7.62x51 מ"מ נאט"ו – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
(הוספת תבנית ומידע)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
 
== היסטוריה ==
 
פיתוח תחמושת ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו בא בעקבות הניסיון של [[ארצות הברית]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה]] עם תחמושת ה-[[.30-06. ספרינגפילד]]. הפיתוח הואץ בעקבות כניסת [[רובה שירות|רובי השירות]] ה[[רובה חצי-אוטומטי|חצי-אוטומטיים]] וב-[[1954]] הושלם פיתוח התחמושת, על בסיס ה-[[0.308 וינצ'סטר]] וה-[[0.300 סאבאג']]. תחמושת ה-7.62 מ"מ נאט"ו נכנסה לשירות ב[[צבא ארצות הברית]] במקביל להצטיידות ב[[רובה M14|רובה ה-M14]] ו[[מקלע M60|מקלע ה-M60]]. רובי M14 עם תחמושת זו שירתו ב[[מלחמת וייטנאם]] וקיבלו ביקורת מעורבת: מצד אחד הם היו חזקים, בעלי כושר חדירה ועצירה גבוהים, וטווח ירי ארוך; מצד שני, התחמושת הייתה כבדה והרתע הקשה על [[נשק אוטומטי|ירי אוטומטי]] שלא על גבי [[חצובה]] או [[דורגל]]. באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] רובה ה-M14 הוחלף ב[[רובה M16|רובה ה-M16]] ב[[קליבר]] [[5.56x45 מ"מ נאט"ו]]. אחרי שנפתרו "בעיות הילדות" ב-M16 הוא הפך לנשק המועדף על [[לוחם|לוחמי]] [[צבא ארצות הברית]] וכתוצאה מכך דחקה תחמושת ה-5.56 מ"מ את ה-7.62 מ"מ כתחמושת של [[רובה סער|רובי הסער]] ורובי השירות של ה[[לוחם|לוחמים]]. עם זאת, בשל יתרונותיה על ה-5.56 מ"מ בעוצמה, בטווח (800 מטר) ובדיוק - תחמושת ה-7.62 מ"מ נשארה בשימוש [[מקלע]]ים ו[[רובה צלפים|רובי צלפים]]. בתחילת [[המאה ה-21]] החלו [[צבא]]ות לשים דגש על [[צליפה]] ארוכת-טווח ולשם כך נדרשה תחמושת חדשה וכבדה יותר, כגון כדורי ה-[[0.300 וינצ'סטר מגנום]], ה-[[6.5 מ"מ קרידמור]] וה-[[0.338 לפואה מגנום]], שלהן טווחים של {{יחידות|1000|–|1500|מטר|יארד|קישור=כן}}, ואלה החלו להיות נפוצים יותר אך לא החליפו את ה-7.62 מ"מ מפני שהם יקרים יותר וזמינים פחות (רובה צלפים 7.62 מ"מ יכול לירות גם תחמושת של [[מאג]], אף על פי שביצועיו יהיו טובים פחות בגלל איכות התחמושת).
 
== דגמים ==
936

עריכות