נוסח אשכנז – הבדלי גרסאות

בימי הביניים, היו הבדלי נוסח לא מעטים בין קהילה לרעותה, ונוסחים אחידים התקבעו באופן סופי רק לאחר הופעת הסידורים ה[[דפוס|מודפסים]]. כאשר יהודים אשכנזים נדדו מגרמניה לארצות [[מזרח אירופה]] הם הביאו עמם את הנוסח האשכנזי, אך נוצרו שינויים נוספים בין הנוסח שנוצר בארצות המזרחיות לנוסח בארצות המערב. לפי מחקריו של [[ליפמן צונץ]] על נוסח התפילה, ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] התקבעו שלושה ענפים עיקריים של נוסח אשכנז: הענף המערבי, שנהג במערב גרמניה וכונה "נוסח [[ריינוס]]", הענף המרכזי, שכונה "מנהג סקסוניה", וממנו התפתח הנוסח בארצות המזרח כ[[פולין]] ו[[בוהמיה|ביהם]], והענף המזרחי שנהג במזרח גרמניה וכונה "מנהג אוסטרייך". ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] הטשטשו ההבדלים בין ענפי סקסוניה ואוסטרייך ונוצר מנהג מזרחי מאוחד שכונה "מנהג אוסטרייך", ובהמשך "מנהג פולין".{{הערה|ברנהרד צימליך, "[http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/manuscript/Documents/ziemlich-hebrew.pdf מחזור נירנברג: תרומה לחקר מנהג התפילה וספרות הפרשנות של המחזור הגרמני]" (נירנברג, 1886), תרגמה אסתר גוגנהיים (ירושלים, 2009), עמ' 12.}} בנוסח התפילה הרגיל קיימים מעט מאד הבדלים בין "נוסח אשכנז המערבי" ל"נוסח אשכנז המזרחי", אך ב[[פיוט]]ים (ראהראו לקמן) ובמנהגי החגים קיימים הבדלים רבים ביניהם, כאשר הראשון הוא המקובל ברוב [[גרמניה]] ובעוד מדינות ב[[מערב אירופה]] ומבוסס בעיקר על מנהגי [[מהרי"ל]], והשני הוא המקובל במרכז ומזרח אירופה ומבוסס יותר על מנהגי ר' [[יצחק אייזיק מטירנא]].{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2733 נוסח אשכנז בתפילה]}} במאות השנים האחרונות הגבול בין המנהגים היה נהר ה[[אלבה (נהר)|אלבה]], אולם בימי הביניים הוא כנראה היה מערבה יותר.{{הערה|עיינו [[דניאל גולדשמידט]], מחזור לימים נוראים, קורן תש"ל, חלק א (ראש השנה) עמ' יד (בהקדמה).}} חריגות לכך הקהילות הרבות ברומניה שבמזרח, [[המנהג האשכנזי מערבי במרחב הרומני|שהתפללו דווקא במנהג המערבי]].