הקשבה פעילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 29704739 של מתן הלל עמור (שיחה) חלק מקישורים אלו שגויים וחלק מיותרים
Bezrat (שיחה | תרומות)
מ ←‏שימוש: קישור פנימי (מדובר כאן בהתארגנות קהילתית, לא גוף אירגוני בעצמו)
שורה 19:
 
==שימוש==
השימוש בהקשבה פעילה נעשה במגוון רחב של מצבים, ביניהם ב[[התארגנות קהילתית|ארגון קהילתי]], הנחיית קבוצות, דיבור בין אנשי רפואה למטופלים, סיוע לאנשים עם נטיות אובדניות,{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lynette Eckes|שם=Active Listening|כתב עת=Gastroenterology Nursing|כרך=19|עמ=219–220|שנת הוצאה=1996-11|doi=10.1097/00001610-199611000-00008|קישור=http://dx.doi.org/10.1097/00001610-199611000-00008}}}} הכוונת ארגונים ובעבודה עיתונאית. בסביבות קבוצתיות ההקשבה הפעילה משמשת לעזר בהשגת הסכמה, ובשיחות חולין יכולה לסייע ביצירת הבנה, אך יש לוודא שהדבר לא נתפס כמתנשא.
 
המקשיב הפעיל יכול להשתמש ברמות שונות של הקשבה פעילה, בהתאם לסיטואציה וסוג התקשורת הרצויה. שימוש נכון בהקשבה פעילה מאפשר לאנשים להיפתח, מונע אי-הבנה, ממתן קונפליקט ובונה אמון. באינטראקציות מקצועיות בין לקוחות ומטפלים, ההקשבה הפעילה יכולה לשפר שביעות רצון של מטופלים מהשיחה ולגרום לתהליך להיות יעיל ואיכותי יותר.