ויקיפדיה

חיסון נגד COVID-19 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Sigarya (שיחה | תרומות)
753 עריכות
←‏הפצת החיסון: תיקנתי טעות הקלדה, תיקנתי דקדוק
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
Sigarya (שיחה | תרומות)
753 עריכות
←‏הפצת החיסון: תיקנתי טעות הקלדה, תיקנתי דקדוק
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 40:
[[הנציבות האירופית]] רכשה חיסונים במרוכז עבור תושבי [[האיחוד האירופי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-world/2020_q4/Article-62998be43e97671026.htm|כותרת=N12 - אתגר לוגיסטי עצום: כיצד מתכוונת אירופה לחלק לתושביה את...|אתר=N12|תאריך=2020-12-19|תאריך_וידוא=2020-12-19}}</ref> הוזמנו מראש כמעט שני מיליארד מנות חיסון משישה ספקים. התוכנית של האיחוד האירופי נשענה באופן נרחב על חיסון המפותח בידי חברת "[[אסטרהזניקה]]" ו[[אוניברסיטת אוקספורד]] (שאושר בבריטניה שמחוץ לאיחוד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-58668410,00.html|כותרת=בריטניה אישרה את החיסון של אסטרהזניקה ואוקספורד|אתר=ynet|תאריך=2020-12-30|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref>) שאישורו נדחה לחודשים יחד עם חיסונים של ספקים אחרים. החיסונים חולקו במדינות על פי גודל האוכלוסייה שלהן.<ref>{{Cite news|title=החורף יהיה קשה: חלוקת חיסוני הקורונה באירופה תהיה איטית|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001353067|newspaper=Globes|date=2020-12-15|access-date=2020-12-29|first=וול סטריט|last=ג'ורנל}}</ref> ב-21 בדצמבר, [[הסוכנות האירופית לתרופות]] אישרה את החיסון של "פייזר". לאחר אישורו, החלה הפצתו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/abroad/europe/corona-variant-1183694/|כותרת=ערב מבצע החיסונים באירופה: המוטציה הבריטית מתפשטת ביבשת|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-26}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3407489|כותרת=ברקע התפשטות המוטציה: החל שינוע החיסונים נגד קורונה באיחוד האירופי - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-26}}</ref> הראשונה שחיסנה הייתה [[הונגריה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/BkRGPCVTD|כותרת=מבצע החיסונים של אירופה יוצא לדרך: "חלון של תקווה"|אתר=ynet|תאריך=2020-12-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-26}}</ref> ההפצה החלה בתקופת החגים הנוצריים ביבשת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thelocal.it/20210108/charts-how-many-people-has-italy-vaccinated-so-far|הכותב=|כותרת=CHARTS: How many people has Italy vaccinated so far?|אתר=www.thelocal.it|תאריך=8 בינואר 2021|תאריך_וידוא=2021-01-11}}</ref>
 
במקביל לפייזרלחיסונים מתוצרת פייזר ולמודרנהומודרנה הופצו בעולם חיסונים שיוצרו לצורך טיפול ב[[מגפת הקורונה ברוסיה]] וב[[מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין]] ולא קיבלו אישור ב[[מדינות המערב]]. למשל, [[מגפת הקורונה בארגנטינה|ארגנטינה]]<ref name=":1" /> ו[[מגפת הקורונה באינדונזיה|אינדונזיה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/HyzMLJb0D|כותרת=המדינה שמחסנת קודם כול צעירים|אתר=ynet|תאריך=2021-01-04|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-04}}</ref> חלקם הופצו עוד לפניו. בנוסף לחיסונים שנוצרו במערב, הרשויות בהודו שאפו לחסן את האוכלוסייה גם בחיסונים מתוצרת מקומית, בהנחה שהחברות ההודיות המפתחות חיסונים יצליחו במשימתן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/התפרצות-הקורונה-עדכונים-אחרונים?amp|הכותב=[[מכון דוידסון]]|כותרת=עדכונים על המגפה|אתר=|תאריך=}}</ref> ב-1 בינואר 2021, אושר החיסון של "[[אסטרהזניקה]]" ובהמשך אושר חיסון מקומי ראשון.<ref>{{Cite news|title=Coronavirus: India approves vaccines from Bharat Biotech and Oxford/AstraZeneca|url=https://www.bbc.com/news/world-asia-india-55520658|newspaper=BBC News|date=2021-01-03|access-date=2021-01-04|language=en-GB}}</ref><ref name=":3" /> הודו תשתמש בטכנולוגיה שבה היא משתמשמשתמשת בזמן הבחירות, כדי לאתר ולשלוח מנות חיסון גם לתושבים התגורריםהמתגוררים בנקודות הרחוקות ביותר במדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://13news.co.il/item/news/abroad/asia/india-vaccinations-1196156/|כותרת=המאבק בקורונה: הודו פתחה במבצע החיסונים הגדול בעולם|אתר=חדשות 13|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-01-16}}</ref> במהלך [[מגפת הקורונה במקסיקו]], על צבא מקסיקו הוטל לנהל את ההפצהמלאכת שלהפצת החיסונים. נקנוונרכשו חיסונים שנוצרו במערב יחד עם חיסון מסין שנוסה על ידי מתנדבים מהמדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dw.com/en/mexico-launches-coronavirus-vaccination-program/a-56034368|הכותב=Deutsche Welle (www.dw.com)|כותרת=Mexico launches coronavirus vaccination program {{!}} DW {{!}} 22.12.2020|אתר=DW.COM|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2020-12-28}}</ref>
 
