סונאטת סלסולי השטן בסול מינור – הבדלי גרסאות

[[ג'וזפה טרטיני|טרטיני]] אמר לכאורה לאסטרונום הצרפתי [[ג'רום לאלנדה]] שהוא חלם שהשטן הופיע בפניו וביקש להיות המשרת והמורה של טרטיני. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Violin_Sonata_in_G_minor_(Tartini)|הכותב=|כותרת=Violin Sonata in G minor (Tartini)|אתר=ויקיפדיה|תאריך=}}</ref>בתום שיעור המוזיקה, טרטיני העביר ל[[שטן]] את כינורו כדי לבחון את מיומנותו. השטן החל לנגן בווירטואוזיות, והעביר ביצועים עזים ומפוארים. כל כך יפה להפליא והוצא להורג עם טעם ודיוק מעולים כל כך. את הסיפור השלם מספר טרטיני עצמו ב"[[מסע דן פרנסואה ואיטליה|מסע ''דן פרנסואה ואיטליה'']]''"של לאלנדה'':<blockquote>"לילה אחד, בשנת [[1713]] חלמתי שעשיתי ברית עם השטן על נפשי. הכל הלך כרצוני: משרתי החדש צפה כל רצוני. בין השאר נתתי לו את הכינור שלי כדי לראות אם הוא יכול לנגן. כמה גדולה התדהמה שלי לשמוע [[סונאטה]] כל כך נפלאה ויפה כל כך, שנוגננה באמנות ובאינטליגנציה כה גדולים, כפי שמעולם לא הגיתי בטיסות הפנטזיה הנועזות ביותר שלי. הרגשתי נלכד, מובל, מכושף: נשימתי הכשילה אותי והתעוררתי. תפסתי מיד את הכינור שלי כדי לשמור על חלקי לפחות את הרושם של חלומי. לשווא! המוזיקה שהלחנתי בשלב זה היא אכן הטובה ביותר שכתבתי, ואני עדיין מכנה אותה "[[טריל השטן]]"</blockquote>מהופנט מהנגינה המבריקה ומעוררת היראה של השטן, ניסה טרטיני לשחזר את מה ששמע. עם זאת, למרות שאמר שהסונאטה הייתה המועדפת עליו, טרטיני כתב אחר כך שהיא "כל כך נחותה ממה ששמעתי, שאם הייתי יכולה להתקיים באמצעים אחרים, הייתי שובר את הכינור שלי ומפקיר את המוזיקה לנצח."  אמנם טען כי חיבר את הסונטה בשנת [[1713]], אך החוקרים סבורים כי ככל הנראה היא הולחנה עוד בשנות ה-40 של [[המאה ה-18]], בשל בשלותה הסגנונית. היצירה פורסמה פורסם רק בשנת [[1798]] או [[1799]], כמעט שלושים שנה לאחר מותו של המלחין.