יוהאן היינריך רמברג

יוהאן היינריך רמברג (גרמנית: Johann Heinrich Ramberg 22 ביולי 1763 - 6 ביולי 1840) [1] היה צייר וסטיריקן גרמני, קריקטוריסט ומאייר יצירות ספרותיות [2]

חיים וקריירה

יוהאן היינריך היה בנם של מזכיר המלחמה, היועץ המסחרי [1] והאדריכל יוהאן דניאל רמברג [2] וסופי מרגרטה (1739–1811), בתו של יצרן הבגדים פרידריך גרסטנברג בהמלן. [1]

סקסוניה עד 1781

יוהאן היינריך רמברג למד לשרטט בעזרת אביו, שהיה בעצמו צייר, חובב אמנות ואספן. [3] האב ביקש לפתח ולקדם את כישרון בנו, שהתגלה מוקדם. לאחר שרמברג ערך טיול בהרי הרץ, בשנת 1780, נוצר אלבום ובו תריסר "נופים מהרי הרץ" והוגש למלך האנגלי ג'ורג' השלישי שהיה מהנובר. המלך עזר לרמברג בן ה -17 ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנויות משנת 1781 בלונדון. [4]

לונדון עד 1788 רמברג שהה כמעט תשע שנים לצורך לימודים בבירת בריטניה. [4] בנג'מין ווסט לימד אותו ציור היסטורי באקדמיה המלכותית. עם זאת, רמברג זכה להצלחה מהירה עם רישומים סאטיריים, תבניות לחריטה, דיוקנאות וציורי מזבח לקפלה הגרמנית בארמון סנט ג'יימס. בנוסף לאיורים, רמברג - בנוכחות המלך, שהיה אז כבר חולה נפש - צייר לפעמים תוך כמה דקות בדיחות וקריקטורות, חלקן עם תיאורי המלך עצמו.

גרמניה ואיטליה עד 1792

בתמיכת פטרונו המלכותי, רמברג, בן 25, יצא למסע לימוד משנת 1788 ואילך, תחילה להולנד לביקור בגלריות שם, ואחר כך לגרמניה. [4] בשנת 1789 תכנן את וילון התיאטרון בהנובר (שנתלה בסוף בבית האופרה שם ונשרף במהלך מלחמת העולם בשנת 1943). [2][1]

רמברג התאמן באמנות החריטה בדרזדן. [1] שם פגש את הצייר כריסטיאן גוטפריד קורנר. דעתו של קורנר על רמברג הייתה "לא חיובית במיוחד". [4] במכתב מדרזדן ב -2 בפברואר 1791, כתב קורנר לפרידריך שילר כי רמברג הוא בחור פרוע וגס-רוח...באופן כללי, הוא [רמברג] מעדיף ליהנות מהחיים בדרכו" מאשר להמשיך את לימודיו באמנות". [4] [6] אולם מבקרים פרט לקורנר שפטו את יכולותיו של רמברג באופן הפוך וסיעו לו בתמיכה בהמלצות שונות. רמברג המשיך דרך פראג לוינה. הוא שהה בשתי הערים זמן רב והמשיך במסעו הלאה לאיטליה, בשנת 1791 היה בוונציה, ולאחר שהות ברומא, בנאפולי, רמברג שב לבסוף לגרמניה.

הנובר משנת 1792

לאחר יצירת קשר עם המוציא לאור גאורג יואכים גושן בלייפציג, החלה ההפקה היציבה והעשירה של איוריו לספרים, כולל "מהדורת וילנד המפורסמת 1794–1802", איורי טקסטים של פרידריך שילר, יוהאן ולפגנג פון גתה ואחרים. [1]

בשנת 1793 מונה רמברג לצייר החצר בהנובר. [2] בנוסף לתפקידו בעיצוב התיאטרון, הוא עיצב - בעיקר ייצוגים אלגוריים - תמונות קיר ותקרה, עבור הבורסה בהנובר וארמון הרנהאוזן. כולם נהרסו במלחמת העולם השנייה, אך תועדו בחלקם כטיוטות. [1]

בשנת 1797 התחתן עם לואיז טיממן, בתו של בעל הפונדק. לזוג נולד בן ושלוש בנות, וכן היה לו בן שנולד מחוץ לנישואין. [1] רמברג קיבל אזרחות בעיר הנובר בשנת 1800. [2]

יוהאן היינריך רמברג נקבר בבית העלמין בהנובר ליד קברו של אביו. [2]

גלריה

מקורות חיצוניים

הרות שוליים