]] ומערכות המידע<ref>{{צ-מאמר|שם=Executive Information Systems|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Executive_Information_Systems&oldid=30129356|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-18}}</ref>; והשלישי, בניהולו של ניר דונת, התמחה בתחומי הניהול ה'רכים' יותר ועסק בעיקר בליווי ארגונים גדולים בהטמעת [[ניהול איכות כוללני|תפיסת הניהול לאיכות כוללת (TQM - Total Quality Management)<ref>{{צ-מאמר|שם=ניהול איכות כוללני|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניהול_איכות_כוללני&oldid=29490803|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-10-08}}</ref>]] ובשיפור [[שירות לקוחות|השירות]] (ו[[Customer Service]]) וניהולניהול קשרי הלקוחות<ref>{{צ-מאמרלקוחות|שם=ניהול קשרי לקוחות|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניהול_קשרי_לקוחות&oldid=30143253|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-19}}</ref>הלקוחות (CRM - Customer Relationship Management).]] בכול אחד מהתחומים הללו החברה נעזרה בידע ומתודולוגיות שהביאה מגורמי ידע מובילים בעולם הרחב, כאמור לעיל.
 
ב-2007 ניר דונת פרש מהחברה ומכר מניותיו לשותפים האחרים.
 
ב-2013 החברה חגגה, בהשתתפות רבים מלקוחותיה במהלך השנים, 50 שנים להיווסדה בגלגולה הראשון<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.pc.co.il/news/141537/|הכותב=יוסי הטוני|כותרת=יצחק חלדי, סקר: "50 שנים לחברת ייעוץ זה לא דבר שהולך ברגל"|אתר=אנשים ומחשבים|תאריך=2013-12-24|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-20}}</ref>.
 
ב-2015 'דלויט בריטמן אלמגור זוהר' נכנסה כשותפה ב-50% ב'סקר', שמאותו הרגע הפכה להיות 'סקר-דלויט' וביססה בחברה האם את פעילות הייעוץ בתחומי המִחְשוּב ומערכות המידע.
שורה 53 ⟵ 52:
פעילותן של חברות 'סקר' בגלגוליהן השונים נחלקה לשני תחומים עיקריים, בהתאם ל'טריטוריות' שבהן פעלו:
 
=== בארץבישראל ===
הפעילות '''בארץ'''בישראל התמקדה במגוון תחומי הניהול, ובכללם הנדסת תעשייה, ייעוץ ארגוני, מערכות מידע – ונגזרות של תחומים עיקריים אלה.
 
