הנוער העובד והלומד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
רטטוי (שיחה | תרומות)
←‏ערכי התנועה ועקרונותיה: עדכון והוספת מקורות
שורה 105:
|}
 
==ערכיייעוד התנועה ועקרונותיה==
אחד העקרונות החשובים בתנועה הוא עקרון הא-מפלגתיות. בעוד שהתנועה היא [[תנועה פוליטית]], בעלת עמדה פוליטית ברורה, התנועה היא תנועה א-מפלגתית, כלומר - היא לא משתייכת או נמצאת בחסותה של אף מפלגה. עם זאת, עקרונות התנועה מזוהים עם עקרונות תנועת [[העבודה]]. בתקופת המשא ומתן לשלום שניהל ראש הממשלה [[יצחק רבין]], תמכה התנועה בהנהגתו של [[עובד צור]] ב[[הסכמי אוסלו]] ובהסכם עם ירדן והצטרפה בתמיכתה בו לנסיעתו של רבין לקהיר ואף לקחה חלק חשוב בהפגנה "כן לשלום ולא לאלימות" בה רבין נרצח. לאחר הרצח מועצת תנועות הנוער ביקשו לקיים עצרות אבל משותפות ולכך התנגד עובד צור בטענה כי הנהגת [[בני עקיבא]] וחניכיה היו שותפים להסתה לרצח. הוא קרא להנהגת בני עקיבא לקבל עולה של דמוקרטיה ולבטל את ההחלטה הקובעת שבמקרה של התנגשות בין פקודות הצבא לפסקי ההלכה, פקודת ההלכה קובעת. הדברים עוררו ויכוח ציבורי סוער.
 
=== ייעוד התנועה ===
עקרון מרכזי נוסף הוא עקרון הכלליות ("ביתנו פתוח לכל נערה ונער"), עקרון המבוסס על כרוז שיצא בעת הקמת התנועה, והזמין את כלל הנוער לקחת חלק בפעילות התנועה. עקרון זה הוא המנחה את הרחבת הקינים והרחבת אופני הפעילות מעבר ל"קן הקלאסי" - פעילות כדוגמת המחדשים, רשת דרור בתי חינוך וכדומה. עקרון זה מחנך את חברי התנועה לכך שכל נער באשר הוא זכאי לחינוך, לשותפות ולחברות בתנועת הנוער.
בוועידת התנועה העשירית, בשנת 2015, נקבע ייעוד התנועה:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://noal.org.il/2015/08/03/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%95/|כותרת=החלטות הועידה העשירית של הנוער העובד והלומד|אתר=הנוער העובד והלומד|תאריך=2015-08-03|תאריך_וידוא=2021-01-24}}</ref><blockquote>"ייעודה של תנועת הנוער העובד והלומד יונק את תוקפו וחיותו ממגילת העצמאות, לפיכך אנו קובעים כי: תפקידה ההיסטורי של הסתדרות הנוער העובד הוא ביסוסה ופיתוחה של מדינה יהודית-דמוקרטית, אשר גרעינה הקשה הוא קהיליית קהילות ישראלית המורכבת משותפות מבחירה של ערבים, יהודים, דרוזים, צ'רקסים וקהלים נוספים ללא הבדל דת, גזע, מין, מגדר והעדפה מינית. קהיליית קהילות החותרת להגשמת ייעוד של חברה ברוח החברותא, שערכיה שוויון ערך האדם, סוציאליזם, פמיניזם, שיתוף, צדק, ציונות הרצלאית, דמוקרטיה, הגנה, עבודה ושלום. קהילייה המבקשת לייסד חברת אדם- מופתית ששורשיה נטועים בערכי הנצח של מורשת הנביאים, ובמיטב ערכיו של ספר הספרים. תנועת הנוער העובד והלומד תחתור להוות את גרעינה הקשה והחלוצי של קהיליית קהילות ישראלית על ידי ניסיון להקים בקרבה חברת מופת של ילדים, נוער וצעירים תוך שימת דגש על המרד בעוולות האדם והחברה, ועל הגשמה אישית וקבוצתית של הייעוד באורח חייה".</blockquote>
 
=== ביתנו פתוח לכל נערה ונער ===
עקרון מרכזי של התנועה הוא עיקרון הכלליות, שמבוטא בסיסמה "ביתנו פתוח לכל נערה ונער" שנטבעה בימיה הראשונים של התנועה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://noal.org.il/about/home/|כותרת=ביתנו פתוח לכל נערה ונער|אתר=הנוער העובד והלומד|תאריך_וידוא=2021-01-24}}</ref> העיקרון נובע מתפיסה של שוויון ערך האדם, ולפיו כל אחד ואחת יכולים למצוא את מקומם בתנועה. [[אלכסנדר ברזל]], מזכיר הנוער העובד בשנות ה-50 ניסח זאת כך:<blockquote>"אתמול הכרזנו חזור והכרז: "ביתנו פתוח לכל נער". האם נקיים צו זה גם להבא, הלכה למעשה? הדרישה היא לא לפתיחת הדלת, אלא ליצירת בית חם לכל הבאים, ללא הבדל עדות ותרבויות".</blockquote>נהוג לרשום סיסמה זו בכניסה לסניפי התנועה, כתזכורת תמידית למרכזיותו של עיקרון זה בדרכה של התנועה.
[[קובץ:Hanoar Haoved - Herzliya.jpg|ממוזער|סיסמת התנועה "ביתנו פתוח לכל נערה ונער" על הכניסה לקן הרצליה]]
 
לצד כל אלו עומד רעיון ההגשמה כאחד הרעיונות המרכזים בתנועה. משמעותו הוצאת הדברים מהאמונה והאידאולוגיה אל הפועל וכמו כן בחירה ביעדי הגשמה המשתנים לאורך התחנכותו של החבר בתנועה; הדרכה בקנים ובסניפים, יציאה לחוות ההכשרה או לשנת י"ג, שירות לאומי (בקני הערבים והדרוזים), גרעין עודד וכדומה; התגייסות לצבא דרך מסלול [[נוער חלוצי לוחם|הנח"ל]] והצטרפות למסגרת שיתופית בוגרת.
 
==סמלי התנועה==