דובון (מעיל) – הבדלי גרסאות

העיתונאית [[ליסה פרץ]] כתבה בטורה ב[[מעריב]] בשנת [[2002]] את הדברים הבאים: "אי אפשר להפריז בחשיבותו של הדובון: דמויותיהם השרמנטיות של [[חנן פורת]] והרב [[משה לוינגר|לוינגר]] נישאים על כתפיים ביום העלייה ל[[תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה)|סבסטיה]] לא תיזכר בגלל ההישג הלאומי של הקמת מפעל ההתנחלויות. אלה הדובונים התואמים ומרהיבי העוז שעטו על פלג גופם העליון שהפכו את הרגע להיסטורי."{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/239/281.html ליסה פרץ - אופטימי]}}

 

 

ה[[תסריטאי]]ת ליאורה רוזנפלד-סופר מאפיינת את דמותו של סוכן [[הדברת מזיקים|חומרי ההדברה]] בסיפורה "תפוזי דם" באופן הבא: "מבחינה זו, של הלבוש, עבודתי נוחה ביותר: [[ג'ינס]] מהוה. חולצות פלנל. מעיל דובון צבאי בימות גשם. רק לעיתים רחוקות בלבד, כאשר אני עומד להיפגש לראשונה עם לקוח שנאמר לי עליו מראש כי הוא בעל [[רפת]] או [[לול]] מצליחים במיוחד, או אחד המחשיב עצמו [[איש עסקים]] לכל דבר, אני מיטיב מעט את לבושי."{{הערה|1={{הארץ|ליאורה רוזנפלד-סופר|תפוזי דם|1.957901}}}}