דוגמאות לפרויקטים מובילים של חברות 'סקר' בתחומים אלה, כוללות:
* תכנון מערכות תִּמרוץ<ref>{{צ-מאמר|שם=[[תמריץ|קישור=https:תִּמרוץ]]//he.wikipedia.org/w/index.php?title=תמריץ&oldid=30149294|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-19}}</ref>\[[שכר עידוד<ref>{{צ-מאמר|שם=שכר עידוד|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שכר_עידוד&oldid=22352476|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2018-02-01}}</ref>]] לעובדי [[התעשייה האווירית]], [[חברת החשמל]], בתי דפוס כ'[[הארץ]]', 'דבר' ואחרים, מפעלי תעשייה כ'יובל גד', 'מודול בטון', מפעלי הברום – ועוד.
* תכנון פונקציונלי של בנייני משרדים, כגון בניין[[מגדל אמות השקעות|בית IBM]] בפינת שדרות שאול המלך ורחוב ויצמן בתל אביב; בניין חברת הביטוח 'מגדל' ברחוב סעדיה גאון; בניין משרדי חברת [[תע"ש]] ברמת השרון – ועוד.
* גיבוש מערכי שכר המותאמים לניתוח<ref>ל[[ניתוח עיסוקים]] {{צ-מאמראנ|שם=Job analysis|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Job_analysis&oldid=992629504|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2020-12-06}}</ref> והערכתו[[הערכת עיסוקים]] העיסוקים<ref>{{צ-מאמראנ|שם=Job evaluation|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Job_evaluation&oldid=985985447|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2020-10-29}}</ref> בארגונים, עבור [[המשביר המרכזי]], [[האוניברסיטה העברית]], וחברות תעשייתיות כגון כ'[[נילית]]', '[[טמבור]]', 'פרוטארום[[פרוטרום]]' ואחרות.
*תכנון וניהול פרויקט נסיגת כוחות צה"ל מסיני בעקבות חתימת הסכם השלום עם מצרים<ref>{{צ-מאמר|שם=[[הסכם השלום בין ישראל למצרים|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הסכם_השלום_בין_ישראל_למצרים&oldid=30052395|כתב#קביעת עת=ויקיפדיההגבול ופינוי סיני|שנתהסכם הוצאה=2020-12-09}}</ref>השלום עם מצרים]].
* ייעוץ בתכנון ויישום של מערכות מידע מורכבות, כגון מיכון בתי החולים של [[משרד הבריאות]], מערכות לניהולל[[ניהול משאבי אנוש]] לאמדוקסל[[אמדוקס]], [[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]], מגדל – ועוד; מערכות ERP<ref>{{צ-מאמר|שם=[[Enterprise resource planning|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Enterprise_resource_planning&oldid=30316278|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-07}}</ref>ERP]] לכ-100 ארגונים, תוכניות אב לאוניברסיטאות – ועוד.
* ליווי היישום של שיטות מתקדמות לניהול האיכות (TQM), השירות וניהולו[[ניהול קשרי הלקוחותלקוחות]] (CRM) בארגונים בכול תחומי הפעילות במשק הישראלי, כולל תעשייה (דלתא<ref>{{צ-מאמר|שם=[[דלתא גליל תעשיות|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דלתא_גליל_תעשיות&oldid=28899180|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-08-10}}</ref>דלתא]], [[טמבור<ref>{{צ-מאמר|שם=טמבור|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טמבור&oldid=30099967|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-15}}</ref>]], [[טלרד<ref>{{צ-מאמר|שם=טלרד|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טלרד&oldid=30388821|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-15}}</ref> -]] ועוד), בנקאות ([[בנק דיסקונט<ref>{{צ-מאמר לישראל|שם=בנק דיסקונט לישראל|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בנק_דיסקונט_לישראל&oldid=30398390|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-17}}</ref>]], [[בנק לאומי<ref>{{צ-מאמר לישראל|שם=בנק לאומי לישראל|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בנק_לאומי_לישראל&oldid=30407118|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-18}}</ref>]]), ביטוח (הפניקס<ref>{{צ-מאמר|שם=[[הפניקס חברה לביטוח|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפניקס_חברה_לביטוח&oldid=29636290|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-10-22}}</ref>הפניקס]]), מלונאות ([[ישרוטל<ref>{{צ-מאמר|שם=ישרוטל|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישרוטל&oldid=30288769|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-04}}</ref>]]), בריאות ([[שירותי בריאות כללית<ref>{{צ-מאמר|שם=שירותי בריאות כללית|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שירותי_בריאות_כללית&oldid=30315570|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-07}}</ref>]]), תקשורת (פרטנר<ref>{{צ-מאמר|שם=[[פרטנר תקשורת|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרטנר_תקשורת&oldid=29850002|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-11-14}}</ref>פרטנר]], [[סלקום<ref>{{צ-מאמר|שם=סלקום|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סלקום&oldid=30363313|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-13}}</ref>]], פלאפון<ref>{{צ-מאמר|שם=[[פלאפון תקשורת|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פלאפון_תקשורת&oldid=30193123|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-24}}</ref>פלאפון]]), משטרת ישראל – ואחרים. 
 
=== בחו"למחוץ לישראל ===
הפעילות '''בחו"ל'''מחוץ לישראל התמקדה בארצות מתפתחות, ועסקה בעיקר בתחומי הפיתוח האזורי, החקלאות, הכלכלה החקלאית והתעשייה החקלאית.
 