[[מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן]] הוביל את המאמץ באפריקה לחסן את 1.3 מיליארד האנשים שחיו בה. הסוכנות תיאמה את המאמצים להשגת מנות חיסונים ובקשהוביקשה עזרהסיוע מ[[הבנק העולמי]].<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3408077|כותרת=במדינות המתפתחות, המשימה הקשה באמת תתחיל אחרי השגת חיסוני הקורונה - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-28}}</ref>
 
[[יוניצ"ף]], שניהל קמפיין חיסונים ברחבי העולם, נערך לרכישה ולמתן החיסונים. יוניצ"ף אגר כחצי מיליארד מזרקים ותכנן לספק 70 אלף מקפיאים, רובם עם [[אנרגיה סולארית]]. מנכ"לית הקרן, הנרייטה פורה, אמרה כי הסוכנות תכננה להעביר 850 טונות של חיסונים בחודש בשנת [[2021]] - כפול מהשיעור החודשי השנתי שלה לחיסונים אחרים.<ref name=":2" /> [[ארגון הבריאות העולמי]] פיקח על הקמת [[:en:Access_to_COVID-19_Tools_Accelerator|COVAX]], יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 [[דולר]] למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.unicef.org/press-releases/covax-update-unicef-working-global-airlines-and-freight-providers-plan-delivery|כותרת=COVAX Update: UNICEF working with global airlines and freight providers to plan delivery of COVID-19 vaccines|אתר=www.unicef.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-12-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/rkSOicNnP|כותרת=המדינות העשירות אוגרות חיסונים, והעניות נותרות מאחור|אתר=ynet|תאריך=2020-12-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-14}}</ref>
שורה 48:
מדינות כמו [[ניו זילנד]], [[טאיוואן|טייואן]], [[אוסטרליה]] ו[[קוריאה הדרומית]] עיכבו את חיסון האוכלוסייה במטרה להמתין למידע נוסף על מי שחוסן. יתרון לכך הוא זמן רב להכנה של שליחת החיסונים, שלחלקם נדרש אחסון בהקפאה. רובן הרגישו שהן שולטות במגפה.<ref>{{Cite news|title=במדינות שהשתלטו על הקורונה מעדיפים להמתין לתוצאות החיסונים בשאר העולם|url=https://www.haaretz.co.il/amp/news/world/asia/.premium-1.9439733|newspaper=הארץ|date=2021-01-11|access-date=2021-01-11|language=he}}</ref>
 
בין הגורמים שהשפיעו על קצב ההפצה בתוך המדינות: אופי התעדוף ונוקשותו, רמת ריכוזיות, מיחשובמערכות המחשוב של מערכות הבריאות, כמות החיסונים, רמת הביורוקרטיה, גובה העומס על מערכות הבריאות, כמות המשאבים והציבור עצמו.<ref>{{Cite news|title=ביזיון ההתחסנות העולמי: מגרמניה עד קנדה לא מצליחים לחסן, והתמותה נוסקת|url=https://www.themarker.com/coronavirus/MAGAZINE-1.9447772?v=E8D64FC4525F17D57B50E84C4F8F02B9|newspaper=TheMarker|access-date=2021-01-13}}</ref>
 
בדומה לעבר, מדינות היו כנראה מחויבות להסכמי סודיות<ref>{{Cite news|title=כמה עולים החיסונים לקורונה? פוליטיקאית בלגית חשפה את הסוד|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001353625|newspaper=Globes|date=2020-12-18|access-date=2020-12-27|first=אסף|last=אוני}}</ref> ולכן פרטים מסוימים על המשא ומתן על רכש והחוזה התבססו על הדלפות. קיומם השפיע על יכולת המדינה בניהול משא ומתן מוצלח מול חברות נוספות.<ref>{{Cite news|title=ישראל צריכה לשמור בסוד את הסכמי החיסון, עו"ד אפרת שוסטר, דעות|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001350345|newspaper=Globes|date=2020-11-23|access-date=2020-12-27|first=עו"ד אפרת|last=שוסטר}}</ref>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חיסון_נגד_COVID-19"