קרל תיאודור רייפנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון
שורה 7:
אביו רצה שקרל יתפוס את מקומו כבעלים של הטברנה המשפחתית, אך קרל גילה עניין מוקדם באמנות, ולכן הודרך על ידי מדריך לציור. בשנת [[1828]] נסעו הוא ומדריכו סביב [[הופנהיים|הופהיים]], לורצבאך ואפשטיין. מאוחר יותר אמר רייפנשטיין כי המסע ההוא היה הגורם החשוב ביותר בקביעת כיוון הקריירה שלו. בשנת [[1830]] הוא כבר התקדם מספיק כדי להשיג עבודה בתשלום, כצובע ליטוגרפיות והדפסים ביד.
 
הוא המשיך את לימודיו אצל כמה מורים אחרים ולימד את עצמו מתוך ספרים. בגיל שלוש עשרה, באישור אביו, הוא נרשם לאקדמיה בבהדרכתבהדרכת [[פרידריך מקסימיליאן הסמר]].([[:en:Friedrich_Maximilian_Hessemer|אנ]]') בתחילה, הוא תכנן להיות אדריכל, אך גילה שהוא מעוניין יותר ברישומי האדריכלות של הסמר ולכן עבר לציור, כמדריך היה [[היינריך פון רוסטיג]] ( [[:en:Heinrich_von_Rustige|אנ']] ) כשעזב את בית הספר בשנת [[1846]], הוא יצא למסעות לימוד שונים, החל מ[[פריז]] ועד [[איטליה]].<ref>Heinrich Weizsäcker: Reiffenstein, Karl Theodor. In: Allgemeine Deutsche Biographie (ADB). Band 53, Duncker & Humblot, Leipzig 1907, S. 282.</ref>
 
עד מהרה הוא זכה להצלחה רבה כצייר, ובשנת [[1858]] הפך לחבר מקביל ב"סרקל ארטיסטיק "ב[[גנט]]. הוא זכה לעיטור באמנות בתערוכה העולמית, [[וינה]], בשנת [[1873]]. נופיו המעוררים זיכו אותו בכינוי "המשורר הציור". רבות מעבודותיו הגיעו מאזור ריין-מיין, אך הוא קיבל גם עבודה עבור [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה ויקטוריה]] לזכר אחיה החורג, הנסיך קרל פון ליינינגן.