דוגמאות לפרויקטים מובילים של חברות 'סקר' בתחומים אלה, כוללות:
* באיראן, באמצעות חברת 'אנמק' הנזכרת לעיל:
# הכנת תוכנית אב לפיתוח ענף ה[[הדרים]] במדינה.
 
# הכנת תוכנית אב לפיתוח ענף ההדרים<ref>{{צ-מאמר|שם=הדרים|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הדרים&oldid=30350073|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-11}}</ref> במדינה.
# הדרכת חקלאים בגידול הדרים באזורי הגידול השונים במדינה.
# תכנון, הקמה וניהול של בית ספר להכשרת מנהלי חוות חקלאיות.
# תכנון חוות לגידול 'הודים'<ref>{{צ-מאמר|שם=[[תרנגול הודו|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תרנגול_הודו&oldid=30354660|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-12}}</ref>הודים]]' ועופות.
# תכנון מערכות המים וההשקיה לגנים בוטניים<ref>{{צ-מאמר|שם=ל[[גן בוטני|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גן_בוטני&oldid=30233659|כתבגנים עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-29}}</ref>בוטניים]] שהוקמו בטהרן ביוזמת השאה<ref>{{צ-מאמר|שם=ה[[שאה|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שאה&oldid=30350149|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2021-01-11}}</ref>]] – ועוד.
* בניגריה (כקבלני משנה של חברת התכנון 'בלשה-ילון'<ref>{{קישור כלליהערה|כתובת=[https://wwwbusiness.facebook.com/login/?next=https%3A%2F%2Fbusiness.facebook.com%2F%D7%2591%25D7%259C%25D7%25A9%25D7%2594בלשה-%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259Fילון-%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%259B%25D7%2595%25D7%25AAמערכות-%25D7%25AA%25D7%25A9%25D7%25AA%25D7%2599%25D7%25AAתשתית-404284573066424%2F|כותרת=היכנס/י לפייסבוק|אתר=Facebook|שפה=he|תאריך_וידוא=2021בלשה-01-20ילון] ב[[פייסבוק]]}}</ref>): תכנון לפיתוח אזורי ב-<ref>Plateau State {{צ-מאמראנ|שם=Plateau State|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Plateau_State&oldid=1000379229|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2021-01-14}}</ref>Plateau State, אחת ממדינות הפדרציה הניגריינית.
* בטורקיה: תכנון מערך להכלאת גזע [[בקר]] מקומי עם גזע של בקר לבשר.
* בדרום אפריקה (במדינת החסות<ref>{{צ-מאמר|שם=ב[[בנטוסטן|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בנטוסטן&oldid=30021956|כתבמדינת עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-12-05}}</ref>החסות]] דאז, בופוטצואנה): תכנון וליווי ההקמה של חוות ענק לגידול עופות פטמים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://agrotop.co.il/he/solutions/לולי-פטם/|הכותב=Agrotop|כותרת=לולי פטם|אתר=Agrotop|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-20}}</ref>, כולל [[מכון תערובת]] ומשחטה<ref>{{צ-מאמר|שם=בית מטבחיים|קישור=https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_מטבחיים&oldid=29771356|כתב עת=ויקיפדיה|שנת הוצאה=2020-11-06}}</ref>ו[[משחטה]].
 
== רוח החברה ==
מאמצע שנות ה-80, שני השותפים שניהלו אז את החברה – חלדי ודונת – הלכו יד ביד בהרחבתה ובגיוון תחומי פעילותה. סמוך לתחילת דרכם המשותפת קיבלו החלטה שלא לשאוף להיות חברת הייעוץ הגדולה בארץ, אלא למקד את המאמצים בלהיות תמיד בקדמת הידע בתחומים שבהם החברה תעסוק, ובאיכות השירות שתעניק ללקוחותיה. כפי שניתן ללמוד מדברי לקוחות<ref name=":0" />, רוח זו נשמרה בקפדנות יתרה לאורך כל שנות פעילותה הבאות של החברה.
 
