חוק ביטוח נפגעי חיסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תווים בלתי נראים
שורה 15:
החוק קובע שהמדינה [[ביטוח|תבטח]] את כל מי שמקבל חיסון, הנכלל ברשימת החיסונים שבתוספת לחוק, וכל אדם אחר שבא עמו במגע, מפני פגיעה ([[נכות]] או [[מוות]]) כתוצאה מחיסון (החוק אינו מקנה פיצוי על סבל חולף, שאינו גורם לנכות). הזכאות לתגמולי הביטוח מתקיימת בין אם היה או לא היה [[אשמה|אשם]] מצד מי שנתן את החיסון או מצד אחר.
 
בתביעה לפי חוק זה דנה ועדת מומחים בראשות [[שופט]], ובה שני [[רופא]]ים בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לעניין העומד לדיון. הוועדה קובעת האם קיים [[קשר סיבתי עובדתי|קשר סיבתי]] בין החיסון לבין הפגיעה, ואת [[דרגת נכות|דרגת הנכות]] לנפגע. המבטח מחויב בתשלום הנובע מקביעה זו בהתאם לתנאי ה[[פוליסה]]. על קביעות הוועדה ניתן לערער לפני [[בית המשפט המחוזי]].
 
הגיש אדם תביעה לפי חוק זה, לא יהיה רשאי להגיש תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]] בשל אותה פגיעה, וכן להפך. על כך העיר בפסק דינו אלדד נבו, שופט בית משפט השלום בכפר סבא: "המדובר בסנקציה קשה כנגד מי שסבר כי הוא זכאי לפיצוי מעבר לקבוע בחוק הנ"ל ובסופו של דבר לא הצליח להוכיח את תביעתו".{{הערה|שם=נבו|[https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-14-03-54431-875.htm תא (כ"ס) 54431-03-14 פלוני ואחרים נ' מדינת ישראל משרד הבריאות ואחרים], ניתן ב-10 במרץ 2019}}