== שיתופי פעולה בינלאומיים ==
בראשית 1981 'סקר החדשה' חתמה על הסכם ידע ראשון, עם מיטשל פיין, בנושא ה-Improshare.
 
בתחילת שנות ה-90 'סקר החדשה' חתמה על הסכם ייצוג עם חברת ייעוץ בינלאומית נוספת – (<ref>Organizational Dynamics Incorporated - ODI {{קישור כלליהערה|כתובת=[https://www.orgdynamics.com/|כותרת=ODI - Organizational Dynamics. Leadership Training, Alignment, Total Quality and Continuous Improvement|אתר=www.orgdynamics.com|תאריך_וידוא=2021-01-20}}</ref>Organizational Dynamics Incorporated - ODI)]}} – והביאה ממנה ידע רב בתחום הניהולניהול לאיכותאיכות כוללת – (TQM) – שהיה אז בראשית דרכו בארץ. העיסוק בתחום זה ביססמיצב את מיצובה של החברה כחברת ייעוץ מתקדמת, חדשנית ומובילה, ובכך נתן לה דחיפה עסקית חזקה מאד. בין קידום נושא ה-'אימפרושייר' לבין החדרת ה-TQM, 'סקר החדשה' מצאה עצמה יועצת לארגונים עסקיים וציבוריים מהגדולים והמובילים במשק, כאמור בסעיף 'תחומי פעילות' לעיל.
 
בשנים הבאות, אחת לכמה שנים, סקר חָבְרָה עם גורמים מקצועיים בינלאומיים נוספים וייצגה אותם בארץ. בולטים בין אלה היו:
* [[FileNet<ref>]] {{צ-מאמראנ|שם=FileNet|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=FileNet&oldid=991665935|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2020-12-01}}</ref> – בתחום הסריקהסריקת מסמכים, ניהול המסמכים והעברתם בארגון. תחום זה קוּדָם באמצעות חברת IFN<ref>,{{קישור כלליהערה|כתובת=[https://ifn-solutions.com/|כותרת=IFN Solutions|אתר=IFN|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-20]}}</ref>, שהוקמה במשותף על ידי 'סקר החדשה' וחברת '[[יעל תכנה]]'.
* Arthur D. Little<ref>] {{צ-מאמראנ|שם=Arthur D. Little|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Arthur_D._Little&oldid=999476681|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2021-01-10}}</ref> – בתחום הייעוץ העסקי הכולל.
* TARP (שלימים שינתה את שמה ל-CCMC<ref>{{קישור כלליהערה|כתובת=[https://www.customercaremc.com/about-us/key-staff/marc-grainer/|כותרת=Marc Grainer - Customer Care Measurement & Consulting|אתר=Customer Care Measurement & Consulting (CCMC)|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-01-20]}}</ref>) – בתחום מדידת איכות השירות ושביעותוניהול שביעות רצון הלקוחות.
* Peppers and Rogers<ref>{{קישור כלליהערה|כתובת=[https://www.peppersandrogersgroup.com/|כותרת=Home {{!}}Peppers and Peppers&RoggersGroup|תאריך_וידוא=2021-01-20Rogers]}}</ref> – בתחום ניהול קשרי הארגון עם לקוחותיו (CRM).
* [[Accenture<ref>]] {{צ-מאמראנ|שם=Accenture|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Accenture&oldid=998475345|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2021-01-05}}</ref> – בתחום מערכות המידע לבנקאות.
* IDS Scheer<ref> {{צ-מאמראנ|שם=IDS Scheer|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=IDS_Scheer&oldid=977271099|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2020-09-07}}</ref> – שפיתחה את מוצרהמוצר ה-ARIS<ref>{{צ-מאמראנ|שם=Architecture of Integrated Information Systems|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Architecture_of_Integrated_Information_Systems&oldid=963522367|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2020-06-20}}</ref> לניהול תהליכים ארגוניים – ועוד.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{ערך יתום}}
 
[[קטגוריה:חברות ישראליות]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סקר_יועצים_לניהול"